שעה שאנו שוהים במקלט, חרדים לחיינו, ממשלת ישראל מטיפה לנו בתוקף שנשכיל לעבור באינטנסיביות עצומה את תמצית החוויה היהודית – מסף שואה ועד שערי ישועה. כביכול, שאלת קיומנו היא זו שנפתרת פה אחת ולתמיד, עם גאולה שלמה וסכנה שחלפה ועברה לה לעולמים.
אלא שלדאבון לב, המצב הנוכחי מציף בנו דווקא תחושות של בלבול, חרדה, בדידות, ייאוש והחמצה. וכל זאת למה? בשל ריבוי הפרדוקסים והפנטזיות שהוא מכיל – עד כדי מריטת שערות.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

























תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו