אחמד אבו עבדאללה מתגורר בסמוך לכביש 1, מדרום לו, באזור אדומים. ביום ראשון בבוקר שהה סמוך לביתו בעוד ילדיו שיחקו בחוץ, כשלפתע הבחינו ששתי הכלבות והכלב שלהם מדממים. "זה קרה לקראת 09:00 בבוקר", הוא משחזר. "הילדים נבהלו, ופתאום אני מסתכל על הכלבים ורואה פצעי ירייה בכולם. שאלתי מי ירה, וראיתי את הטנדר הירוק של רשות הטבע והגנים נוסע משם צפונה".
אבו עבדאללה מיהר לקרוא למתנדב עמית יעקובי, שבאותה עת שהה בקהילה אחרת במסגרת פעילות נוכחות מגינה של תנועת "עומדים ביחד". השניים חצו את הכביש דרך המעבר התת־קרקעי והחלו לנסוע בעקבות הטנדר, בניסיון להבין מדוע נורו הכלבים בקרבת בתי המגורים. "אני מאחוריו, מצפצף לו והוא לא עוצר. אז עקפתי אותו משמאל, צילמנו אותו והוא המשיך בנסיעה", מתאר יעקובי.
לאחר שניסיונותיהם לגרום לפקח לעצור עלו בתוהו, אסף יעקובי שתי כלבות והעביר אותן לטיפול בבית החולים הווטרינרי בבית דגן. הכלב השלישי נשאר בשטח לקבלת טיפול. כ־40 דקות לאחר מכן, חזר הפקח למקום. אבו עבדאללה פנה אליו ודרש לדעת מדוע נורו הכלבים ואם המעשה בוצע לבקשתו של יחזקאל פרידמן ממאחז "לכתחילה", הממוקם מצפון אליהם.
הירי לא התבצע בשטח השמורה, אך מתברר כי רשות הטבע והגנים עדכנה את הנהלים, כך שמתאפשר לפקחיה לירות בכלבים משוטטים גם בשטחי מחיה של בדואים, ולא רק בתוך גבולות שמורות הטבע
"הם אמרו לי שהכלבים היו בשמורה. אמרתי לו: 'תקשיב טוב, אני מכיר את הסימונים של השמורה, זה 2.5 קילומטר מאיתנו, לא פה. אל תשקר כי זה לא יעזור לך'", אומר אבו עבדאללה. הוא מציין כי הכלבים מטופלים על ידו ומחוסנים, עובדה שאושרה גם על ידי מתנדבים הפעילים באזור.
הירי לא התבצע בשטח השמורה, אך מתברר כי רשות הטבע והגנים עדכנה את הנהלים, כך שמתאפשר לפקחיה לירות בכלבים משוטטים גם בשטחי מחיה של בדואים, ולא רק בתוך גבולות שמורות הטבע.
אחמד אבו עבדאללה ועמית יעקובי בנסיעה אחרי פקח רט"ג בעקבות הירי בכלבים, 8 בנובמבר 2026
בתיעוד מצורף נראה הפקח, ששמו איתמר, כשהוא מסביר לאבו עבדאללה ולמתנדבים: "(ביצענו הסברה) ותרגמנו לערבית. אמרנו להם שיש פה שתי חוות שהכלבים נושכים להם את הילדים והם לא מחוסנים".
הכלבים חוסנו
אלא שכאמור, מתברר כי שתי הכלבות והכלב דווקא מחוסנים, ואף רשומים ככאלה ביריחו. אנשי רשות הטבע והגנים ביצעו את הירי ואת ההסברה המקדימה מצפון לכביש, אזור שבו שוכנת קהילת מגורים נוספת – קהילת אבו ג'יהאד. מכל מקום, לאחר הירי חצו הכלבים הפצועים את הכביש בחזרה דרומה, אל משפחת אבו עבדאללה.
