עיריית בת ים וארגון "שורת הדין" הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה על סך 250 מיליון שקלים נגד ממשלת איראן, בדרישה לשקם את הנזקים שנגרמו לבניינים בעיר מפגיעות טילים איראניים במלחמת 12 הימים (מבצע "עם כלביא") ביוני שעבר. העירייה מבקשת לקזז את הכסף מכמיליארד דולר שממשלת ישראל חייבת לאיראן על השותפות הישראלית–איראנית בחברת קצא"א.
ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, אף איתר ברחובות ניו יורק את מזכיר המשלחת האיראנית לאו"ם, מוחמד ע'ורבאנפור, וניסה למסור את כתב התביעה לידיו, כדי לעמוד בדרישת הדין הישראלי המחייבת לנסות למסור תביעות לנתבעים. המהלך זכה לפרסומים בתקשורת בישראל, באיראן ובמדינות ערב, אך אינו צפוי לסייע בקרוב לתושבי העיר שנפגעו בהתקפות הטילים.
"בתוך כל הקושי, הפינוי–בינוי הכפוי מוסיף לנו בירוקרטיה"
ב־15 ביוני 2025 פגע טיל איראני בבניין בן 12 קומות ברחוב ירושלים בבת ים. תשעה תושבים נהרגו, בהם שלושה ילדים, וכ־65 בני אדם נפצעו. הבניין ו־26 מבנים בסביבתו נהרסו והפכו לבלתי ראויים למגורים, וכ־1,200 תושביהם נותרו ללא קורת גג והתפנו לבתי מלון ולבתי קרובים.
ב־15 ביוני 2025 פגע טיל איראני בבניין בן 12 קומות ברחוב ירושלים בבת ים. כיום, המתחם עדיין הרוס. בספטמבר החליטה הממשלה לבצע בו תוכנית שיקום והתחדשות כללית
כיום, המתחם עדיין הרוס. בספטמבר השנה החליטה הממשלה לבצע בו תוכנית שיקום והתחדשות כללית, במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית של בת ים, שתכלול את כל הבניינים שנהרסו ובהם כ־2,470 דירות.
ההחלטה מבוססת על חוק חדש שעבר בכנסת במרץ השנה (חוק שיקום נזקי מלחמה במסגרת של התחדשות עירונית), המאפשר לממשלה להכריז על מתחם שנפגע מירי טילים ורקטות כמיועד לשיקום ולהתחדשות עירונית, ולקדם תוכניות בנייה למתחם במסלול מהיר תוך קיצור הליכים תכנוניים והליכי רישוי.
במתחם בבת ים כבר מתבצעות עבודות שיקום מאז יולי אשתקד, אך מדובר עדיין בהריסת הבניינים הפגועים ובשיקום התשתיות; הבנייה מחדש טרם החלה, והתושבים עודם מפוזרים.
אלי יצחקיאן, אחד הדיירים במתחם שנפגע, מתגורר עדיין במלון כבר שנה וארבעה חודשים. "אני לא צעיר, אין לי משפחה וקשה לי לארגן את עצמי מחדש", הוא מספר. "שכנים שלי, שהייתי מיודד איתם, נהרגו מול העיניים שלי. יצאתי משם בלי כלום. רהיטים, חפצי נוי – הכול הלך. הלב נצבט. מה לעשות".
מוטי (שם בדוי), תושב נוסף במתחם, מוסיף: "גרתי בבניין הזה עם ילדיי ונכדיי מאז שהתחתנתי, ואשתי גדלה בו מילדות. למזלנו היינו בחו"ל; אם היינו בבית, בוודאות היינו נהרגים כמו השכנים שלנו. היה לנו שם רכוש עצום וכולו נבזז, לא נשאר כלום. חיים שלמים היו לנו שם".
"למזלנו היינו בחו"ל; אם היינו בבית, בוודאות היינו נהרגים כמו השכנים שלנו. היה לנו שם רכוש עצום וכולו נבזז, לא נשאר כלום. חיים שלמים היו לנו שם"
משפחתו של מוטי התגוררה כמה חודשים במלון ומאז עברה להתגורר בשכירות. בני המשפחה אינם יודעים אם ירצו לחזור לבניין לאחר השיקום: "מצד אחד כן, לחזור הביתה; מצד שני, אחרי מה שהיה שם, זה קשה".
מוטי אינו מרוצה מהחלטת הממשלה והעירייה לשלב את המתחם בתוכנית להתחדשות עירונית. "בתוך כל הקושי שאנחנו נמצאים בו גם ככה, הפינוי–בינוי הכפוי מאלץ אותנו להתמודד עם בירוקרטיה, קבלנים, תוכניות בנייה, אסיפות דיירים ועורכי דין. אני לא מסוגל להתעסק בזה עכשיו. זה היה בניין טוב, והיה פשוט יותר לבנות אותו מחדש כמו שהיה".
מסגרת ההתחדשות העירונית אמורה לזרז את הבנייה. הניסיון מראה שמתחמים שנפגעו, שכבר חלו עליהם תוכניות התחדשות קיימות, משוקמים מהר יותר מאחרים.
"זה נכון לגבי בניינים שכבר נכללים בתוכניות קיימות", אומר על כך מוטי. "תוכנית חדשה היא סיפור אחר, שיכול לקחת שנים רבות. מה שבטוח הוא שהיזמים ירוויחו הרבה כסף מהאסון שלנו".
כמה דירות נהרסו – וכמה שוקמו?
בזמן מלחמת 12 הימים פונו כ־13 אלף בני אדם בידי הרשויות לבתי מלון ולחדרי אירוח; כ־6,000 נוספים התפנו עצמאית למלונות ולבתי קרובים וחברים. חלקם החליפו בבתי המלון באופן ישיר את המפונים האחרונים מצפון הארץ, שחזרו אז לבתיהם. מרבית הדירות הפגועות שמהן פונו תושבים – מלבד אלו שבבת ים – היו בתל אביב, ברמת גן, בבני ברק, בראשון לציון, בבית שמש ובבאר שבע.
בסתיו שעבר, אלפים מהם עדיין שהו במלונות ובבתי קרובים. מאז רובם חזרו לבתיהם, אך אלפים מהדירות שנפגעו טרם שוקמו, ותושביהן מתגוררים בשכירות במימון רשות המיסים, או במימון היזמים המשקמים את הדירות במסגרת התחדשות עירונית.
לפי נתונים שנמסרו לזמן ישראל מרשות המיסים, בעקבות מלחמת 12 הימים אשתקד הוגשו 41,888 תביעות לפיצוי תושבים – יחידים ומשפחות – שבתיהם נפגעו
גם במלחמה הגדולה עם איראן, שהתחוללה מפברואר עד אפריל השנה (מבצע "שאגת הארי"), נגרמו נזקים כבדים מטילים ששוגרו מאיראן ומרקטות שירה ארגון הטרור חזבאללה מלבנון, אף שמספר בנייני המגורים שנפגעו היה קטן יותר מאשר אשתקד.
במהלך המלחמה באביב השנה נפגעו 6,473 דירות ובתי מגורים, באופן שלא אפשר להמשיך להתגורר בהם. יותר מ-5,500 תושבים, מ־1,300 מוקדי פגיעה שונים, פונו מבתיהם.
| Row headers | עם כלביא (יוני 2025) | שאגת הארי (2026) |
|---|---|---|
| תביעות | 41,888 | 24,456 |
| עדיין בשיפוץ | 4,887 | 4,560 |
| עדיין בשיפוץ (%) | 11.7% | 18.6% |
| הסתיים, התושבים חזרו | 36,424 | 19,572 |
| הסתיים, התושבים חזרו (%) | 87% | 80% |
| עבר להתחדשות עירונית | 577 | 324 |
| עבר להתחדשות עירונית (%) | 1.4% | 1.3% |
רשות המיסים והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
901 מהדירות שנפגעו בשתי המלחמות מול איראן היו במתחמי בניינים גדולים, שנכנסו מאז לתהליך של התחדשות עירונית במסגרת החוק החדש. קרוב למחצית מהדירות הללו – 416 דירות – מצויות במתחם הגדול שנפגע בבת ים.
שאר המתחמים שישוקמו במסגרת התחדשות עירונית הם מתחמים שנפגעו ב־2025 באזור מרום נווה ברמת גן ובמרכז העיר רחובות, וכן מתחמים שנפגעו במלחמת "שאגת הארי" השנה באזור יהודה הלוי בתל אביב, בשכונת נעמ"ת בחיפה, בשכונת רמת הארי בבני ברק, בדימונה ובערד.
לפי נתונים שנמסרו לזמן ישראל מרשות המיסים, בעקבות מלחמת 12 הימים אשתקד הוגשו 41,888 תביעות לפיצוי תושבים – יחידים ומשפחות – שבתיהם נפגעו. הפיצויים נועדו לממן את שכר הדירה עבור תושבים שתקופת שהותם במלונות מטעם הרשויות הסתיימה, וכן את שיפוץ הדירות או בנייתן מחדש.
במלחמת "שאגת הארי" הוגשו לרשות 24,456 תביעות. הטיפול ב־4,560 מהן טרם הסתיים, כיוון שהדירות עדיין מצויות בשיפוצים במימון רשות המיסים
לפי נתונים שנמסרו לזמן ישראל מרשות המיסים, בעקבות מלחמת 12 הימים אשתקד הוגשו 41,888 תביעות לרשות לפיצוי תושבים – יחידים ומשפחות – שבתיהם נפגעו. הפיצויים מימנו שכר דירה לתושבים שתמה התקופה שהקצו להם הרשויות לשהות במלונות, וכן שיפוץ או בנייה מחדש של הדירות.
מתוך התביעות הללו, הטיפול ב־4,887 מהן טרם הסתיים, כיוון שהדירות עדיין מצויות בשיפוצים והתושבים מתגוררים במלונות ובדירות שכורות במימון רשות המיסים. במקביל, 577 דירות הועברו לשיפוץ במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. שאר התביעות – 36,424 במספר – נסגרו; כלומר, השיפוץ הסתיים או קרוב לסיום, והתושבים, ככל שפונו מבתיהם, שבו אליהם.
| אזור | עם כלביא (יוני 2025) | שאגת הארי (2026) |
|---|---|---|
| הגליל והעמקים | 266 | 1,282 |
| מפרץ חיפה והגליל המערבי | 2,465 | 2,978 |
| מרכז הארץ | 25,794 | 10,506 |
| אזור ירושלים | 102 | 440 |
| דרום | 13,261 | 9,201 |
| אילת | 0 | 45 |
רשות המיסים
במלחמת "שאגת הארי" הוגשו לרשות 24,456 תביעות. הטיפול ב־4,560 מהן טרם הסתיים, כיוון שהדירות עדיין מצויות בשיפוצים במימון רשות המיסים; 324 הועברו למיזמי התחדשות עירונית; ושאר התביעות – 19,572 במספר – נסגרו.
בעיריית תל אביב מדווחים כי בשתי המלחמות נהרסו בעיר כליל שני בניינים וחמישה בתים צמודי קרקע, ו־52 מבנים הוכרזו כמסוכנים למגורים. הדיירים פונו בתל אביב מ־1,335 דירות. הפגיעות העיקריות אירעו במתחם ברודצקי ברמת אביב במלחמת 12 הימים, ובמתחם יהודה הלוי במלחמת "שאגת הארי".
בעירייה אומרים כי 35 מהמבנים כבר שוקמו ו־17 נוספים מצויים בתהליכי שיקום. 1,203 מהדירות שפונו כבר ראויות לשימוש, ובעליהן והדיירים בהן קיבלו הודעה כי הם יכולים לחזור אליהן; 132 דירות עדיין אינן ראויות לשימוש.
