כך הוקפאה רפורמת הקטנת הכיתות ושילוב תלמידי החינוך המיוחד

בקצרה

• ועדת שפירא לחינוך המיוחד המליצה להקטין את הכיתות בישראל מ-26 ל-19 תלמידים בכיתה, כדי לאפשר שילוב תלמידי חינוך מיוחד בכיתות רגילות.
• שר החינוך יואב קיש דחה את יישום מסקנות ועדת שפירא לשנת הלימודים תשפ"ז שנפתחה בספטמבר, אך הן טרם יושמו.
• באוגוסט השנה אמר מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני שהיישום יתחיל בתשפ"ח, כלומר בספטמבר 2027.
• במשרד האוצר מתנגדים להמלצת הוועדה, בטענה שהיישום כרוך בתוספות כוח אדם ותקציב. זאת, אף שהוועדה מציעה להשתמש במספר המורים הקיים.
• תקציב החינוך המיוחד גדל מ-16 מיליארד שקל ב-2022 ל-26.5 מיליארד ב-2026, אך בלי יישום הרפורמה.
• בסקר שהזמין משרד החינוך דיווחו 67% מהמנהלים שבית ספרם אינו מספק לתלמידי חינוך מיוחד את השירותים הנדרשים כדי לשלב אותם.

שר החינוך קיש הקים ועדה – ועדת שפירא – שבחנה את הדרכים לשפר את החינוך המיוחד ואת שילוב תלמידי החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים. הוועדה המליצה על שינוי כולל במתכונת הלימודים בישראל: מעבר לכיתות קטנות וקיצור שבוע הלימודים.

קיש הודיע כי הוא אימץ את מסקנות הוועדה, אך משרד האוצר מתנגד להן ובינתיים הן לא יושמו. החוק מחייב את אישור שר האוצר לתקציב החינוך המיוחד.

בשורה התחתונה, הרפורמה נשארה מחוץ לכיתות, ובתי הספר מדווחים שאינם מספקים לתלמידים הזכאים לחינוך מיוחד את מה שנקבע להם. 

שר החינוך יואב קיש מתראיין לתקשורת לקראת פתיחת שנת הלימודים, 31 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה היו המלצות ועדת שפירא לחינוך המיוחד? 

ועדה מקצועית, בראשות איש העסקים עמוס שפירא, היו"ר לשעבר של אגודת אלו"ט לטיפול באוטיזם, הגישה לשר החינוך יואב קיש במרץ 2025 את המלצותיה לעתיד החינוך המיוחד. המלצות הוועדה חרגו מעבר לחינוך המיוחד עצמו וקראו, למעשה, לרפורמה כוללת במבנה בתי הספר בישראל.

ההמלצות המרכזיות היו: הקטנת הכיתות והגנים בכלל בתי הספר בישראל ל-19 ילדים לכיתה ולגן; שבוע לימודים של חמישה ימים בכל בתי הספר; הכשרה מתמשכת של צוותי ההוראה לטיפול בחינוך מיוחד; ניסיון להפנות יותר תלמידי חינוך מיוחד לכיתות רגילות.

שיעור השילוב של תלמידי חינוך מיוחד המסוגלים וזכאים לכך בכיתות רגילות עמד בשנת הלימודים תשפ"ה על כ-60%. ברוב המדינות המפותחות (מדינות ה-OECD) שיעורו גבוה בהרבה ועולה על 90%, והוועדה העריכה שיישום המלצותיה יעלה אותו בישראל ל-80% לפחות.

מדוע הרפורמה בחינוך המיוחד לא יושמה?

משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ' הודיע בדיון בוועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 2025 כי הוא מתנגד למסקנות ועדת שפירא. נציג אגף התקציבים בדיון, דן פיקמן, טען כי האוצר אינו מאמין שאפשר ליישם את המסקנות מבלי להגדיל את כוח האדם בבתי הספר.

בהמלצות הוועדה נכתב שאפשר ליישם את הרפורמה באמצעות המורים הקיימים. הקביעה הזאת מעלה שאלות, כיוון שבחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בישראל יש בממוצע כ-26 תלמידים בכיתה, ובמערכת החינוך חסרים מורים גם במצב הקיים.

עם זאת, בוועדת שפירא סבורים כי ניתן להקטין את הכיתות בכשליש באמצעות מעבר לשבוע לימודים קצר של חמישה ימים (שכיום נהוג רק בבתי הספר התיכוניים, ואילו ביסודי לומדים שישה ימים בשבוע).

הוועדה המליצה על השקעה של 15 מיליארד שקל בבינוי כיתות וגנים במשך שש שנים. אך לפי חישובי הוועדה, הרפורמה תביא להקטנת התקציב השוטף של מערכת החינוך וכך תממן את ההשקעה. באוצר לא מקבלים את התחשיב הזה. 

כך או כך, במשרד החינוך אימצו את מסקנות הוועדה, ונראה כי הממשלה קיבלה את עמדתו: באוגוסט 2025 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי בראשות המנכ"ל שמעוני כדי ליישם את ההחלטות.

אך באוצר מתנגדים להן ולכן הרפורמה לא יוצאת לפועל. באותו דיון בכנסת אמרה סמנכ"לית החינוך והרווחה בשלטון המקומי, מיכל מנקס, כי המחסור בכיתות לימוד נובע מתקציב חסר מהאוצר, והקטנת הכיתות מחייבת בינוי כיתות.

שר האוצר ויו"ר סיעת הציונות הדתית במסיבת עיתונאים ערב ההצבעה על התקציב. 29 במרץ 2026 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

שלושה חודשים קודם לכן, במאי 2025, טען קיש שהאוצר חסם פיילוט של יישום התוכנית שתוכנן לשנת הלימודים תשפ"ו במועצות אזוריות.

חוק החינוך המיוחד קובע ששר החינוך יקבע לכל שנת לימודים, בהסכמת שר האוצר, את התקציב להרחבת מספר התלמידים הזכאים לתוספת הוראה ולשירותים מיוחדים.

בכנס הנהגת ההורים הארצית במאי 2025 טען שמעוני שבלי משרד האוצר, האחראי על הקצאת התקציבים, אי אפשר לבצע את השינוי. באותו כנס דרש שפירא "ששר האוצר יגיד בפה מלא שהוא מתנגד". ואכן, המשרד הציג שלושה חודשים אחר כך בכנסת את התנגדותו, אך מי שהגיע לוועדה והציג את ההתנגדות היה נציג אגף התקציבים, ולא השר.

באוצר מציינים גם כי תקציב החינוך המיוחד גדל מ-16 מיליארד שקל ב-2022 ל-26.5 מיליארד ב-2026. 

שר החינוך יואב קיש דחה במאי 2025 את יישום מסקנות ועדת שפירא לשנת הלימודים הנוכחית, התשפ"ז. קיש תלה את הדחייה בהתנגדות משרד האוצר, באומרו שהרפורמה "תידחה לתשפ"ז באופן ארצי, אבל מדורג. אולי רק כיתות א'". אבל באוגוסט 2025 הוא ציין בוועדת החינוך: "אם משרד האוצר לא יהיה מעוניין בתוכנית, היא לא תתקיים".

דיון בוועדת החינוך של הכנסת בעניין ילדי הפנימיות בסיכון שמושבתים כבר שנה מלימודים, יולי 2024 (צילום: הפורום הציבורי של הפנימיות)

המועד שקיש קבע חלף: שנת הלימודים התשפ"ז נפתחה ב-1 בספטמבר; חמישה ימים קודם לכן, ב-27 באוגוסט 2026, אמר שמעוני בוועדת החינוך שהכוונה היא שהיישום יתחיל רק בתשפ"ח, כלומר בספטמבר 2027. קיש דיווח באותו דיון על משא ומתן עם האוצר על תוכנית תקציב רב-שנתית שתאפשר את היישום.

משרד החינוך מסר בתגובה לכתבה ב"גלובס" ש"התנאים לכך לא הבשילו בתקופת המלחמה". ארגוני חברה אזרחית הקימו מטה למאבק על יישום המסקנות והצהירו כי תפקידו של קיש הוא להביא לתמיכת האוצר ברפורמה. 

הצוות הבין-משרדי שהוקם באוגוסט 2025 כדי לגבש תוכנית ליישום מסקנות ועדת שפירא לא הגיש את המלצותיו עד כה, אף שנקבע שיגיש אותן בתוך 90 יום.

לפי דיווחים, נכון ליוני השנה, הצוות לא החליט על תוכנית מעשית ליישום המסקנות, למעט צמצום סמלי של מספר התלמידים בכיתות א' – מ-34 ל-32. עוד דווח שהסיבה המרכזית לכך שהצוות לא גיבש תוכנית היא התנגדות משרד האוצר.

בשורה התחתונה, שני השרים שהחוק מפקיד בידיהם את תקציב החינוך המיוחד לא הביאו ליישום הרפורמה, והיא לא הגיעה לכיתות.

אילוסטרציה: מורה בכיתה ישראלית (צילום: באדיבות יוזמות אברהם)

היכן עומד השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בבתי הספר?

במחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שהזמין משרד החינוך ופורסם במרץ 2026, דיווחו 62% מהמנהלים שהשיבו כי בית ספרם מספק את מלוא השירותים שנקבעו רק לחלק מתלמידי החינוך המיוחד הזכאים לשילוב בחינוך הרגיל. 5% נוספים דיווחו שבית ספרם אינו מספק שירותים כאלה לאף תלמיד.

59% מהמנהלים אמרו שהיעדר היכולת לספק את מלוא השירותים לתלמידי החינוך המיוחד מפריע במידה רבה. 22% ממורות השילוב דיווחו שאין להן השכלה פורמלית בחינוך מיוחד.

המחקר מבוסס על משיבים שאינם מייצגים במלואם את המערכת: על השאלון למנהלים השיבו רק 189 מתוך 2,204 מנהלים.

התלמידים שאינם מקבלים את מלוא השירותים הם אלה שהרפורמה נועדה לתת להם מענה בכיתה הרגילה, באמצעות כיתות קטנות והכשרת צוותי ההוראה.

כיתת לימוד בבית ספר יסודי בצפת, 30 באוגוסט 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

שאלות העולות מן הנושא

האם קיש עמד במועד שקבע ליישום מסקנות ועדת שפירא?
לא. במאי 2025 קבע קיש כיעד את שנת הלימודים תשפ"ז, שנפתחה ב-1 בספטמבר בלי שהמסקנות יושמו. באוגוסט השנה אמר מנכ"ל משרד החינוך שהיישום יתחיל בתשפ"ח, ספטמבר 2027.

האם הגידול בתקציב החינוך המיוחד, מ-16 ל-26.5 מיליארד שקל, שיפר את הטיפול בתלמידי החינוך המיוחד הזכאים לשילוב בחינוך הרגיל?
לא. נחום בלס ממרכז טאוב אמר בריאיון ל"גלובס" שהתקציב לתלמיד לא עלה בפועל, משום שמספר הזכאים גדל יחד עם התקציב. בסקר שהזמין משרד החינוך דיווחו 67% מהמנהלים שהשיבו כי בית ספרם אינו מספק את מלוא השירותים לכל תלמידי החינוך המיוחד הזכאים לשילוב.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.