ברשות הטבע והגנים מגבים את הפקח היורה וטוענים כי הכל בוצע במקצועיות ועל פי הנהלים. לטענת הרשות, התושבים הבדואים מנעו מהיורה להתקרב לכלבים כדי לוודא את מותם, וזאת על אף שבתיעוד המצורף נראה בבירור כי הפקח מתרחק בנסיעה ואינו שועה לקריאות לעצור.
ברט"ג לא סבורים שהיה צורך לגשת אל הפחונים בקהילות שמצפון או מדרום לכביש בבוקר האירוע, כדי לברר למי שייכים הכלבים או לתת אזהרה אחרונה
כמו כן, ברט"ג לא סבורים שהיה צורך לגשת אל הפחונים בקהילות שמצפון או מדרום לכביש בבוקר האירוע, כדי לברר למי שייכים הכלבים או לתת אזהרה אחרונה.
יעקובי מתריע כי מדובר בהתנהלות מסוכנת: "הירי היה ליד כביש מהיר בשטח C, מטרים ספורים מרכבים נוסעים וגם מבתים של אנשים. בהתחשב בזה שהיו שלושה כלבים, שאחד נורה בצוואר, אחת בבטן ואחת בירך, היורה לא יודע את העבודה. צו אלוף לא תקף שם ואלה כלבים שלא תוקפים, שתיים מהן יושבות לידי עכשיו. הן היו בבית דגן וצריכות כמה ימי התאוששות עד שנחזיר אותן".
פקח של רט"ג בשיחה עם תושבים ומתנדבים אחרי הירי בכלבים, 8 בנובמבר 2026
"זה מזעזע, פשע בכמה רמות. אפילו אם הייתי חושב שזה בסדר להרוג ולא לקחת להסגר ולבדוק אם יש כלבת, זה לא מה שקרה פה. הוא ירה ליד בית של אנשים והשאיר אותם לדמם, וזה לא עומד בשום סטנדרט".
בתמונות ששלח יעקובי נראות שתי הכלבות שמחות וטובות לב, כשעל צווארן קולר רפואי שנועד למנוע מהן ללקק את הפצעים. הן יתאוששו בימים הקרובים במקום בטוח ומוגן מזיהומים, עד שיוחזרו לבעליהן.
פעילי "ידידי הג'האלין", הפועלים למען הקהילות הבדואיות באזור, תוהים מדוע נורו דווקא כלביהם של התושבים הבדואים, בעוד שגם ביישובים ובחוות היהודיות מסתובבים כלבים ללא השגחה, ושואלים האם גם שם מתקיימת אכיפה דומה. לדבריהם, לפני מספר חודשים נורו כלבים בחאן אל־אחמר, וגם אז הושאר כלב פצוע וסובל לדמם בשטח.
רט"ג: "אנו בשנה חריגה של התפשטות כלבת עם עשרות מקרים מאומתים רק בחצי השנה האחרונה מתוכם כ־40 כלבים משוטטים, שרבים מהם ביהודה ושומרון"
דוברת רשות הטבע והגנים מסרה בתגובה ראשונית: "אנו בשנה חריגה של התפשטות כלבת עם עשרות מקרים מאומתים רק בחצי השנה האחרונה מתוכם כ־40 כלבים משוטטים, שרבים מהם ביהודה ושומרון". לתגובתה צורף גם דיווח על מותו בתחילת החודש של ילד פלסטיני מטולכרם, שננשך ונדבק בכלבת.
בשיחה נוספת הוסיפו ברשות: "שבוע לפני המקרה בוצעה הסברה מצפון לכביש ושם גם בוצע הירי. הפעילות מתבצעת בסמוך או בגבול השמורה והמטרה היא להמית אותם בכמה שפחות סבל ובמקרה הזה לא אפשרו לפקח לאסוף את הכלבים לבדיקה. כשהוא חזר אחרי 40 דקות הכלבים כבר לא היו שם.
הכלבים שנורו על ידי פקח של רט"ג באזור אדומים אחרי הטיפול בבית דגן
"כלבים משוטטים מתלהקים, הופכים לפראיים, לומדים לצוד חיות בר ותוקפים אנשים, בדגש על ילדים, גם כשהם לא חולים בכלבת. החלופה של לכידה היא כמעט בלתי אפשרית ובעצם מסכנת את הלוכד.
