JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' ישעיהו תדמור: מה צריך לתקן בחינוך הממלכתי הליברלי בתקופת הממשלה הבאה? | זמן ישראל

מה צריך לתקן בחינוך הממלכתי הליברלי בתקופת הממשלה הבאה?

דיון בכיתה, אילוסטרציה (צילום: Unaihuiziphotography / iStock)
Unaihuiziphotography / iStock
דיון בכיתה, אילוסטרציה

שאלה קשה ומכאיבה מכרסמת עדיין ברבים מאתנו ואיננה מרפה: כיצד זה שציבור גדול המשיך להצביע לבנימין נתניהו ולליכוד? כיצד זה קורה ומתאפשר? אני קורא בצמא הסברים לכך וכבר מכיר את התיאוריות וההנמקות. אבל השאלה נותרת עדיין בגדר חידה.

לשלל הפרשנויות – בהן המסתייעות במושגים מתחומי המחקר של הפוליטיקה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה ועוד – אני מבקש להאיר על החינוך, המהווה בעיניי גורם ראשון במעלה לתופעה.

החינוך לערכים הומניסטיים, ליברליים ודמוקרטיים חלש ונרפה מזה שנים רבות. הוא מילולי, שטחי, איננו אינטלקטואלי כראוי, איננו מעמיק ואיננו ביקורתי ומנומק דיו; איננו מאותגר במידה מספקת על ידי ויכוח ועימות עם בעלי דעות אחרות.

החינוך לערכים הומניסטיים, ליברליים ודמוקרטיים חלש ונרפה מזה שנים. הוא מילולי, שטחי, לא אינטלקטואלי, מעמיק, ביקורתי ומנומק דיו; לא מאותגר מספיק בוויכוח ועימות עם בעלי דעות אחרות

החינוך מחליק דברים, לעתים קרובות מתוך מורא מהורים ומתלמידים. החינוך איננו מטפח בתלמידות ובתלמידים עצמאות חזקה דיה בשיקול הדעת, ומתוך כך זו איננה מחוסנת בפני עמדות קורצות ומניפולטיביות.

חינוך לערכים מחייב יותר מהכרה שכלתנית בהם. הוא מחייב טיפוח של רגש, אמונה ומחויבות אישית עמוקה בהם. אלה אינם נקנים בשיעורים בלבד, אלא בעיקר מתוך תרבות בית הספר: בטקסים, בהתנדבות, במפגש עם קהילות שונות, במעורבות אזרחית, ובעיקר בדוגמה האישית של המורות והמורים.

בה במידה, חינוך לערכים ברוח ליברלית מחייב יציאה מן הכיתה אל מפגשים עם בנות ובני נוער ועם אישיויות מיישובים שונים – מבחינת סוג היישוב ופילוחי האוכלוסיות בהם – בחתכים אידיאולוגיים ופוליטיים. בלא מפגשי שיח כאלה, החינוך נעשה צר.

החינוך גם בשום אופן איננו יכול להבטיח עמידה על הערכים המוקנים מול הערכים הנגדיים המאיימים בהשפעתם במציאות החיה. מכאן הצורך לכלול בחינוך לערכים גם הענקת כישורים לדיאלוג ולוויכוח.

החינוך ההומניסטי-ליברלי חטא גם בהימנעותו מהתמודדות רצינית עם מקורות היהדות ועם האפשרות לפרשם ברוח הומניסטית-ליברלית כתרבות חיה. במקרים רבים, מתוך הסתגרות והתנשאות, הוא נמנע גם מפיתוח הבנה, אמפתיה וכבוד למסורת הדתית ולמנהגים עממיים.

החינוך מחליק דברים, לעתים קרובות מתוך מורא מהורים ומתלמידים. החינוך איננו מטפח בתלמידות ובתלמידים עצמאות חזקה דיה בשיקול הדעת, ומתוך כך זו איננה מחוסנת בפני עמדות קורצות ומניפולטיביות

חוק חינוך ממלכתי (תיקון 2000) מורה "ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית". ברם, מתוך זכויותיהם הבסיסיות של בני אדם לחירות, לפרשנות ולבחירה, רשאי וגם חייב החינוך הממלכתי הליברלי לעשות זאת על פי תפיסתו הוא.

מושגים שונים שנוצקו במהלך שנות הציונות מבטאים את הגישה הזאת ואת המגוון העשיר בה: "יהדות פלורליסטית", "יהדות ליברלית", "יהדות כתרבות", "יהדות ישראלית". הספרות והאמנות שנצברו ביצירה הענקית של הזהות היהודית ברוח המושגים האלה ממלאות עגלות עד להתפוצץ ברעיונות, בתכנים ובסמלים עשירים להפליא.

החינוך הממלכתי נתפס כחילוני, אף שאיננו מוגדר כך בחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג, ותיקוניו. הוא אכן חילוני בהיותו בעל אפיונים המגדירים את החילוניות: שכלתנות, מדעיות ותפיסה הומניסטית של האדם כמעצב את חייו וכבורר את ערכיו וזיקותיו.

דווקא ככזה, הוא יכול להכיל גם את הדתיות, את האלוהים ואת היהדות. אלא שמכוח חירותו של האדם וזכותו להבין את התופעות והמושגים מתוכו, ההכלה הזאת בחינוך הממלכתי נעשית בפרשנות שונה באורח קיצוני לעומת זו שבחינוך הדתי-לאומני והחרדי – פרשנות המכוונת אל חוויית האדם כסובייקט.

אעיר עוד, שחוויה רליגיוזית – במובן של התכוונות אל המישור המטפיזי, אל הנעלה והנשגב, אל האלוהי – מצויה בכוח באדם. היא בחינת חלק מקיומו, מהאקזיסטנציה שלו.

וכך, רבים מבני אדם – בהם גם מי שאינם "דתיים", וגם מי שמצהירים על עצמם שהם חילוניים, ואפילו אתאיסטים – עשויים לחוות אותה, אם כהתרחשות חד-פעמית הקשורה באירוע מיוחד בעל כוח השפעה כביר, ואם במצבי חיים בעלי משמעות מיוחדת לפרט.

החינוך הממלכתי חילוני בהיותו בעל אפיונים המגדירים את חילוניות: שכלתנות, מדעיות ותפיסה הומניסטית של האדם כמעצב את חייו, ערכיו וזיקותיו. דווקא ככזה, הוא יכול להכיל גם את הדתיות, את האלוהים ואת היהדות

בעיני הנשים והאנשים האלה, האדם הוא המפתח; הוא המכריע על דרך חייו והוא הבורר את המחויבויות המחייבות אותו. וכך רשאי הוא גם להגדיר את המושג "אלוהים" על פי תפיסתו האותנטית – את האלוהי שבתוכו, זה שמשתקף בו.

אדם כזה – חילוני, הומניסט ועם זאת בעל זיקה דתית – לעולם לא יתפתה לעבור על עקרונות וכללי המוסר האנושיים. הוא יישמר מראש מפני ציוויים דתיים שמקורם מחוץ לאדם ושאינם נתונים לשיפוטו, ובהם ציוויים "שמעיים" משיחיים-לאומניים הקוראים לעליונות יהודית, גזענות וקידוש האדמה.

חטא גדול חטא החינוך הממלכתי-הומניסטי-ליברלי בכך שלא העמיק דיו בחינוך לשותפות אזרחית שוויונית עם הערבים בישראל, בהידברות עם הפלסטינים ובחתירה להסכמים ולשלום. המאמץ להתקדם לכך נדחק לשוליים. המושג "שלום" כמעט נעלם מן השיח החינוכי.

רבים מהערכים האלה מעוגנים במגילת העצמאות ובמטרות החינוך שבחוק. בשפע הדברים שאמרנו וקראנו בתקופת הבחירות, אזכרנו אותם אין ספור פעמים. האם עשינו די להגשימם בחינוך?

עוד איננו יודעים מה יהיה הרכבה של הממשלה הבאה. נקווה ששר החינוך שבה יהיה אדם משכיל, שוחר תרבות וחינוך ובעל תכונות אנושיות נאות. אחרי שמערכת החינוך נהרסה על ידי השר היוצא, יעמדו בפני השר החדש, או השרה, אתגרים ומשימות ענקיים.

ראשון בהם צריך להיות תיקון חכם ורגיש של הפגמים בחינוך הממלכתי שהוצגו לעיל. הוא ייקרא ליזום הקמת גוף מיוחד לזה – אולי מועצה – שיהיו בו נשות ואנשי רוח, מדע, תרבות וחינוך, המבטאים תפיסות שונות המתיישבות עם הומניזם.

החינוך הממלכתי-הומניסטי-ליברלי חטא כשלא העמיק דיו בחינוך לשותפות אזרחית שוויונית עם הערבים בישראל, בהידברות עם הפלסטינים ובחתירה להסכמים ולשלום. המושג "שלום" כמעט נעלם מן השיח החינוכי

חברות וחברי המועצה יתכנסו לשורת מפגשי דיון ושיח, כשמטרתם תהיה כיול של מטרות החינוך, בדגש על החינוך לערכים ליברלים, תוך שילוב וחיזוק של היסודות שנתגלו כחסרים בהן.

ישעיהו תדמור הוא מחנך, פרופ' לחינוך. בעבר: מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ראש מכללת לוינסקי לחינוך, יו"ר המועצה לרוח האדם בחינוך. פרסם 10 ספרים ומאמרים רבים. פעיל ומעורב למען חינוך נאור, הומניסטי, ליברלי ודמוקרטי, מכוון למדעים, למקצועות הרוח ולאמנויות.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 825 מילים
כל הזמן // יום שני, 16 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.