אנחנו ניצבים בפני השאלות הדרמטיות: מה יקרה לאחר שבנימין נתניהו יוזז מתפקידו? מה צפוי לו ולנו? האם יעמוד לדין? השאלות עולות כיוון שנתניהו הוביל בארבע השנים האחרונות – או נמנע מלהוביל – מהלכים גורליים למדינת ישראל.

הבחירות האחרונות התקיימו בנובמבר 2022, לאחר שנתניהו מכהן כראש ממשלה בישראל, כמעט ברצף, מאז שנת 2009, עם קדנציה נוספת בסוף שנות התשעים. החוק לא הגדיר את מספר הקדנציות האפשריות לאדם אחד בתפקיד זה.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

מעשים המביאים לפירוק מדינת לאום הם חמורים מאוד. הפירוק הוא בדרך כלל תוצאה של מלחמה, ותוצאת הפירוק היא שנדרשת פעולת שיקום ארוכה, והעם שמדינתו מתפרקת – סובל.

דוגמאות בולטות לפירוק מדינות ב-200 השנים האחרונות הן: האימפריה העות'מנית, שהתפרקה בתחילת המאה העשרים; האימפריה האוסטרו-הונגרית שהתפרקה בתום מלחמת העולם הראשונה; וכן גרמניה שנחרבה בתום מלחמת העולם השנייה וגם פורקה למערבית ומזרחית; ברית המועצות בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים; יוגוסלביה במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, פירוק שיצר לא פחות משבע מדינות חדשות.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

אנחנו זוכרים ודאי את שביעות הרצון הרבה שהייתה לתלמידים ולמורים מה"קפסולות" בבתי הספר בתקופת הקורונה. אין קושי להבין – לא רק במחקרים אלא גם באינטואיציה – עד כמה מהנה, יעיל וחברתי ללמוד בכיתות של 15 עד 20 תלמידים במקום 30 או 40.

הוויכוח בין חוקרי החינוך, שמתקיים לאחרונה ומתמקד בגודל הכיתה, משמיט מהדיון שורה של נושאים אחרים בעלי חשיבות מרכזית לחינוך בן זמננו. מטעמים טכניים כתבתי בלשון זכר.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

ההרס הישראלי הוא פירמידלי. יש חשיבות מיוחדת להראות שהוא פירמידלי ומהו התהליך המתרחש. ישנו אצלנו גן קטלני, שאם יוסיף להתנהל "כסדרו", אין מנוס מכך שיביא להרס המדינה היהודית. אפשר לדבר על פירמידות-הרס גם בארצות וזמנים אחרים, אבל זה לא יהיה דומה לשום דבר מן השנים האחרונות אצלנו, הרס פנימי וחיצוני כאחד.

האיש שבשפיץ

בחוד הפירמידה נמצא כבר זמן רב ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא "איש-השפיץ". הוא עוסק בהרס מדינה שיטתי על כל גווניו, ואין אצלו "מחוץ לתחום": סכסוך החברה על רבדיה וקבוצותיה השונים, בטירוף שלא היינו עדים לו בעבר; תשלום גדול ורב לכל הגורמים שמסייעים לו ולממשלו לשרוד, שמתוכו חלק ניכר לחרדים; הורדת הנחיות כיצד לטפל בסוגיית המשפט והחוק כדי להחליש את כוחם ואת כוחה של הדמוקרטיה, לפרקם ולפוררם עד דק; טיפוח ערוצי רעל מדממים ללא הרף; ובעיקר מזימות מכשילות הפועלות לכל הכיוונים.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

החינוך הממלכתי משפיע באופן רב-חשיבות על ענייני הצעירים בין 0 ל-18 בכל המדינות הנאורות, וגם על ענייני הממלכה כולה. סקירת המגמות החינוכיות שניתן לזהות אצלנו ב-2026 מלמדת שמדובר במגוון רחב.

ניתן להצביע על מספר דו-ספרתי של יעדים חינוכיים שחשוב לשאוף להשגתם. אצביע על אחדים מהם בקצרה:

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

אני מבקש לפתוח בהערה לשונית על ההבדל בין מורה למחנך. המסגרת בה נמצאים הילדים והנכדים שלנו בין כיתות א' ל-י"ב מכונה "מערכת החינוך"; לא מערכת ההוראה. לעומת זאת, עובדי המערכת הזאת מכונים "מורות" או "מורים", על פי רוב לא "מחנכות" ו"מחנכים".

לעומת זאת, עבודת המורים היא "חינוך", לא "הוראה". ההוראה נתפסת כמצמצמת את התחום בעוד ש"חינוך" מרחיב אותו. ה"הוראה" קשורה יותר אל מה שנתפס בעבר כהנחלת ידע. "חינוך" מתייחס גם אל כל מה שסביב הנחלת הידע – ערכים, כישורים ומיומנויות, שחשיבותם הולכת וגדלה עם הטכנולוגיה המסתערת.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

מנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?

אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

לא רק את ראש הממשלה הבא, לאחר שנסלק את בנימין נתניהו, צריך לבחור, או לפחות להציע חלופות טובות – גם את שר החינוך. שר החינוך הנוכחי, יואב קיש, הוא תקלה גדולה עבור מערכת החינוך ככל שכהונתו מתמשכת.

קיש התחיל את דרכו בפוליטיקה שונה מרוב בוגרי חיל האוויר לדורותיהם: בהתמסרות מלאה לראש הממשלה נתניהו, שטורח להרוס את מדינת ישראל בעזרת חבורת שרים וח"כים שכל אחד גרוע ממשנהו.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

עליי להקדים ולהבהיר את כוונתי: בית הספר אינו נמצא היום דווקא בין ארבעה קירות כיתה. "מעולם לא דמעתי בעודי עובד ומצלם", כתב צלם העיתונות איתי רון. "אפילו כשהסיטואציה הייתה קשה ביותר, הרגשתי שהמצלמה מגנה עלי. אבל שלשום, בבית הספר 'אהל שם' ברמת גן, במשימת הצילום הגנרית ביותר, זה קרה. משהו בי נסדק".

שר החינוך עמד לבקר בבית הספר והחלה להתארגן מחאה בשער הכניסה. מה שכה זעזע את הצלם היה התנהגות התלמידים (מכל המגדרים) כלפי המוחים הבודדים שהתייצבו: אמירות גנאי גסות כלפיהם כמו "נוח'בות", "תומכי חמאס", "שמאלנים בוגדים" ואפילו "שמאלנים לגטו", אמירות מלוות ביריקות כלפי אנשים מבוגרים.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

בימים האחרונים נעשתה הבריונות המילולית של חברי הקואליציה קשה מנשוא. חיינו מתבוססים בגסות רוח אלימה, שאולי אין דרך להתמודד איתה. קשה להתמודד עם גסות רוח אלימה כזו כיוון שאלה המלבישים אותה עלינו אינם מתרגשים או מתרשמים מהגינויים שלנו, מתנגדיהם. ואילו גינוי מצד תומכיהם – ראש הממשלה למשל – פשוט לא מגיע.

וכך אנחנו פוגשים את המופעים האלימים שוב ושוב בכנסת וברחוב, בישראל וביהודה, במוסדות הלאומיים, המשפטיים והחברתיים, ודמותנו הקולקטיבית מידרדרת לתהומות של ברבריות שלא הכרנו.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.