בעיריית חיפה מדווחים כי במלחמת 12 הימים נפגעו כ־40 מבנים בעיר, ובמלחמת "שאגת הארי" – 64 מבנים נוספים. נוסף על בנייני המגורים, נפגעו גם "בניין הטיל", שבו שוכנים משרדי הממשלה בחיפה, ומפעל בז"ן במפרץ
עיר גדולה נוספת שספגה פגיעות קשות בשתי המלחמות הייתה חיפה, שהותקפה גם בטילים ששוגרו מאיראן וגם ברקטות שירה חזבאללה מלבנון.
בעיריית חיפה מדווחים כי במלחמת 12 הימים נפגעו כ־40 מבנים בעיר, ובמלחמת "שאגת הארי" – 64 מבנים נוספים. נוסף על בנייני המגורים, נפגעו גם "בניין הטיל", שבו שוכנים משרדי הממשלה בחיפה, ומפעל בז"ן במפרץ – פגיעה שבה נהרגו שלושה עובדים. ארבעה בני אדם נוספים נהרגו בחיפה כתוצאה מהפגיעות בבתי מגורים.
כ־50 תושבים בעיר פונו לבתי מלון ולמסגרות דיור של משרד הרווחה. חמישה מבני מגורים עדיין מצויים בשיפוצים, ותושביהם מפוזרים ומתגוררים במגורים זמניים במימון הרשויות.
בעירייה מציינים שכ־150 משפחות (כ־350 נפשות) קיבלו סיוע מעובדים סוציאליים וממתנדבים ממנהל הרווחה. הסיוע כלל עזרה בניקוי שברי זכוכית, בפינוי רהיטים, באיטום חלונות ועוד, וזאת נוסף על סיוע כלכלי, שיקומי ונפשי.
לפי נתוני מרכז המידע של הכנסת, כ־1,700 מתושבי באר שבע נותרו ללא קורת גג במהלך מלחמת 12 הימים ב־2025, וכ־500 נוספים במלחמת "שאגת הארי" השנה
"את הדירה שיקמנו, מאז אנחנו בשיקום של הנפש"
גם בבאר שבע נגרם הרס כבד בשתי המלחמות מול איראן. במלחמת 12 הימים גרמו הטילים האיראניים לפגיעות קשות בבית החולים סורוקה, שחלק מפעילותו שותק לתקופה ארוכה, ובאוניברסיטת בן גוריון, שבה נהרסו מעבדות ואבדו חומרי מחקר יקרים.
לפי נתוני מרכז המידע של הכנסת, כ־1,700 מתושבי באר שבע נותרו ללא קורת גג במהלך מלחמת 12 הימים ב־2025, וכ־500 נוספים במלחמת "שאגת הארי" השנה. לפי נתונים שפרסמו עיריית באר שבע ומנהלת לביא באוגוסט, רובם המכריע שבו לבתיהם בהדרגה במהלך השנה האחרונה, אך לא כולם.
הפגיעה הקשה ביותר בבאר שבע אירעה בבניין מגורים גדול בשכונת נווה זאב ביוני שעבר. ארבעה בני אדם נהרגו: נעמי שאנן, מיכל ואיתן זקס ונועה בוגוסלבסקי. גם הבניינים הסמוכים ניזוקו קשות, וכ־700 מתושבי השכונה פונו מבתיהם ונותרו ללא קורת גג.
הבניינים השכנים שוקמו, ותושביהם שבו לבתיהם. לעומת זאת, הבניין שבו פגע הטיל, ושבו התגוררו ארבעת ההרוגים, נהרס בהריסה מבוקרת באוקטובר אשתקד, והוא מיועד כעת לבנייה מחדש במסגרת התחדשות עירונית. בני 36 המשפחות שהתגוררו בבניין שנהרס צפויים להישאר חסרי בית עוד זמן רב.
