גל פרשות הריגול לטובת איראן שנחשף בישראל מאז 2024 אינו מזכיר את דמות המרגל הקלאסי: בעל תפקיד בכיר, חדור אידאולוגיה, שמוסר במשך שנים סודות מדינה.

ברוב המקרים מדובר באנשים מן השורה, ולעיתים ממש בשוליים: צעירים מאוד לצד מבוגרים, יהודים וערבים, עולים וילידי הארץ, חרדים וחילונים, אזרחים, חיילים ומשרתי מילואים.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

בחינת נתוני האלימות והטרור בשנים 2019-2026 (עד סוף יוני) מעלה תמונה ברורה למדי: רוב מדדי האלימות הקטלנית נעים יחד.

בשנים שבהן גדל מספר אירועי הטרור הפלסטיניים המשמעותיים, עולה בדרך כלל גם מספר ההרוגים הישראלים, מספר ההרוגים הפלסטינים ומספר אירועי הטרור של יהודים נגד פלסטינים.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

המלחמה באיראן נועדה, על פי מצגי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לשנות את פני המזרח התיכון. בפועל, על פי התמונה העולה מן המעקב של "תמרור- פוליטוגרפיה", היא שינתה קודם כול את מעמדה של ארצות הברית באזור, את מעמדה של ישראל בוושינגטון, ואת השאלה שהמערכת האמריקאית העדיפה במשך עשרות שנים לא לשאול בקול רם: האם ישראל עדיין נכס אסטרטגי לארצות הברית, או שכבר החלה להפוך לנטל.

הרבעון השני של 2026 עמד כמעט כולו בצילה של איראן. הסוגייה הפלסטינית, עזה, פתרון שתי המדינות, ואפילו הסכמי אברהם, נדחקו לשוליים. זו אינה דחיקה מקרית של נושא מפני משבר זמני, אלא ביטוי לעומק היעדר המדיניות האמריקאית.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

בחודשים האחרונים נחשפה שוב אחת האמיתות היסודיות של הסכסוך הישראלי־פלסטיני: ישראל אינה נעה באיטיות אל הכרעה מדינית, אלא מתרחקת ממנה באמצעות רצף של צעדים קטנים, מנהליים, משפטיים ותודעתיים.

אין כאן נאום חגיגי על סיפוח, אין החלטת כנסת על ביטול הסכמי אוסלו, ואין מפה חדשה המונחת על שולחן הציבור. יש דבר יעיל בהרבה: ממשלה שמקדמת שליטה, כנסת שמנרמלת אותה, מערכת משפט שמתקשה לעצור אותה, ציבור יהודי שמתרגל אליה, ורשתות חברתיות שמעניקות לה הד ציבורי. כך נראה סיפוח דה־פקטו בעידן שבו הפוליטיקה מעדיפה לא לומר תמיד בקול את מה שהיא עושה בפועל.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

הצטרפותו של יאיר לפיד כמספר שתיים לנפתלי בנט משקפת – בנוסף להישרדות הפוליטית – את המלכודת הפוליטית והפסיכולוגית המורכבת בתוכה מוצאים עצמם בתקופה האחרונה מצביעי השמאל והמרכז בישראל.

מתוך רצון עז וייאוש גובר להחליף את שלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רבים מהם החלו לראות בנפתלי בנט את האלטרנטיבה היחידה, ה"מבוגר האחראי" והפרגמטיסט שיכול לחלץ את המדינה מהבוץ.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

המלחמה מול איראן עשויה להיות מוצדקת מבחינה ביטחונית, אך אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו היא משמשת גם מנגנון הסטה: העברת העין הציבורית והבינלאומית מן השאלה הפלסטינית אל "האויב הגדול" שמאפשר להתלכד סביבו.

רויטרס דיווח כי מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, נתניהו "דחף שוב ושוב" בשיחות טלפון להסיט את תשומת לבו מהמלחמה בעזה אל הטילים והשאיפות הגרעיניות של איראן (רויטרס, 4.3.2026).

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

במשך שלושה עשורים התקיים סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני קונצנזוס בינלאומי רחב למדי: פתרון שתי המדינות נתפס כדרך היחידה לסיום הסכסוך ולהבטחת יציבות אזורית.

ארצות הברית הובילה את התהליך המדיני, אירופה תמכה בו באמצעות סיוע כלכלי ובניית מוסדות פלסטיניים, ומדינות העולם הערבי העניקו לו לגיטימציה אזורית.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

המאבק הלאומי הפלסטיני אינו רצף מקרי של טעויות היסטוריות או החמצות נקודתיות, אלא תהליך בעל דפוס מבני ברור החוזר על עצמו.

פעמיים במאה העשרים עבר העם הפלסטיני סבב מלא, שכלל שלילה של זכותו להגדרה עצמית ואי־הכרה בהנהגתו, מאבק ממושך להשגת הכרה בינלאומית בזכות ובהנהגה מייצגת, הצבת הצעה קונקרטית להקמת מדינה על חלק משטח ארץ־ישראל המנדטורית, כישלון מימוש ההצעה, ולבסוף אובדן מעמד ההנהגה ודחייה בפועל של מימוש הזכות.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

לא כל טעות פוליטית נמדדת רק במספר המנדטים שאבדו בעקבותיה. יש טעויות שנמדדות בשחיקת מושגים, בהזזת גבולות מוסריים, ובעיוות מתמשך של תודעה ציבורית.

ההחלטה של יאיר לפיד ושותפיו לאפשר לנפתלי בנט לכהן כראש ממשלה עם שישה מנדטים הייתה טעות מהסוג הזה. לא טעות טקטית, אלא שבר נורמטיבי. מהלך שלא רק החליף שלטון, אלא שינה את אמות המידה שלפיהן הציבור הישראלי שופט הנהגה – ובעיקר הנהגה מדינית.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.