ברבעון השלישי של 2026 שבה הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום המצרי. לאחר שברבעון הקודם בלטו החשש מהסלמה אזורית והמתיחות במפרץ, קהיר חזרה להתמקד בעזה, ובמקביל הרחיבה במידה ניכרת את עיסוקה בגדה המערבית ובירושלים.
הדוח של תמרור-פוליטוגרפיה מלמד כי אין מדובר רק בריבוי גינויים: מצרים מבקשת לחבר בין סיוע ושיקום, מניעת עקירה, איחוד ההנהגה הפלסטינית ואופק מדיני. מבחינתה, אלה רכיבים של אותה בעיית ביטחון ויציבות.
את הנתונים הכמותיים יש לקרוא בזהירות. מספר המקורות שנבדקו גדל מ-203 ל-369, ולכן עלייה במספר האזכורים אינה מעידה כשלעצמה על שינוי מקביל בעוצמת המדיניות. אולם השינוי בסדר העדיפויות עולה בבירור מהניתוח האיכותני ומהאירועים המתועדים: העיסוק ביציבות האזורית הצטמצם, והטיפול בסוגיה הפלסטינית התרחב והפך מפורט יותר.
השינוי בסדר העדיפויות של מצרים עולה בבירור מהניתוח האיכותני בדוח תמרור-פוליטוגרפיה ומהאירועים המתועדים: העיסוק ביציבות האזורית הצטמצם, והטיפול בסוגיה הפלסטינית התרחב והפך מפורט יותר
בעזה, המגמה המרכזית היא המעבר מהדגשת הצורך בסיוע לדרישה ליישם מכלול צעדים במסגרת השלב השני של תוכנית דונלד טראמפ. בטבלת השכיחויות, אזכורי התוכנית עלו מ-57 ברבעון השני ל-233 בשלישי, ואזכורי שיקום הרצועה מ-37 ל-102.
קהיר דורשת להרחיב את הסיוע בחסות האו"ם, להכניס מבנים יבילים במקום אוהלים, לפנות הריסות ולשקם מערכות מים, ביוב וחשמל, בתי חולים ומאפיות. לכך מצטרפים הכנסת ועדת טכנוקרטים, פריסת כוח ייצוב בינלאומי ונסיגה ישראלית לקווים המוסכמים.
לדרישות הללו יש היגיון מצרי מובהק: שיפור תנאי החיים אמור לצמצם את הסכנה לעקירת פלסטינים. הדוח קושר במפורש בין שיקום הרצועה לבין הפחתת התמריצים להגירה כפויה.
החשש המצרי אינו מוגבל עוד לעזה; ברבעון הנסקר הוא מופיע גם ביחס לגדה. מכאן שהסיוע ההומניטרי נתפס בקהיר גם ככלי לשמירת הפלסטינים בארצם ולמניעת משבר שיערער את הסביבה האזורית.
השינוי הבולט הנוסף הוא המקום שתפסו הגדה וירושלים. ב-19 ביולי אירחה קהיר ועידה בינלאומית למען ירושלים בחסות האו"ם וארגון מדינות האסלאם. הוחלט בה על הקמת מנגנון לשמירת אופייה של העיר, לרבות תיעוד הפרות.
החשש המצרי אינו מוגבל עוד לעזה; ברבעון הנסקר הוא מופיע גם ביחס לגדה. מכאן שהסיוע ההומניטרי נתפס בקהיר גם ככלי לשמירת הפלסטינים בארצם ולמניעת משבר שיערער את הסביבה האזורית
ב-20 באוגוסט גינה משרד החוץ המצרי את פרויקט ההתנחלות ב-E1 והזהיר מפני פיצול הגדה; למוחרת הצטרפה ועדת שמונה המדינות לגינוי. אלימות המתנחלים והכניסות למתחם אל-אקצא נעשו נושאים חוזרים במגעים המדיניים המצריים.
הפעילות הזאת מבטאת הרחבת זירה: מצרים מוסיפה לתווך בעזה, ובמקביל פועלת נגד צעדים שלתפיסתה פוגעים באפשרות להסדר בכל השטחים הפלסטיניים. היא מקדמת גינויים משותפים, מעלה את הנושא בפורומים ערביים ואסלאמיים ופונה לשותפות אירופיות.