"אנחנו מדללים אוכלוסיות כחלק מממשק של ויסות אוכלוסייה. כשהיא מתפרצת מעבר לכושר הנשיאה של השטח, נדרשת התערבות אקטיבית. היורה פעל לפי הנוהל ועשה מה שצריך לעשות בצורה שקולה ובתיאום עם כל הגורמים".
"הכלבים שנורו לא פראיים"
עו"ד רוני בן דוד מעמותת "תנו לחיות לחיות" מסרה: "הטענה שהכלבים נושכים גם בלי כלבת לא יכולה להתקבל כי בסוף הסמכות של הפקחים היא מכוח פקודת הכלבת שהתכלית שלה היא אחת – מניעת כלבת.
"הם לא מנסים אפילו ללכוד וזה מה שעושות רשויות מקומיות. הם טוענים שהכלבים 'פראיים' אבל עובדה שהכלבות שנורו הן בבעלות של תושבים וידידותיות"
"בפועל, אנחנו רואים שהנימוק המרכזי שלהם הוא הגנה על חיות בר וזה בניגוד לתכלית הפקודה. גם הטענה שאין חלופה לא ברורה. הם לא מנסים אפילו ללכוד וזה מה שעושות רשויות מקומיות. הם טוענים שהכלבים 'פראיים' אבל עובדה שהכלבות שנורו הן בבעלות של תושבים וידידותיות".
פקחי רשות הטבע והגנים ירו אשתקד ב־1,333 כלבים, המוגדרים על ידם כ"משוטטים ומתפראים", וכן בעשרות אלפי בעלי חיים אחרים.
עמותת "תנו לחיות לחיות" עתרה בתחילת השנה לבג"ץ נגד מדיניות הירי בכלבים כברירת מחדל, בטענה כי הנוהל מיושם בפועל להשגת מטרות שאינן קשורות לכלבת. כמו כן, דורשת העמותה לאסור על הפקחים לבצע ירי במרחק של פחות מ־500 מטרים מחוץ לגבולות שמורות הטבע.
בעמותה מציינים כי בעוד שמשרד החקלאות הפסיק לירות בכלבים בשנתיים האחרונות, ברשות הטבע והגנים הגבירו את הקצב מבלי לבצע לכידות, בניגוד לרשויות המקומיות שמנסות ללכוד את הכלבים, להחזיקם בכלביות ולמסור אותם לאימוץ.
יתרה מכך, רשות הטבע והגנים עצמה הכירה בכך שלפני ביצוע ירי בחיות מזיקות ניתן לבצע גידור של שמורות, להשתמש באמצעים לגירוש ולהרחקה וכן להציב מלכודות, תוך מזעור צער בעלי חיים.
לטענת העותרים, הנוהל של רט"ג סותר את פקודת הכלבת וכן את פסיקת בתי המשפט, הקובעת כי המתת בעלי חיים צריכה להיות מוצא אחרון, רק לאחר שכשלו הניסיונות לממש חלופות מידתיות
לטענת העותרים, הנוהל של רשות הטבע והגנים סותר את פקודת הכלבת וכן את פסיקת בתי המשפט, הקובעת כי המתת בעלי חיים צריכה להיות מוצא אחרון, רק לאחר שכשלו הניסיונות לממש חלופות מידתיות.
בתשובתם לעתירה, ענו ברשות הטבע והגנים כי הם פועלים בהתאם להנחיות השירות הווטרינרי. הם ציינו שהכלבים המשוטטים, שננטשו והתפראו בטבע או נולדו בו ואינם מוחזקים בבעלות, חיים בלהקות והתנהגותם דומה יותר לטורפי בר מאשר לכלבים מבויתים.
ברשות הדגישו את היעדר החיסון לכלבת ואת הסיכון המשמעותי להפצתה, הן בקרב הציבור והן בקרב חיות הבר, ולכן, לטענתם, הירי הוא הכרחי.
גם במשרד החקלאות השיבו כי רשות הטבע והגנים פועלת בסמכות, כי אין להגביל אותה לשטחי השמורות בלבד וכי אין חלופה אפקטיבית אחרת לטיפול בכלבים משוטטים ומתפראים. לטענת המשרד, לאור האינטרס הציבורי הכבד שבהגנה על בריאות הציבור, על בעלי החיים ועל חיות הבר ומניעת כלבת – על בית המשפט לא להתערב בפעילות ולדחות את העתירה.
הצדדים ממתינים כעת לפסק הדין, אך ניסיון העבר מלמד כי סביר להניח שרשות הטבע והגנים תוכל להמשיך במדיניות הירי ללא התערבות מצד בית המשפט. האם בפעם הבאה פקחים שיגיעו לקהילות הבדואיות ינסו לפחות לברר למי שייכים הכלבים? קשה לסמוך על כך.
בינתיים, לפחות במקרה הנוכחי, שתי הכלבות ניצלו בזכות תושייה של מתנדב שהבהיל אותן בזמן לבית החולים. הכלב השלישי, שנותר סמוך לבית, עדיין סובל מכאבים – אך התקווה היא שגם הוא יחלים.
הכלבה שנורתה בבטנה קיבלה את השם מזי; היא הוכנסה לניתוח חירום שכלל עצירת דימום מסיבי, בדיקה של האיברים הפנימיים והוצאת הגורים שלא נותר להם סיכוי לשרוד
העמותה שלקחה על עצמה את מימון הטיפול הרפואי היא "להתחיל מחדש". מייסדת העמותה, שרון כהן, מעדכנת כי הכלבה שנורתה בבטנה קיבלה את השם מזי; היא הוכנסה לניתוח חירום שכלל עצירת דימום מסיבי, בדיקה של האיברים הפנימיים והוצאת הגורים שלא נותר להם סיכוי לשרוד.
הגורה השנייה, שכונתה נסטיה, סובלת מפצע ירי ברגלה האחורית ומפציעה נוספת, ממקור לא ברור, ברגלה הקדמית.
נסטיה מטופלת כעת באנטיביוטיקה ובמשככי כאבים, ונראה כי תחלים חרף הנזק שנגרם לרגליה. כאמור, הכלב השלישי נותר בשטח כשהוא סובל מכאבים, והוא מטופל במקום ככל הניתן. כהן מאשרת כי הכלבים אכן היו מחוסנים קודם לכן, וחוסנו פעם נוספת בבית החולים.
התחלה חדשה
עמותת "להתחיל מחדש" מוכרת בזכות פעילותה להצלתם של כ-1,200 חמורים. חרף משאביה הדלים, העמותה פועלת גם לעיקור, סירוס וחיסון כלבים בשטחים.
"אנחנו פעילים בבקעה, בחברון ורמאללה והצלחנו לעשות את זה אפילו בשכם באמצעות וטרינרים ופעילים שם שלוכדים ומתעדים הכל, ברמאללה אפילו מסמנים אותם עם מספר על האוזן. אנחנו שולחים ציוד רפואי, בעיקר אינפוזיות, חומר נגד פרעושים ותולעים.
"אין מי שיממן את זה ואנחנו לא עמותה לכלבים אבל אני לא עומדת בטלפונים ובסרטונים קורעי הלב. להציל כל כלב עולה לנו 1,500 שקל אבל הלב נקרע ואני לוקחת"
"אין מי שיממן את זה ואנחנו לא עמותה לכלבים אבל אני לא עומדת בטלפונים ובסרטונים קורעי הלב שאני מקבלת. להציל כל כלב עולה לנו 1,500 שקל אבל הלב נקרע ואני לוקחת. אנחנו מתמקדים בחמורים, סוסים וחיות משק. אין לי מקום וכסף להחזיק את הכלבים וגם עמותות הכלבים לא יכולות לעמוד בעומס".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו