JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לאה ענבל דור: "רשת שופטת" – בין בשורה דמוקרטית לסכנה לשלטון החוק | זמן ישראל

רשת שופטת – בין בשורה דמוקרטית לסכנה לשלטון החוק

מתוך עטיפת הספר "רשת שופטת"
מתוך עטיפת הספר "רשת שופטת"

ספרה של ד"ר ענת פלג "רשת שופטת", העוסק בעידן הדיגיטלי ובדיונים המקוונים חסרי המעצור, הוא מקורי, פורץ דרך ושובר הכללות. פלג חוקרת בו זירה חדשה החותרת לצדק ציבורי, במקביל ולעיתים אל מול המערכות החברתיות והמשפטיות.

מדובר ברשתות שבהן אזרחים חוקרים פרשות, מפרשים ראיות, חורצים דין ודורשים אחריות – אלא שכל זה נעשה לעיתים קרובות מחוץ למערכת המשפט, החוק והאכיפה, ולא רק במקומן: הוא מתרחש גם במנותק מלשון החוק ועקרונותיו ותוך הפקרת אתיקה עיתונאית ראויה.

ואם לא די בכך, רשת זו מעצימה שבעתיים סכנה מופלגת – שכן הציבור בכללותו נעדר יכולת לזהות חדשות כזב ותמרוני תודעה, חסר חשיבה ביקורתית, וככלל אינו ער דיו לערכי דמוקרטיה וזכויות אדם.

אזרחים ברשתות חוקרים פרשות, מפרשים ראיות, חורצים דין ודורשים אחריות – אלא שכל זה נעשה לעיתים מחוץ למערכת המשפט, החוק והאכיפה, במנותק מלשון החוק ועקרונותיו, תוך הפקרת אתיקה עיתונאית

מדובר אם כן בתופעה גלובלית חדשה, קדחתנית ורועשת, שיש בה עורק הרסני. פלג מכנה אותה "רשת שופטת": רשת דעתנית, לעיתים חטטנית עד לזרא, של דיונים מקוונים ומעצבי תודעה, ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות – במגוון סוגיות חברתיות, ובהן גם שאלות משפטיות מובהקות.

עטיפת הספר "רשת שופטת" של ד"ר ענת פלג
עטיפת הספר "רשת שופטת" של ד"ר ענת פלג

הפיתוי להוקיע אותה, להזהיר מפניה ולהצביע על מומיה הוא גדול. ובראשם: החשש מפני הפצת מידע כוזב, חריצת דין ללא כללי ראיות או אפשרות ערעור, תוך הטלת עונשים של ביוש, חרם וביטול – וכמובן עיוות המציאות והפיכתה לקרעי חיים.

אך פלג, החושפת בדרך מרתקת את מעמקי התופעה ואת קווי מתאריה המורכבים, מתארת כיצד ל"רשת השופטת" יש גם סגולות מועילות מאוד – חיוניות, מתקנות ובונות. לפיכך, לדבריה, לא מדובר בהעדפת המזיק על המועיל; אדרבה: נוצרת כאן זירת משפט חדשה לחלוטין, עם מרכז כובד ממין חדש – אלטרנטיבי למשפט הציבורי, תמיד פתוח להשתתפות פעילה של הציבור, ובכוחו אף לקרוע מסוות ולשחוט פרות קדושות.

כוחה של רשת זו, לפי פלג, גדול: היא מסוגלת לחשוף כשלים במערכת החוק והמשפט, להעניק קול למי שנדחק לשוליים, להפעיל לחץ על הממסד ולקרוא תיגר על מהלכי תקשורת ומשפט לאים ומוטים.

לתופעה זו יש צד מכונן: היא מרחיבה את זכות הציבור לדעת, מחזקת את השוויון בפני החוק ומגבירה ערנות ומודעות לתופעות חברתיות מושתקות. במקרים מסוימים היא אף מעצבת נורמות חברתיות מיטיבות – כדוגמת "מי טו", שתרמה להגברת המודעות לניצול מיני של נשים בתעשיית הבידור והתקשורת.

כוחה של ה"רשת השופטת", לפי פלג, גדול: היא מסוגלת גם לחשוף כשלים במערכת החוק והמשפט, להעניק קול למי שנדחק לשוליים, להפעיל לחץ על הממסד ולקרוא תיגר על מהלכי תקשורת ומשפט לאים ומוטים

יוצא מכל זה שספר חדשני ועדכני זה מכיל הפתעה: מסתבר כי בדיונים המקוונים ברשת, האקטיביסטיים, הבלתי מרוסנים, המגלים לעיתים יצרים עזים ואלימים – יש הרבה יותר ממה שמוצאים בהם רוב מבקריהם.

שכן טמון בהם הכוח לחולל מעין נס קטן, טרנספורמציה. בכוחם לא רק לזכך ייסורים של אזרחים מתוסכלים, מודרים ומוחלשים, לתת טעם למכאובם ולתסכולם, ולעשות את תבוסתם יפה יותר מחוץ למערכת החוק; יש בכוחם אף להיות מעין ערכאה שנייה, שבפניה יכולים אזרחים החשים תסכול וחוסר צדק – לערער ולצאת זכאים.

לכן, בראש ובראשונה הספר מעיד כיצד הגבולות בין אולם המשפט, התקשורת ודעת הקהל הולכים ונמחקים. דוגמה הולמת לכך היא השיח המקוון סביב משפט בנימין נתניהו, המורה כי התקשורת המקוונת חדרה וירדה עמוק לתוך המרקם החברתי, התרבותי והפוליטי, כשהיא מטשטשת גבולות מסורתיים ואף פורצת אותם.

זוהי רשת שלא רק משנה את עצם ההתנהלות המשפטית האוטונומית והסגורה, ולא רק פורמת את יחסי הכוחות בין האזרח למערכת, אלא משפיעה למעשה על רקמת החיים הסבוכה של כולנו.

על הספר ומחברתו

ד"ר ענת פלג היא חוקרת ומרצה בתחום יחסי המשפט והתקשורת בישראל באוניברסיטת בר-אילן ותל-אביב. היא שימשה במשך 17 שנה ככתבת משפט ברשת ב' של קול ישראל. ספרה הקודם "דלתיים פתוחות" עסק בהשפעת התקשורת הממוסדת על המשפט בישראל.

זוהי רשת שלא רק משנה את עצם ההתנהלות המשפטית האוטונומית והסגורה, ולא רק פורמת את יחסי הכוחות בין האזרח למערכת, אלא משפיעה למעשה על רקמת החיים הסבוכה של כולנו

הספר הנוכחי מבוסס על מחקר וראיונות עם נפגעות ונפגעי עבירות שונות, עם תובעים ואף עם שופטים מכהנים. הוא מנתח לעומק פרשיות ישראליות מרכזיות: מה היה חלקה של הרשת בזיכוי רומן זדורוב? מדוע הניסיון לבטל את הזמר אייל גולן צלח רק חלקית? מה השימוש שעשו ברשת נפגעותיו של אלון קסטיאל, כדי לזכות בהכרה ובצדק? ומה מלמדות התנצלויותיהם הפומביות של ארז דריגס, ארי שביט ומשה איבגי על האפשרות להקנות לגברים אלה מחילה?

נפגעות עבירות מין – הפרק המרתק

פרק מרתק בספר יוחד למאבקן המקוון לצדק של נפגעות עבירות מין. מסתבר כי מאבקן הוא תחום ייחודי ורב השפעה של אקטיביזם משפטי ברשתות החברתיות – ואולי התחום המובהק ביותר שבו בולט האפקט החיובי של "רשת שופטת" על החברה כולה.

שכן, בניגוד לאופן שבו מערכת המשפט מתמודדת עם עבירות מין, המרחב המקוון מאפשר לנפגעות להשמיע את קולן בתנאים שהן קובעות, ולעורר שיח ציבורי שלא היה מתאפשר בערוצים המסורתיים.

גורם מרכזי המושך נפגעות לפעול ברשתות הוא תחושת השליטה: השבת הנרטיב לידיהן, יחד עם הזכות לנקמה בפוגע ומסירתו לידי מוסדות המדינה. כשכל אלה מלווים בתמיכה ציבורית, במידע ובייעוץ, הם יוצרים אצל הקורבנות תחושת שחרור וריפוי.

"הרשתות החברתיות העניקו לנפגעות אפשרויות להפיץ תובנות חלופיות לשיח הקיים על תקיפות מיניות, ולעצב מחדש ערכים חברתיים ביחס לפשיעה זו ולתרבות האונס המאפשרת אותה. הטכנולוגיה החדשה העניקה לנפגעות כלים רבי עוצמה לחשיפת התנהגות בעייתית, והניחה יסוד ל'תרבות הזעקה', ואפילו לנקמה בפוגעים" (ד"ר ענת פלג, "רשת שופטת")

סיכום: בין דמוקרטיזציה להסתה

פלג חותמת את הספר בהצבעה שוב על אותם ניגודים המאפיינים את הרשת השופטת – גם על היותה בשורה טובה וגם על הצורך להזהיר מפניה; גם על היותה המונית ואלימה לעיתים, וגם על היותה גמישה, מורכבת ורב-גונית.

פלג חותמת את הספר בהצבעה שוב על אותם ניגודים המאפיינים את הרשת השופטת – גם על היותה בשורה טובה וגם על הצורך להזהיר מפניה; גם על היותה המונית ואלימה לעיתים, וגם על היותה גמישה, מורכבת ורב-גונית

כדוגמה היא מביאה את השיח הציבורי סביב מלחמת ה-7 באוקטובר:

"כשם שתרומתה של רשת שופטת חיונית לדמוקרטיזציה של השיח המשפטי, להעצמת קולות מודרים ולהצגת דרכי חשיבה חלופיות על צדק – כך גם שיח מכוון ציבורי על המלחמה חיוני וחשוב למחזור הדם של החיים החברתיים. ואמנם, השיח ברשתות סייע להצלת חיים בפרוץ הטבח ולגיוס החברה האזרחית לפעולה נוכח קריסת שירותי המדינה. אולם, השתלטות הפופוליזם על השיח בשני התחומים – המשפט והמלחמה – באמצעות הנדסת תודעה, דה-לגיטימציה ליריבים אידיאולוגיים והסתה, מאיימת לפרק את הדמוקרטיה בישראל" (ד"ר ענת פלג, "רשת שופטת")

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 966 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 17 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.