הטרור היהודי מתארגן – ואיזנקוט עדיין לא הציב אותו במרכז

בעוד גדי איזנקוט נערך לבניית הקואליציה אשר תתווה את מדיניות הממשלה שתקום, מתארגנת כבר עכשיו ביהודה ושומרון חזית ההתנגדות.

מדובר ביושבי מאות המאחזים הבלתי חוקיים שאוישו על הגבעות ועומדים מאחורי מה שכבר הוגדר על ידי ראש שב"כ לשעבר כ"טרור יהודי", תחת הכינוי "נוער הגבעות והחוות".

איזנקוט ציין כמה נושאים שיהוו את ליבת פעילותה של הממשלה בראשותו, כשלב ראשון:

• הקמה מיידית של ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר ושיקום מקיף של הנפגעים והיישובים.
• ביטול חקיקה שנויה במחלוקת: כוונה לבטל את חוקי הרפורמה המשפטית שקודמו בעבר, כדי לשקם את השירות הציבורי ומערכת המשפט.
• הגבלת כהונה: הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות בלבד וצמצום מספר השרים בממשלה.
• חוק הנאשם.
• חינוך ומשילות: מתן עדיפות לחינוך הממלכתי, חיוב לימודי ליבה לכל המגזרים, ומאבק בלתי מתפשר בפשיעה ובשחיתות.
• כלכלה: הורדת יוקר המחיה והענקת תמריצים כלכליים למעמד המשרת והיצרני.

אין ספק שאלו מטרות ראויות וחשובות, אבל הטרור היהודי מהווה איום של ממש – לא רק על חיי פלסטינים, אלא על החברה הישראלית עצמה ועל מעמדה של ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית.

אין ספק שהמטרות שהציב איזנקוט ראויות וחשובות, אבל הטרור היהודי מהווה איום של ממש – לא רק על חיי פלסטינים, אלא על החברה הישראלית עצמה ועל מעמדה של ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית

ד"ר עידן ירון, בעל תואר שלישי בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה לחקר תרבות וימין רדיקלי וקיצוני בישראל, חוקר את הקיצוניות בחברה ואת הנעשה בשטחי הגדה המערבית.

למעלה מעשור הוא עוסק בחקר הימין הקיצוני ב"עבודת שדה" וב"תצפית משתתפת". במסגרת עבודתו שהה והתגורר יחד עם מאיר אטינגר – נכדו של מאיר כהנא, שמיוחסים לו קשרים לארגון "המרד" ולפעולות "תג מחיר".

אטינגר הורשע בעבר בקשירת קשר לאיסוף ידיעות צבאיות, הורחק בצווים מנהליים וצבאיים מיהודה ושומרון, ונעצר במעצר מנהלי בשנים 2015–2016. בשנת 2024 הוטלו עליו סנקציות ועיצומים בינלאומיים על ידי ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, סינגפור ובריטניה.

מהתצפיות הממושכות שערך, מגדיר ד"ר ירון קבוצות קיצוניות בשני מאפיינים בולטים: שלילת השיטה הדמוקרטית-ליברלית בישראל, ונקיטת חתרנות מדינית מתוך שאיפה להקים במקומה שיטה אחרת – מדינת תורה או הלכה.

מדובר בקבוצה שפועלת בשטח בצורה מבוזרת, ללא מנהיגות נבחרת – עובדה שמקשה על איתורה ומכאן גם על סיקור פעילותה.

מהתצפיות הממושכות שערך, מגדיר ד"ר ירון קבוצות קיצוניות בשני מאפיינים בולטים: שלילת השיטה הדמוקרטית-ליברלית בישראל, ונקיטת חתרנות מדינית, בשאיפה להחלפת השיטה במדינת תורה או הלכה

וכך, במשך שנים, בני נוער בגילי 15-17 המוגדרים "נוער שוליים" מתעללים בפלסטינים, שורפים, הורסים, מגרשים, פוצעים, ולא אחת גם יורים והורגים. אבל אז זה נקרא הגנה עצמית – "כי הם התחילו".

המבוגרים יותר לא שירתו בצבא, אבל מקבלים נשק מהצבא כדי להגן ולשמור – מה שעידן ירון מכנה "פרוקסי לטרור בחסות המדינה".

ד"ר ירון עומד על השינוי שחל בפעילות של נוער הגבעות והחוות: פעילות קטנה במסגרת של 3–5 אנשים יכולה כיום להרחיב קשרים באמצעות התקשורת הסלולרית – עובדה שדווקא מקלה על גורמי הביטחון לאתרם.

בין המנהיגים הבולטים נמצא אלישע ירד, המשמש כ"פנים של המפעל" ומכונה "האיש החזק". האידאולוגיה המנחה אותו: גירוש ערבים, קטיעת הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית וחיסול רעיון שתי המדינות.

העובדה שיש התגבשות לכלל ארגון מסודר, והפיכת פעילותו להתנגדות אנטי-מדינתית, חושפת אותו לסיכוני הישרדות. ירון מבהיר כי המשך קיומו של הארגון תלוי בשיתוף פעולה נדיר בין המדינה לתנועה האנטי-מדינתית המובהקת המבקשת לחתור תחתיה בכל דרך.

במשך שנים, בני נוער בגילי 15-17 המוגדרים "נוער שוליים" מתעללים בפלסטינים, שורפים, הורסים, מגרשים, פוצעים, ולא אחת גם יורים והורגים. אבל אז זה נקרא הגנה עצמית – "כי הם התחילו"

דוגמאות לפעילות נוער הגבעות והחוות

"פעם אנשים הסתירו פנים, נזהרו לא להשאיר DNA. היום הם עומדים עם פנים גלויות ליד חיילים ולא מפחדים" (מתוך כתבה של ערוץ 12 על תופעת האלימות ביהודה ושומרון)

"הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה… יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח" (מתוך דוח המכון למחקרי ביטחון לאומי ה-INSS, ספטמבר 2026)

הרמטכ"ל אייל זמיר אמר בסקירה מבצעית בפיקוד המרכז: "פגיעה ואלימות כלפי חפים מפשע אינן משקפות את הרוח הישראלית והרוח היהודית. יש לבער אותן בכל הכלים הקיימים למדינת ישראל".

אבל לדברים האלה יש להתייחס בעירבון מוגבל, כשמנגד מקבלים הטרוריסטים – הצעירים יותר והצעירים פחות – חיזוק מאלוף פיקוד המרכז אבי בלוט.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט תקף אותו חזיתית לאחרונה והאשים את האלוף בלוט בסיוע לפורעים היהודים ביהודה ושומרון, "תוך שימוש באמצעים בלתי מתקבלים על הדעת שעומדים בסתירה למחויבותו כריבון של ישראל בשטחים". לדבריו, בלוט נכנע ללחצים של מנהיגי המתנחלים.

"הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על ישראל ואופייה הדמוקרטי", נכתב בדוח ה-INSS. "…מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח"

עכשיו, לקראת כינונה של ממשלה חדשה בראשות איזנקוט, יש לפעול בעוצמה ובנחישות נגד הטרור היהודי – וכפי שהגדירו זאת ראשי מערכת הביטחון בעבר, בצה"ל, בשב"כ ובמוסד, בגילוי שפרסמו רגע לפני פנייה לבג"ץ:

"זו קריאת השכמה והתרעה".

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.