אורן כהן, שחקן בתיאטרון באר שבע ובסדרות טלוויזיה, מתגורר עם בת זוגו ושלושת ילדיהם בדירת גן במתחם, בסמוך לבניין שספג את הפגיעה הישירה.
"בכל פעם שיש דיבורים על מלחמה או 'סבב', זה מכניס אותנו לסטרס. השכונה נבנתה מחדש, חוץ מהבניין שנהרס, שבו נהרגו האנשים. במקומו עומד חול ריק, חלל פעור"
"הבית והגינה שלנו נהרסו: תריסים, סורגים, קירות גבס, המקרר, החשמל והמים", סיפר כהן לאחר הפגיעה. "הבניין שלנו נמצא במרחק 25 מטרים מהבניין שבו פגע הטיל. הכרתי את אחת ההרוגות; לא באופן אישי, אלא מהשכונה. מאז אנחנו חיים את היום ההוא".
לדברי כהן, שנולד וגדל בשדרות: "אני מתורגל באזעקות. יש לנו ממ"ד שבו ישנו הילדים מתחילת המלחמה, ונכנסנו אליו מהר בכל האזעקות. אבל הפעם זה היה שונה ומפחיד. הפיצוץ אירע עוד לפני שהספקתי לסגור את דלת הממ"ד, והחלון נפתח בעוצמה. התפנינו בכוחות עצמנו לאימא שלי, שגרה בבאר שבע בדירת שני חדרים, ושם הצטופפנו, כל המשפחה, במשך חודשיים וחצי".
בספטמבר אשתקד הם חזרו לדירתם, אף שעדיין הייתה הרוסה למחצה ונזקקה לשיפוץ, שנמשך כחצי שנה נוספת בזמן שגרו בה. כיום הוא מספר: "את הדירה סיימנו לשקם, בערך, לפני חצי שנה. מאז אנחנו בשיקום של הנפש. בכל פעם שיש דיבורים על מלחמה או 'סבב', זה מכניס אותנו לסטרס. השכונה נבנתה מחדש, חוץ מהבניין שנהרס, שבו נהרגו האנשים. במקומו עומד חול ריק, חלל פעור.
"הרשויות התנהלו בסדר, במיוחד העירייה, ועדיין – העבודה מולן, ובעיקר מול מס רכוש, הוציאה את הנשמה. אתה נמצא גם ככה בקצה, וצריך לעבוד במשרה נוספת של שיפוץ: לקחת הלוואה למימון, לשפץ, לאסוף ולהגיש את החשבוניות למס רכוש כדי לקבל החזר. וכל זה בזמן שאתה ממשיך לשלם לבנק משכנתה על הדירה ההרוסה, כאילו כלום לא קרה. הבנק הקפיא לנו אותה לחודשיים, וזהו.
"לא הייתי מאחל לאף אחד לעבור את זה. אני שמח ששרדנו וחזרנו הביתה, אבל החרדה והכאב עמוקים מאוד".
"לא הייתי מאחל לאף אחד לעבור את זה. אני שמח ששרדנו וחזרנו הביתה, אבל החרדה והכאב עמוקים מאוד"
מה אתה חושב על המלחמות עם איראן, בדיעבד?
"תראה, האיום האיראני הוא אמיתי וצריך להסיר אותו. זאת לא קונספירציה לצרכים פוליטיים, ולכן תמכתי במלחמה הראשונה למרות כל מה שקרה בה. אבל אחרי שהם תקפו פעמיים, והאיום עדיין נשאר ואתה יודע שתהיה עוד מלחמה, אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות קשות.
"אני יודע גם שיש מי שמשתמש במלחמות האלה לצרכים פוליטיים, ואני לא תמיד יודע מתי הן נחוצות, מתי זו פוליטיקה, ומתי זה גם וגם. מה שאני כן יודע הוא שאין תוצאות ושאנחנו נשארים באותה נקודה. אני מתחיל לפחד שנכנסנו ללופ של 'סבבים' כמו עם חמאס וחזבאללה. לופ אינסופי, הרסני וחסר מוצא".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו