נהנתי מאוד לקרוא את דבריך. מנקודת מבטי כמאמין שומר מצוות המלמד בביס ממלכתי אני חושב שהנקודה איננה הכלה של תפיסה רליגיוזית כזו או אחרת. אדרבה התפיסה הדתית של היהדות נוכחת הן במגזר הממלכתי והן במקבילו הדתי. יתרה מכך בבתי ספר ממלכתיים תמצא גם תפיסה דתית המקדשת את הביטוי דמוקרטית ,תפיסה זו מניסיוני מניחה כמובן מאליו גבולות שיח ברורים ותפיסות מערביות מקובלות הזרות להכרה היהודית המעוגנת במסורת. על מנת לקדם את המערכת יש צורך לטפח אנשי אמת המחזיקים בעמדה יהודית פוזיטיבית(כדבריך), לפתוח את גבולות השיח מחדש ולהחזיר תפיסה לאומית לתוך המערכת הממלכתית.

היהודית ביהודית ודמוקרטית משמעותה "הלאום היהודי" ולא הדת היהודית, מדינה ניתנת ללאום ולא לדת ; הרגשות הדתיים של כל אחד זה עיניינו הפרטי ו/או קהילתו (בית הכנסת) וכבר נוכחנו שיהדות משיחית-מתנחבלית מובילה ללאומנות פאשיסטית-כהניסטית.

המעניין הוא שלמרות נטיית חלק מהמורים להצניע את ההיבט הדתי ביהדות. ועל הזמן מנסים לנכסכל מיני דעות על מהי יהדות.כנראה לא מצליחים להחדיר זאת בדור הצעיר שכנראה מבין יותר טוב ממוריו מהי יהדות או יותר נכון מהי אמונה
וכל התופעות שמתוארות בתחילת הכתבה רק יתגברו עם הזמן והתשובה די ברורה הרצון להיות מחובר למשהו שהוא שלך , לשורשים, לתנך , לזכות שלנו על ארץ ישראל לא חייבים להיות דתי כדי להתחבר

ההגדרה צריכה להיות "מדינה עברית ודמוקרטית" ולא "יהודית ודמוקרטית". כך נמנע מהמשיחיים וההזויים לנסות ולשנות את אופיה הליברלי של המדינה באמצעות הדת. העבריות כוללת בתוכה גם דתיים וגם יהודים שאינם דתיים שהתחנכו על ברכי הציונות שבנתה את המדינה הזו, ואפילו ערבים ישראלים.

לא הבנתי ויסלח לי בתקווה הכותב. האם תרבות דתית היא אנטי-אינטלקטואלית בעיניו? האם הוא אינו רואה גם תופעות חיוביות במצב החינוך ובתרבות הנוכחית? קשה להאמין שהכול רק שחור. קשה לי גם האמירה שאנו חברה שהתקלקלה. יש עדיין דברים טובים במדינה הזו. יש מה לשפר ולא הכול ורוד, אך יש גם עתיד.

כיום, הקניית ערכים בבית הספר הינה בעייתית, משום שעל המחנך.ת לבחור בערכים החשובים לדעתו.ה. כאן נכנסת השקפת העולם האישית. מחשש לטענות הפלייה או הסללה פוליטית, המורים נרתעים. זאת לעומת החינוך הדתי והציוני הדתי וגם הערבי בהם שימור ערכי המגזר מתקבל בטבעיות ואף כמצווה. במגזר החילוני והציוני, המחנכים והמורים מתמנים בהתאם לידע מקצועי גרידא וחלילה וחס שלא להזכיר השקפה חברתית או פוליטית. אינני מבין מדוע ניתנת למורים דתיים או מסורתיים דריסת רגל בבתי הספר הכלליים. כאן אנו מפסידים מראש את שימור ערכינו. בנוסף, מחשש מפני ההורים ומערכת המשפט המרופטת, המורים נזהרים בכל מילה שעשויה להתפרש שלא כהלכה. בנוסף, מגמות מודרניות בהשפעת תרבות ה woke הפלורליסטית המזוייפת, כמו אישורי מופרעות או מגבלות מומצאות פוגעים בחינוך, במצויינות ובשוויון. ניתן להוסיף עוד ועוד כאורך המאמר המקורי, אבל עד כאן. הערכה רבה לפרופּ' שייקה תדמור על העלאת הנושא החשוב ועל בהירות הצגתו.

התיאור הקודר מאד שלך נכון ברמת הכוונות. כלומר מה השילוב בין קיצוניים לאומנים ומקדמי הפיכה משטרית מעונין לעשות. אבל האם הם יכולים? ממש לא. זה לא אומר כמובן שלא ימשיכו לנסות אלא שכשלונם מובטח.
את המדינה הזו נושאים על כתפיהם כאלה שאג'נדות קיצוניות, לא דמוקרטיות ופודמנטליסיות-דתית, היא בנחגוד לתפיסתם. בלעדיהם כל המבנה יקרוס. וראינו כבר אשתקד איך הרפורמה המשפטית הוציאה המונים להפגנות ובסוף היא קרסה.
וכמובן המלחמות החיצוניות לא מאפשרות התעלמות מגופים אלה. הם חלק נחכר מהבטחון פה.
לפיכך, יהיה פה מאבק פנחמי עז תמידי נגד המגמות הלא-דמוקרטיות והקיצוניות דתיות ובתנאים של משראל אין אפשרות שהוא יוכרע נגד הגופים שטתה שייך אליהם.
ועוד יש גם את התלות המוחלטת שלנו במערב – שבלעדיו אנו אבודים. רק לדמוקרטים-ליברלים-נארים פה יש קשרים איתם.
בקיצור, הפחדים מובנים, כי יש את הכוונות הרעות, טבל לא מבוססים. אין בהם קיימות עקב נתוני ישראל.

כל מילה בסלע.
שכחת את בעיית החרדים. הסיכוי היחידי שהחרדים יתגייסו או יצאו לעבוד לאחר שלמדו לימודי ליבה הוא דרך סנקציות כלכליות. במציאות הפוליטית של ישראל זה לא יקרה. לחרדים יהיה משקל רב בהתפרקות מדינת ישראל. כלכת המדינה לא תוכל לשאת אותם. יוקר המחיה יהיה בלתי נסבל ולהרבה ישראלים הנושאים בנטל לא תיהיה ברירה ולחפש את עתידם בחו"ל
לצערי אני חושב שאנחנו בתוך תהליך "אל חזור" של התפרקות המדינה. רב הציבור היהודי הוא ימני, כולל מה שמכונה מרכז ימין ומרכז שמאל (גנץ ולפיד לא מעלים על דל שפתיהם את המילים "שתי מדינות לשתי עמים"). למעשה המאבק הפוליטי הוא בין הימין ה"מתון" ובין הימין הקיצוני (הביבסטים, הפאשיסטים, והחרדים). התכנית המדינית של הימין הקיצוני הוא ביאת המשיח ואין לימין הקיצוני שום בעיה שהמדינה תיהיה בתהליך התפרקות בתקווה שהמשיח יבוא קודם. מדיניות הימין המתון הוא לא להחליט. מכנים את המדיניות הזו בכל מיני שמות: לנהל את הסכסוך, מערכות בין המלחמות, החמאס הוא נכס וכו'. האופק המדיני שהימין המתון מציע זה ללכת עם ולהרגיש בלי. לשלוט על עם אחר בלי לקרוא לזה כיבוש, משטר אפרטהייד ולקוות שהפלשתיניים ייעלמו. אין לימין המתון שום יכולת ליזום מהלך מדיני או חברתי (החרדים למשל).
אין בימין מנהיגות שיש לה דרך (לא חשוב לאן) שרואה לתווך של יותר מהבחירות הבאות. לכן לדעתי התהליכים המדינים/ חברתים/ פוליטים מובילים אותנו לדרך ללא מוצא והתפרקות מדינת ישראל.
והערה קצרה. קריאת התגובות של האגף הימני מלמד שגם אין כל כך עם מי לדבר. הימין בשלטון (למעט הפסקות קצרות) משנת 1977 כ- 45 שנה, הסכמי אוסלו נחתמו בשנת 1993 לפני 30 שנה וכל העולם אשם במצב. אם הייתי ימני ואחרי 30 שנה המנהיגים שלי לא הצליחו לשנות את מהמציאות שלטענתם הביאה אותנו עד הלום, הייתי מפטר אותם.

השואה שהביאו עלינו נתניהו והימין הקיצוני היא האסון הגדול ביותר מאז שואת יהדות אירופה.
נתניהו והימין הקיצוני בנו את מפלצת החאמס ב והאכילו את המפלצת במזודות עם מאות מליוני דולרים. נתניהו והימין הקיצוני ראו בחאמס נכס, כדי להחליש את הפלשתינאים המתונים.נתניהו והימין הקיצוני מטפחים שחיתות , מטפחים את הסרבנות של החרדים לשרת בצבא, ומנסים להפוך את ישראל לדיקטטורה. הממשלה הנוכחית היא ממשלה של חרפה שחיתות וחורבן. המנהיגות הרופסת של הימין הביאה על עם ישראל כאוס, וחורבן כלכלי מדיני בטחוני וחברתי. הניסיון של היימין הקיצוני להאשים את הסכמי אוסלו , הסכמים שאירעו לפני 30 שנה , הוא מגוחך. הימין שולט כמדינה למעלה מ 20 שנים , כאשר מצב מדינת ישראל בשנת 2024 הוא הגרוע בתולדותיה.

הרבה טפשות. גרשון מסיני הרבה יהודים מבתיהם ונתנו את השטח לאוייב. היום זה כבר לא סוד שמצרים הכניסה לסיני אלפי טנקים. ולמרות היותה מדינה ענייה, היא משקיעה מאות מיליונים בחימוש. למה? לכבוש את סעודיה? ברור שלא. היום ממצרים מועברים נשק ברמות גבוהות סוגים רבים לסייע לחמסטאן… המתכננים עוד.
גרשון יהודים מגוש קטיף וקיבלנו את מטורפים הטרור צמאי הדם שערפו לויויאן ת'ראש, למרות שהיתה שמאלנית וחשבה שאם היא תעזור להם, אז יהיה בעולם שלום….
הערבי מבין כשמדברים אתו ערבית! ושם השפה היא שליטה מוחלטת. ראה ערך סעודיה. איראן. ועוד.
אל תבלבל ת'שכל על אלה שרוצים רק את ההיסטוריה. יש כאן יהודים שפשוט רוצים לחיות. ממש כך, פשוט רוצים לחיות. ואלה זעקו שוב ושוב מרה : למה מחזקים את האוייב ומבלבלים את המוח על השלום המיוחל שהגיע….
הנה זה התנפץ לנו, ועתה בחשבון פשוט יש אלפי ניזוקים ישיר (בחשבון פשוט שלכל אחד מהחטופים יש לפחות עשרה קרובים ברמה ראשונה או חברים טובים, שלא ישנים לילה כיום), בנוסף לפצועים, ובתים שרופים.
עכשיו בחרתם שוב לדאוג ש"חרב איש באחיו תהיה ".
יש מי שמעמיד את הלוחמים למשפט, וכבר יש לדברי הפצרי"ת 74 תיקים (וכנראה, עוד היד נטויה) להלחם בכל מי שמגן על העם….
ואז, אחרי, שהכניסו בן אדם לניתוח בכוח, כרתו ממנו איברים (שטחי מולדת) אומרים לו: רגע, אז אתה רוצה שנשאירך ככה? אתה ממש מדמם… אנחנו אלה שיודעים, ורק אנחנו רוצים בטובתך…

אתה צודק באבחנתך בדבר המגמה אבל טועה קשות במספר היבטים הקשורים בהשלכותיה של התממשות מגמה זו:

1. מה שישאר ממדינת ישראל, במידה וישאר, ובגבולות מצומצמים בהרבה, יהיה מדינה פשיסטית-הלכתית קיצונית לתקופה ארוכה מאד של עשרות שנים. רק שמה של המדינה ישאר ממנה וגם זה לא בטוח כלל, ייתכן מאד שתקרא יהודה או ממלכת יהודה. אופיה של המדינה ישתנה לא רק מבחינה משטרית מדמוקרטיה לפאשיזם (שינוי שכבר מתרחש וצובר תאוצה) אלא זו תהיה מדינת דת חשוכה ונבערת שחיה על חרבה וקיומה תלוי על בלימה. כלל לא בטוח שתשרוד לאורך זמן.

2. מבחינה גיאוגרפית, המטרה של היהדות המשיחית אינה שימור גבולות מדינת ישראל. לכך בדיוק התכוונה השרה אורית סטרוק, כמו שאר מנהיגי משיחיים, בדברם על נס. המשיחיים הם טיפוסים מעשיים מאד, מאד! הם יודעים היטב שאין ביכולתם לשמר, לתחזק ולהחזיק את מדינת ישראל בגבולותיה הנוכחיים, וודאי וודאי שלא כמדינה משיחית המתנהלת לפי דין תורה כשחלק גדול מאוכלוסיית המדינה מתנגד לאותו דין תורה. מבחינתם (ע"ע ספי רכלבסקי ויאיר נהוראי, ולהבדיל ברק חירם) הציונות והישראליות לא היו אלא חמורו של משיח. אידיאולוגיות אלו מילאו את ייעודן ההסטורי וזמנן חלף עבר, ובכלל זאת גם האוכלוסיה המתעקשת לזהות עצמה כציונית או כישראלית.

אנשי ונשות הציונות הדתית מעוניינים במדינה – ממלכה – שליבה ביהודה ושומרון, ארץ האבות, עם ספיחים מארץ ישראל באיזור רצועת עזה (זכר לחורבן ההתנתקות), פרוזדור ירושלים ועמקי הדרום, עמקי האלה ולכיש (יהושע, דוד המלך ונצחונו על הפלישתים) בואכה באר שבע (זכר לאברהם אבינו). למעשה כל השטח צפונית למורדות הרי הגלבוע, העמק, הגליל וכל שפלת החוף מנהריה עד גוש דן ועד בכלל מהווים עול שאין ביכולתם לתחזק מבחינה כלכלית ובטחונית, כנ"ל ארץ הנגב דרומית לב"ש המלאה בבדווים ונטולת זיקה הסטורית ממשית. הם היו שמחים כמובן לשלוט מן הנילוס עד לפרת ובכלל זה גם על שטחי מדינת ישראל בגבולות 1948 אבל הם יודעים שאחזקת שטחים אלו, לפחות כעת, הינה מעבר ליכולתם בעוד האוכלוסיה ה"ציונית" בשטחים אלו של מדינת ישראל הוותיקה, הינה לצנינים בעיניהם וגרועה לא פחות מהגרועים שבאוייבינו (הם אומרים זאת בכל פה).
לפיכך, תכניתם היא להפטר מסרח העודף הגיאוגרפי והאנושי של מדינת ישראל בגבולות 1948 ולהתמקד ביו"ש ובמספר שטחים במרכז ודרום המדינה, ושכל היתר ילך לעזאזל – בינתיים.

3. לגבי החרדים, אלו אין להם כל עניין במדינת ישראל והם ימשיכו להתקיים קיום נפרד ומנותק אבל קרוב בהרבה לפחות מבחינה דתית-הלכתית למשיחיים ולציונןת הדתית.

4. לגבי הביביסטים ושאר ספיחים בורים ונבערים, אלו יסתפחו לכת השלטת החדשה בעיוורון חושים משל נעשה ונשמע, כשהם אינם מבינים את תפקיד החמור המיועד להם. כמו החות'ים ואנשי מיליציות שיעיות במדבריות עירק, סוריה וירדן הנספחים לאיראן ועושים כדבריה, כך יהיו גם הם.

פרופ' ישעיהו. אתה עומד נדהם. כיצד ייתכן שהמדינה הפכה כה ימנית? האם כולם נהיו פשיסטים? ובכן האמת היא פשוטה.
ככל הנראה אתה תמכת בהסכמי אוסלו והאמנת שהם מביאים את השלום. במבט לאחור – ברור לכל הציבור שהסכמים אלו הביאו עלינו שואה. הם הרסו כבר לשלושה דורות של ישראלים את החיים. הסכמים אלו נעשו בכוחניות על ידי ממשלת שמאל צרה באופן שניתן לתארו כ'אונס ברוטלי' של המדינה. במו ידיכם הבאתם לכאן עשרות אלפי מחבלים שמאמינים בהשמדתנו, נתתם להם מרחב פעולה קרקעי עם חסינות וחימשתם אותם בנשק חם. הכתובת היתה על הקיר אבל כל מי שהתריע והזהיר הושתק והוגחך. באופן פרדוקסלי הדבקתם את הכינוי 'משיחי' ו'פשיסט' למי שמקשיב למציאות הגלויה של כוונת האויב לחסלנו ונחרד מהרעיון, בעוד אתם העיוורים התהלכתם כסומא בארובה אחרי נבואות שווא ותפל של משיחיות חזון 'המזרח התיכון החדש'.
את הנעשה אין להשיב. החזון שלכם התנפץ לאלפי רסיסים, הביא עמו נהרות של דם, ולקח עמו אלפי קרבנות-שלום. כמויות אינסופיות של סבל גרמתם לעם שלם שנאנק תחת משא ה'שלום' שהבאתם ברוב גאונותכם, ואתם אינכם מתנצלים ח"ו על מה שעוללתם, אלא ממשיכים לשנוא ולהסית נגד כל המפוכחים שהזהירו וראו את האסון שאליו הובלתם הולך ומתממש.
העם מאס בכם, כי הוא קלט היטב שהשמאלנות שלכם הורגת. מר נתניהו אינו המשיח של הימין, אלא הסכר שהעמידה ההסטוריה לטובת העם כולו כנגד פסיכוזת השלום הנכזב שלכם המובילה אותנו להתאבדות. כעת ישנם ניצנים חדשים גם במחנה השלום, של קולות מפוכחים החולמים על שלום בעתיד הרחוק אבל מבינים באופן מפוכח שהדרך לשם היא באמצעות תיקון הטעויות שנעשו באוסלו. הקשב היטב לאלו שחקרו לעומק את הנושא. הקשב לדבריה של ח"כית לשעבר אשת השמאל עינת ווילף וקרא את ספריה. האזן לדברי הפרופ' דן שיפטן. הקשב לדברי איש השמאל המובהק, חיים רמון, וגם לד"ר גדי טאוב. המכנה המשותף של כולם, שמבינים ומבטאים בעצם את מה שכולם מבינים כעת, שהתנועה הלאומית הפלסטינית איננה מעוניינת להקים מדינה לפלסטינים אלא רק לחסל את קיומה של המדינה היהודית, בכל אמצעי אפשרי. מבחינתם קיבוצי העוטף הם 'מתנחלים' לא פחות מאנשי יצהר וקרית-ארבע. כשתבינו ותפנימו שזו האמת, פתאום הכל יירגע כי תבינו שהעם כולו מאד בריא ושפוי ואוהב חיים ותמצאו דרך לשתף פעולה ולהגיע להסכמות גם עם סוגים שונים של אנשים לטובת הכלל.

אני שמח מאד על האפשרות להשיב. שאלת במה אתה טועה, אך שאלה טובה לא פחות היא במה אתה צודק.
אתה טועה בהגדרת עצמך כליברל. אתה לא ליברל. אתה קנאי חשוך בעל דעה קיצונית שאינה מוכנה לקבל שיש לגיטימיות לעצם זכותו של אדם לדעה אחרת משלך.
אתה טועה, כי השמאל הציוני שהקים את המגינה היה הרבה יותר לאומני מבן גביר.
אתה טועה, כי המדינה הוקמה כמדינה יהודית ולא כמדינה בה ליהודים אסור להתפלל ברחוב.
אתה טועה כי בשנים האחרונות הדתיים נרמסו כאן ואמונתם הוצגה ככלי ריק על ידי בית המשפט. מגיור רפורמי ועד מסחר בשבת שופטים כפו את אמונתם האישית על העם.
אישית, אני נגד חקיקה דתית, נגד הרפורמה כפי שהוצעה, נגד הממשלה הזו כולה. אבל במקביל אני נגד הפגנות שכוללות חסימת כבישים, זריקת לפיד על שוטרים, רדיפת נציגי ציבור בביתם הפרטי, רדיפת נציגי ציבור ישראלים בחו"ל.
ניתן לקיים דיון הגון בין צידי החברה הישראל ללא כינויי גנאי מחד וטענות כי הצד שלנו הוא המתגייס (הדתיים מחד והשמאלנים מאידך שניהם אומרים שהם מתגייסים והצד השני משתמט), הוא התורם ואילו האחר הוא זרע שטן.

תודה ישעיהו. ראשית יישר כח על הנכונות לברר, מה שנקרא בזכות המבוכה ובגנות הטיח. התרשמותי מדבריך ותגובתי במשולב:
א) אתה מאבחן שמצד אחד הימין שולט בממשלה, בצבא ובמשטרה. כנגד זה אתה תוהה על כישלון ההפגנות, אבל מציע יעד מדיני-משפטי (שתי מדינות, חוקה), ותוכנית חינוכית. אלא שחינוך אינו תחליף לפוליטיקה. עניין מעשי הרבה יותר יהיה לדרבן אנשים מתאימים רבים ככל האפשר להיכנס למישורי העשייה הציבורית – לשכנע אנשים לפקוד בעצמם מפלגות, וכן לעבוד בשירות הציבורי ובכוחות הביטחון. קהל יעד מתאים לשכנוע הוא צעירים שטרם התקבעו על עבודה, או אנשים מבוגרים יותר שהתבססו כלכלית ויכולים להתפנות לצרכי ציבור.
ב) בתי-הכנסת והישיבות פונים לקהל רחב מאד שכשיר למחשבה ופעולה פוליטיים. האם מסגרות החינוך שתציע תהיינה עממיות במידה דומה? או ששוב יוצע ליברליזם למיעוט מבוסס?
ג) הפוליטיקה הימנית קושרת את עצמה באופקי משמעות על-פוליטיים (אמונה, לאומיות) וגם פוליטיקה שמאלית עשתה כן באופן היסטורי לא מעט פעמים. האם הפוליטיקה הליברלית שאתה מציע תדע לענות על תכונה אנושית רווחת זו, של האדם כמחפש משמעות? גם יצירת פוליטיקה 'נייטרלית' מבחינה דתית או מטאפיזית, מצריכה הסבר מדוע היא נחוצה מבחינה של טוב על-פוליטי.
ד) לא מעט פעמים אנשים מתמכרים לתיאור הימין כ'משיחי', 'דתי' – אך יש להבחין (בניגוד לתעמולה) בין גוונים שונים של ימין ולדעת עם מי אפשר לשתף פעולה ובאילו תחומים.
ה) כל חזון מדיני מצריך מחשבה עמוקה מאד בימינו (סיפוח/שתי מדינות/ מדינה דו-לאומית/ המשך המשטר הצבאי), כזו שגם מחוברות לדמות העמים בפועל ולתוואי הארץ.
ו) חוקה וכל מוסד פרלמנטרי אינם תחליף לשינויים תרבותיים וחברתיים.
ז) והעיקר – זה הדמוס ואיתו עובדים.