בשולי עצרת האו"ם, ב-24 בספטמבר, עמד שר החוץ בדר עבד אל-עאטי בראש שולחן עגול לשיקום עזה, בהשתתפות נציגים מגרמניה, מצרפת, מהרשות הפלסטינית ומהנציבות האירופית.
לצד זאת התחדד ברבעון מסר מוסדי: יש לאפשר לרשות הפלסטינית למשול בגדה וברצועה כאחת. זו תוספת משמעותית לשיח המצרי, משום שהיא מחברת בין היום שאחרי בעזה לבין אחדות הישות הפלסטינית.
ב-22 באוגוסט שוחח עבד אל-עאטי עם ראש הממשלה הפלסטיני על העברת האחריות ברצועה לרשות. באותו יום התקיים בקהיר מפגש פלגים לקידום רשימה לאומית רחבה לקראת בחירות. במקביל אירחה מצרים משלחות חמאס לדיונים בפירוק נשקו ובסמכויות ועדת הטכנוקרטים. אלה מאמצים ומטרות; הדוח אינו מצביע על השלמתם.
באוגוסט גינה משרד החוץ המצרי את פרויקט ההתנחלות ב-E1 והזהיר מפיצול הגדה; ועדת שמונה המדינות הצטרפה לגינוי. אלימות המתנחלים והכניסות למתחם אל-אקצא נעשו נושאים חוזרים במגעים המדיניים המצריים
גם המשמעות של התיווך משתנה. לצד המגעים להפעלת מנגנונים ברצועה, מצרים מבקשת לעצב את המסגרת הפוליטית שבתוכה יפעלו: אחריות פלסטינית מאוחדת, גיבוי בינלאומי והתנגדות לשינויים מרחביים שיסכלו הקמת מדינה.
לפי הדוח, הפעילות המצרית בעצרת האו"ם נועדה להאיץ מהלכים לפני הבחירות בישראל ובחירות האמצע בארצות הברית. עם זאת, עצם ריבוי הפגישות וההצהרות אינו מוכיח שהושגה הסכמה על ביצוע הצעדים או על מועדיהם.
העמדה המצרית כלפי ישראל נשענת אפוא על שני יסודות המתקיימים יחד: מחויבות לחוזה השלום וביקורת גוברת על המדיניות בזירה הפלסטינית.
ב-4 ביולי הדגיש הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שמצרים הייתה הראשונה לחתום על שלום עם ישראל, אך קשר שלום אמיתי ונורמליזציה עממית יהיו רק בהקמת מדינה פלסטינית.
ב-29 בספטמבר שב והדגיש הנשיא המצרי את המחויבות לשלום ואת מרכזיות הבעיה הפלסטינית. המשמעות לישראל ברורה: קהיר רואה ביציבות הפלסטינית תנאי ליציבות האזורית.
ככל שהשליטה ברצועה נותרת בלתי מוסדרת, השיקום מתעכב והמצב בגדה מחריף, גדל הפער בין צורכי הביטחון שמצרים מציגה לבין המדיניות הישראלית שהיא מגנה.
קהיר רואה ביציבות הפלסטינית תנאי ליציבות האזורית. ככל שהשליטה ברצועה נותרת בלתי מוסדרת, השיקום מתעכב והמצב בגדה מחריף, גדל הפער בין צורכי הביטחון שמצרים מציגה לבין המדיניות הישראלית שהיא מגנה
שלום חוזי חשוב למצרים; התקדמות מדינית פלסטינית נותרת בעיניה מרכיב חיוני בהגשמתו ובהעמקתו לאורך זמן.
ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזה הזמן לעבוד על התוכנית המדינית :" מדינת הברית של א"י -פלסטין". בקרוב מאד נוכל רק להתפלל שהעולם יסכים לאפשר לנו פשרה בונה כזאת ולא יפעיל עלינו תוכנית דרום אפריקה ופשוט יזרוק אותנו מהשטחים.