המחשבה על "קריסת" מערכת החינוך מגיעה אלינו מכיוונים שונים, ובעקבותיה מושמעת האמירה – אפשר לומר הזעקה – שאת מערכת החינוך צריך לשקם. מה בדיוק קרס במערכת החינוך, ומה ואיך עלינו לשקם?
על רקע התהיות הללו עולה ביתר שאת שאלת מטרות החינוך: מה אנחנו מצפים להשיג ממערכת החינוך? מה יש בה ומה צריך להיות בה?
סוגיית מטרות החינוך נידונה במהלך כל הדורות, החל מ"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" שבספר משלי, וכלה בהצגת מטרות מגוונות במאות השנים האחרונות מצדם של הוגים כז'אן ז'אק רוסו, אלכסנדר ס. ניל, ג'ון לוק, ג'ון דיואי, יורם הרפז, ורבים אחרים עד זמננו.
אם אין מטרות חינוך מוגדרות, אנחנו נקלעים למקומה של אליס מארץ הפלאות: "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן", היא שואלת את החתול. "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", הוא עונה. גם לנו בישראל אין כיוון לחינוך, ולכן תשובתו של החתול כה הולמת אותנו.
אליס מארץ הפלאות שואלת את החתול: "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן". "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", הוא עונה. גם לנו בישראל אין כיוון לחינוך, ולכן תשובת החתול כה הולמת אותנו
אצלנו עולה שאלת המטרות ביתר שאת סביב בחירות אוקטובר 2026 ותהליכי החלפת השלטון – בגישה דמוקרטית ופתוחה. הציבור חש שיש הזדמנות לשינוי גם במערכת החינוך, אבל חוסר הוודאות עדיין גדול.
13 מטרות שאינן בשימוש
תחילה עלינו לשאול שאלות יסוד לגבי המטרות. בחוק החינוך הממלכתי רשומות 13 מטרות חינוך, שכמעט אינן בשימוש בבתי הספר.
לדעת גופים כמו "משמר החינוך הממלכתי" ו"מרכזים לצדק חברתי", 13 המטרות הללו מדגישות ערכים של דמוקרטיה, זכויות אדם, פלורליזם, זהות יהודית וחתירה לשלום, וצריך להציגם בבולטות בבתי הספר. לעומתם מדגיש פרופ' יורם הרפז את הסתירות שבין המטרות הללו ומבטל בעקבות זאת את תוקפן (בספרו "חינוך במלחמה ושלום – מאמרים בין ייאוש ותקווה", 2025).
מה רוצות המפלגות?
התמקדות במדינת ישראל ובמקור עכשווי לבדיקת מטרותיה מצויה במצעי המפלגות השונות שנערכו לבחירות הכלליות. חשוב לציין שלא כל מה שנציגי המפלגות רוצים לשנות הוא "מטרה" במובן הפדגוגי המלא..
בדיקה תמציתית של כיווני המפלגות מעלה את הדרישות הבאות: הענקת ידע רחב ובסיס משותף בכל מקום בארץ; למידה לקרוא, להבין, לחשוב, לשאול, ליצור ולעבוד גם עם אנשים שחושבים אחרת; חינוך מיום הלידה ועד גיל 6; הרחבת הסבסוד למשפחות עובדות ומענה מותאם למשפחות משרתי המילואים.
בין הדרישות גם: אפס סובלנות לפגיעה מכל כיוון בילדים, הורים ומורים; תוכנית חומש לבינוי וצמצום גודל הכיתות; השקעה בחינוך הלא פורמלי ושיפור הישגי התלמידים בחינוך הפורמלי; החזרת האמון במערכת; הכנסת החינוך החרדי למסגרת ממלכתית; עצירת כספים לרשתות מפלגתיות; העברת יותר סמכויות לרשויות המקומיות; והפחתת מספר שעות הלימוד (מתוך מוסף מיוחד של "ישראל היום", 16.10.26).
נראה שמטרה מרכזית היא המורות והמורים, שכוללת הגדלת שכרם, שיפור מעמדם ורמתם המקצועית, תוך מניעת התערבות הורים ברגל גסה בעבודתם.
התמקדות במדינת ישראל ובמקור עכשווי לבדיקת מטרותיה מצויה במצעי המפלגות השונות שנערכו לבחירות הכלליות. חשוב לציין שלא כל מה שנציגי המפלגות רוצים לשנות הוא "מטרה" במובן הפדגוגי המלא
מאפייני התקופה
אבל קודם לעיסוק במטרות ניצבים לפנינו מאפייני התקופה שבה אנחנו חיים. המאפיינים המשתנים של כל תקופה משליכים בעוצמה על מטרות החינוך ועל האנשים העוסקים בהן.
סביבה ואקלים בסיכון גבוה. אנחנו עדים לתופעות אקלימיות קשות, שמשפיעות על המוני בני אדם, בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם. וחרף זאת, מדינת ישראל ומערכת החינוך שלה כמעט שאינן עסוקות בכך.
טכנולוגיה מתקדמת בכל תחומי החיים. בכל הגילאים אנשים מגלים עניין רב בפיתוחים טכנולוגיים שמשפיעים על חייהם – ברפואה, תעשייה, תחבורה, בנייה, חקלאות וכך הלאה.
ה-AI בעל השפעה מיוחדת. אנשים רבים לומדים להכיר את הבינה המלאכותית ולעשות בה שימושים מגוונים. צורות החשיבה והעשייה שלנו משתנות בעקבות זאת.
רשתות חברתיות. הרשתות החברתיות האינטרנטיות פרצו לחיינו יחד עם המאה ה-21, והן גורם רב-משקל בקשרים החברתיים בין בני אדם בתקופתנו. מספר הרשתות הללו רב מאוד, כשהדומיננטיות שבהן עדיין הן פייסבוק וווטסאפ.
שלטון-יחיד רב שנים ודמוקרטיה בסימן שאלה. בישראל, כמו גם במדינות אחדות נוספות במערב, עלה לשלטון אדם בעל כריזמה, שהפך את כהונתו לסוג מסוים של "קיסרות", והתנהלות זו מנוגדת לערכים הדמוקרטיים ולתנאים למימושם. החברה הישראלית תחת שלטונו שסועה ומחולקת לשבטים, שיש ביניהם עוינות, כנראה למשך עוד שנים קדימה.
מלחמה מתמשכת. אותו אדם, בנימין נתניהו, לקח לעצמו את השליטה על תחום הביטחון, ובשלוש השנים האחרונות הוא מקיים מצב של מלחמה בלתי נגמרת בכמה חזיתות במקביל.
אבל קודם לעיסוק במטרות החינוך – ניצבים לפנינו מאפייני התקופה שבה אנחנו חיים. המאפיינים המשתנים של כל תקופה משליכים בעוצמה על מטרות החינוך ועל האנשים העוסקים בהן
יוקר מחייה גבוה. השילוב בין מצב מלחמה מתמשך לשלטון דומיננטי של אדם אחד גורם לאובדן שליטה על המשק ולהתייקרות משמעותית, שמקשה על חייהם של חלקים גדולים באוכלוסייה.
הרצון לעצמאות בבחירה בין מגוון עיסוקים. מדובר בתחושה האישית של אנשים, החל מגיל צעיר, ש"אני הוא הבעלים של רצונותיי". במצב זה ישנה התנגדות עקרונית של הפרט לקבל תכתיבים חיצוניים לגבי מה שעליו לעשות בתוך שלל אופציות.
בלבול, אי-ודאות ודאגה
מה שעולה מן המאפיינים הללו הוא הרבה בלבול, אי-ודאות ודאגה: איננו יודעים מה יביאו אלינו שינויי האקלים בשנים הבאות; לא יודעים לאן יובילו אותנו הרשתות החברתיות; באותו אופן גם ה-AI משאיר אותנו נבוכים ומודאגים; וגם המלחמה ויוקר המחייה אינם מאפשרים ודאות באשר לעתיד.
החיים שלנו נתונים בתחושת בלגן, וההשלכות על החינוך הן רבות. עלינו לטפל תחילה היכן שאפשר, ומשמעות הדבר היא – בית הספר היסודי. כיצד נוכל להעניק יותר יציבות לפחות לילדים הצעירים בחברה כה כאוטית? הילדים הבוגרים ובני הנוער ייקחו את גורלם בידיהם, נרצה או לא, ויבקשו לעצמם יתר עצמאות בדרכים משלהם.
מועצת חינוך מקצועית
זה מחזיר אותנו לסוגיה שבכותרת – כיצד נשקם את מערכת החינוך ומה המטרות: גם התהליך וגם המהות.
תחילה נדרשת הקמת מועצת חינוך מקצועית (ולא פוליטית) שתחליט על יעדים לטווח בינוני וארוך. מועצת החינוך תצטרך להחליט על המטרות, הדרך להשגתן, תפקיד ומעמד משרד החינוך, תפקיד הרשויות המקומיות, תפקיד ההורים – ובאופן כללי התייחסות לכל מה שהוגדר כאן כ"מאפייני התקופה".
החיים שלנו נתונים בתחושת בלגן, וההשלכות על החינוך הן רבות. עלינו לטפל תחילה היכן שאפשר, ומשמעות הדבר היא – בית הספר היסודי. כיצד נוכל להעניק יותר יציבות לפחות לילדים הצעירים בחברה כה כאוטית?
שיקום מערכת החינוך אינו תהליך מהיר. הוא ייקח זמן, והמאמץ הרב בעניין זה יצטרך להיות של כולם – מראש הממשלה ועד הורים ותלמידים. על הממשלה שתקום יהא למצוא את המנגנון שיעסוק גם בחוקה מחודשת לחינוך, מבוססת על ערכי מגילת העצמאות.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו