האוטוביוגרפיה של שמעון שטרית, "תמיד לראות את האור", מבקשת לשקף מהו השינוי המיוחל לעתידו של האקלים התרבותי, החברתי והפוליטי בארץ, זה שיש לחתור אליו. שכן, ספר זה מייצג אקלים ציבורי ונפשי שפוי להפליא, שהיה פה פעם, ואף חושף את צפונותיו היפות של זה שנדמה כי כבר אבד מן הארץ.

מציאות זו, שהייתה ואיננה עוד, מגולמת בספר – בתיאור מסלול חייו הייחודי של נער מהעלייה הגדולה ומהפריפריה, צעיר שפילס לעצמו נתיב עצמאי, וטיפס במעלה הציבוריות הישראלית עד לשיאה, וזאת עשה לא בכוח נאמנות עיוורת, ולא מתוך פופוליזם וקונספירציה – אלא עם הרבה קושי והקרבה, ועם צימאון לידע, מחויבות לצדק חברתי, לשלום ולעולם מתוקן, והכול תוך שמירת כבוד למסורת.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

לנגד עינינו מתקיים בפועל מהפך תודעתי וחוקתי בשאלות של חיים ומוות, עם הכרעה לדורות. רקמה שלמה של סממני מדינת הלכה פשיסטית הולכת ונטווית פה – חלקה אחרי חלקה – בידיהן של מפלגות הימין המשיחי וחברים רבים בליכוד.

מדינת הלכה שבה התורה וההלכה הן מקור הסמכות העליון; שדוקטרינת גזע עליון ו"נבחר" מפעילה אותה; ושהיא רואה בקדושת העם – ערך מוחלט.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

שעה שאנו שוהים במקלט, חרדים לחיינו, ממשלת ישראל מטיפה לנו בתוקף שנשכיל לעבור באינטנסיביות עצומה את תמצית החוויה היהודית – מסף שואה ועד שערי ישועה. כביכול, שאלת קיומנו היא זו שנפתרת פה אחת ולתמיד, עם גאולה שלמה וסכנה שחלפה ועברה לה לעולמים.

אלא שלדאבון לב, המצב הנוכחי מציף בנו דווקא תחושות של בלבול, חרדה, בדידות, ייאוש והחמצה. וכל זאת למה? בשל ריבוי הפרדוקסים והפנטזיות שהוא מכיל – עד כדי מריטת שערות.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

הולכים ונחשפים קווי פניו של המשטר הטוטליטרי: החרם שהטיל לפני כחודש המנצח זובין מהטה על עולם התרבות והאמנות הישראלי – לא בו עצמו, כך מסתבר, נמצאת הבעיה. מסתמן כי הבעיה האמיתית גלומה בתגובתו האילמת של עולם התרבות לחרם זה – או להיעדר תגובתו של עולם זה הכפוף כבר לסמלי שלטון. היעדר תגובה שנגזר מכפייה ומקווי מתאר של פוליטיקת חששות ופחדים.

כי הנה, מאז הכריז מהטה שהוא לא יפקוד את ישראל מחמת מדיניותו הפושעת של בנימין נתניהו כלפי הפלסטינים – לא התקבלה כלל תגובה רשמית, מסודרת, ואף לא אחת טבעית, עם ייסורי נפש, הנוגעת בפצע פתוח, של אף לא אחת מהתזמורות – בהן התזמורת הפילהרמונית שמהטה היה מנהלה המוזיקלי שנים רבות.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

צירוף המקרים מדהים. שעה ששר הנגב, הגליל ו"החוסן הלאומי", יצחק וסרלאוף טען בישיבת הממשלה האחרונה ש"חזבאללה שולח ערבים לרכישת דירות בקריית שמונה בניסיון להשתלט על העיר ותנועות אסלאמיות מנסות להפוך ערים בישראל למעורבות" – ומעורר בתוך כך חומר לבערה ברשתות הטלוויזיה – רואה אור המחזה "קיבוץ אל אקצא" מאת דורון סטניצקי (הוצאת "דרורים").

זהו מחזה (המופיע גם בספרו החדש של סטניצקי "סודות וסדקים"), המתאר מצב בו חברי קיבוץ בעוטף עזה, אשר נפגע קשה במלחמת שבעה באוקטובר – נאותים בקלות להצעה כספית נדיבה ביותר למכור את הקיבוץ לשכניהם הערבים.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

כדרכן בקודש, מפלגות הימין, כמו בגלים, לפני בחירות – מובילות קמפיין בזוי נגד רע"מ והתנועה האסלאמית, כביכול היו אלה תומכי טרור ומממניו. זאת מכיוון שבבחירות הבאות, כפי שהיה בעבר, מפלגת רע"מ תהפוך, כנראה, למפתח לשבירת תיקו גושי חסר-מוצא, באקלים בוער וכאוטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחותר לתיקו חסר מוצא זה, אותו יגלגל לתועלתו – אף רמז כי בכוונתו להוציא את רע"מ אל מחוץ לחוק. יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, לא נשאר חייב. השבוע הכריז: 

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

פני החברה הישראלית העכשווית והשסועה, על הסוגיות החברתיות, הדתיות והפוליטיות הבוערות שבה, נשקפים בבירור ובהרחבה בספרו הרביעי של רן גורן, "קוראלס" (הוצאת ספרי ניב, 2025), מה שהופך את הספר כה אקטואלי.

הספר אמנם מגולל פרשיות אהבה ויחסים רומנטיים, מהולים בתאווה, חרטה וכיסופים בין הגיבור שי מרחב, איש שב"כ בעברו ועורך דין במקצועו, לבין ארבע אהובות, אלא שאלה הם רק באי כוח של זרמי עומק בחברה הישראלית.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

מהטבח בשבעה באוקטובר 2023 למרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936 נמתח קו משותף: כמו היום, הימים אז תוארו כ"ימי פוגרום" ו"ימי שואה" – אירועים המשקפים את האינטנסיביות העצומה, האכזרית, הנוראה והכאובה של המערכה בינינו לבין הפלסטינים. זו מערכה שמולידה והולידה תגובות רגשיות ופוליטיות עמוקות ועזות, שעלו לאין שיעור על כל מה שהיה ידוע עד אז במאבק בין יהודים וערבים.

דוקטור רחל הרט כתבה ספר על המרד הערבי הגדול כפי שהוא משתקף בעיקר בתל אביב-יפו – בקרב העיתונות העברית לכול גווניה. היא ביכרה לכנות את ימי המאורעות "האינתיפאדה של טרום המדינה 1939-1936" (הוצאת רסלינג). וזאת כדי להדגיש את העובדה שהשלכותיהם מתגלגלות עד עצם היום הזה, וכי הם מהווים נדבך בשרשרת האירועים המחרידים שהתחוללו לאחרונה.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן תלווה, קרוב לוודאי, ביוזמה לתהליך מדיני אזורי. ועולה השאלה, האם בעקבות כך עולה הסיכוי להסדר מדיני עם הפלסטינים במישור הפוליטי?

להווי ידוע שמדובר פה בהכרעה דחופה שהיא בעלת עומק גורלי לעתיד של כולנו – אלא שהממשלה הנוכחית דוחה על הסף כל הסדר הכולל הקמת מדינה פלסטינית, למרות שקיימת היתכנות מרחבית לכך. וגם בקרב הציבור היהודי-ישראלי יש ירידה דרמטית בתמיכה בפתרון שתי המדינות.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

אפרים סידון יודע לצחוק ולהצחיק ובעיקר מיטיב לזרוע ספקות ושאלות עם ריגשה וחוסר אמון. הוא נועץ מלמד מושחז בפרות קדושות של תרבותנו, תוקע סיכות בבלונים הנפוחים של כתבי הקודש, הורג סיסמאות וסמלי ממלכתיות למיניהם, ומיטיב בתוך כך, ללמד מבוגרים, בני נוער וילדים כיצד לא לקבל דברים כפשוטם.

ועוד הוא כאומר: את כול זה אני עושה משום שזה נורא מוצא חן בעיניי, ובעומק לבי אני מקווה שתאהבו זאת גם אתם. בימים אלה יצא לאור ספרו "התנ"כנחים" עם איורים נפלאים של דני קרמן, המכיל סיפורי תנ"ך מחורזים למבוגרים, כפי שהם נראים מחלונו של עד המציץ בלי רשות, מאזין מאחורי הדלתות, נובר בשרידים ובנשכחות – שוחט פרות קדושות והכול במעשה נועז ואמיץ שהוא היום נדיר במקומותינו.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.