שר הביטחון, נפתלי בנט, החליט אתמול לאחד את מפלגתו, הימין החדש, עם הבית היהודי בראשות רפי פרץ ועם האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ' – אבל לא עם עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר. זאת, לטענתו, משום שבסלון של בן-גביר תלויה תמונה של ברוך גולדשטיין, מבצע הטבח במערת המכפלה ב-1994.

"כיו"ר מפלגה וכשר חינוך לשעבר", כתב בנט בעמוד הפייסבוק שלו בעיצומו של המו"מ, "לא אכלול ברשימה שלי מי שמחזיק בסלון תמונה של אדם שרצח 29 איש חפים מפשע. אני נדהם שאני נדרש להסביר זאת בכלל. דמיינו חבר קונגרס אמריקאי שהיה תולה על קיר ביתו תמונה של מי שרצח עשרות יהודים בתפילה בבית כנסת. זה נשמע לכם הגיוני?"

נפתלי בנט, אמש, בעת הגשת רשימת ימינה לכנסת ה-23 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

בהמשך כינה בנט את בן-גביר ואנשי עוצמה יהודית "מתפרעים…מיליציות פרועות שעושות דין לעצמן" וטען כי "לתפיסתם, אלימות זה בסדר" ו"להעביר סדנאות לפורעי חוק כיצד להתל בחוקרים זו ברכה".

"זה לא ימין", פסק בנט. "זו אנרכיה".

אלא שבנט עצמו כבר חתם על הסכם איחוד, לפני הבחירות בספטמבר האחרון, ובו הסכמתו לשבץ את בן-גביר במקום ה-8. האיחוד עם עוצמה יהודית לא יצא לפועל בסופו של דבר.

נוסף על כך, לשר החינוך לשעבר המזדעזע מאלימות וטרור נגד חפים מפשע, יש היסטוריה ענפה של קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם לפחות שלושה ממורשעי "המחתרת היהודית", אשר שביצעו וניסו לבצע פעולות טרור גדולות נגד אזרחים פלסטיניים, שהובילו לרצח של שלושה אזרחים חפים מפשע ולפציעתם של עשרות אזרחים ושוטר, ונועדו להביא להרג המוני של אזרחים.

לשר החינוך לשעבר המזדעזע מאלימות וטרור נגד חפים מפשע, יש היסטוריה ענפה של קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם לפחות שלושה ממורשעי "המחתרת היהודית"

בין פעולות הטרור שבהן הורשעו חברי המחתרת היהודית נמנו ניסיון לפוצץ את כיפת הסלע במסגד אל אקצא, ניסיון לבצע פיגועי תופת ולפוצץ אוטובוסים במזרח ירושלים על נוסעיהם, ניסיונות להתנקש בחייהם של ראשי ערים פלסטינים שנחלו "הצלחה" חלקית והסתיימו בהרוגים ופצועים. 15 מחברי המחתרת, כולם יהודים ישראלים, הורשעו במעורבות בטרור ונאסרו.

חבר המחתרת שימש כיועץ פוליטי

אחד מחברי המחתרת היה נתן נתנזון, ששימש בעבר כיועץ פוליטי של בנט.

נתנזון היה חבר בחוליה של המחתרת היהודית שניסתה להתנקש בחייו של ראש עיריית שכם, בסאם אלשכעה. בפיגוע, שהתרחש ב-1980, החוליה הניחה מטען חבלה ברכבו של אלשכעה, שהתפוצץ וגרם לו להיפצע קשה ולאבד את שתי רגליו. נתנזון הורשע במעורבות באירוע ונידון למאסר.

נתן נתנזון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

נתנזון היה במשך שנים יועצו הפוליטי הקרוב של בנט. ח"כ לשעבר יואל חסון תיאר בעבר את הקשר ביניהם: "לנתנזון יש אישור כניסה קבוע לכנסת כיועץ של בנט. הוא הלוחש לאוזנו, אורח קבוע במסדרונות הכנסת ומשתתף קבוע בישיבות הסיעה של הבית היהודי. נתנזון גם הוביל את המו"מ של בנט בעת הרכבת הממשלות האחרונות". ככל הידוע, בנט לא הכחיש את העסקתו של נתנזון.

חבר נוסף במחתרת היה זאב חבר ("זמביש"). חבר השתתף בהטענת מטען חבלה תחת מכוניתו של ד"ר אחמד נתשה, שהיה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. נתשה ניצל במקרה מנסיון ההתנקשות. חבר הורשע ונידון ל-11 חודשי מאסר בשל מצבו הבריאותי. מאז הפך למזכ"ל ארגון "אמנה", שהיה זרוע ההתיישבות של גוש אמונים ולאחד ממובילי מועצת יש"ע.

כפעיל מרכזי במפעל ההתיישבות, חבר קשר קשרים הדוקים עם מנהיגים בכירים, ביניהם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ורה"מ הנוכחי בנימין נתניהו, וכן גם עם בנט. בנט, נתניהו ו"זמביש" נפגשו ופעלו יחד למנוע את פינוי מאחז "נתיב האבות". בנט התגאה בקשר בינו לבין הטרוריסט. בפוסט שכתב בעבר, עם תמונתו של "זמביש", כינה אותו בנט: "מגדולי בוני הארץ ומנהיג ההתיישבות ביו"ש".

זאב חבר ("זמביש") והשר לשעבר אורי אריאל (צילום: פלאש 90)

חגי סגל היה שותף לגיבוש גוש הימין

טרוריסט נוסף במחתרת היה חגי סגל, כיום העורך הראשי של "מקור ראשון", סופר ופובליציסט, ומי שכתב גם ספר על פעילות המחתרת.

סגל היה חבר בחוליה שמילכדה ב-1980 את מכוניתו של ראש עיריית רמאללה דאז, כרים ח'אלף, ואת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. המטענים גרמו לח'אלף לאבד את רגליו ולחבלן מג"ב שניסה לנטרל את המטען, סלימאן חירבאווי, לאבד את מאור עיניו. סגל נתפס, הורשע ונידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי שמהן ריצה שנתיים.

בראיון ל"מעריב", לפני שבע שנים, סגל נמנע מלהביע חרטה על מעשיו ואף טען כי מעורבותו במחתרת היתה "שולית". הוא כינה את המקרה "ארוע חד-פעמי".

"הייתי שותף לפרשייה אחת של הפגיעה בראשי הערים, שהיו בני בליעל בלי ספק," אמר סגל בראיון. "אם השאלה היא אם קבוצה פרטית צריכה לפגוע בהם, כן או לא, אז נראה שלא. זה לא בריא למדינה. למרות שאני לא צריך להזכיר לך שכשזה קרה, אם היית עושה סקר היית רואה שרוב הציבור לא אהב את בסאם אלשכעה וכרים ח'אלף".

כיום, סגל בעל השפעה רבה בציונות הדתית ומעורב בפוליטיקה של מפלגות הימין. הוא השתתף עם השרים בנט, פרץ וסמוטריץ' בישיבה שבה הוקמה "ימינה", הרשימה המאחדת בין מפלגות הימין, לקראת הבחירות הקודמות בספטמבר.

עורך "מקור ראשון", חגי סגל (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

מחבל נוסף במחתרת היה משה זר, שכיום הוא סוחר קרקעות תושב קרני שומרון.
זר היה הנהג של החוליה שהניחה את המטען שגרם לקטיעת רגליו של אלשכעה. הוא הורשע ונדון ל-3 שנות מאסר, אך מסיבות רפואיות לא נאסר פרט ל-4 חודשי מעצרו. כיום הוא עוסק ברכישת קרקעות מפלסטינים ביו"ש לצורך הקמת התנחלויות בשטחים.

בנו של משה זר, גלעד זר ז"ל, נרצח ב-2001 בפיגוע ירי בעת מילוי תפקידו כקב"ט במועצה האזורית שומרון. עם או בלי קשר לכך, בראיון שנתן משה זר נתן ב-2015 הוא הביע חרטה על מעשיו במסגרת המחתרת: "אני מתחרט על מה שעשיתי…המחתרת היהודית לא עשתה נכון…אני מתנגד לתג מחיר, להכאת ערבים, לשבירת חלונות, לעקירת עצים". זאת, לדבריו, מכיוון ש"זה לא עוזר לנו".

זר ובנט נאמו שניהם לפני כשנה בכנס של החינוך הממלכתי דתי. בנאומו של זר הוא דיבר על הפיגועים ואמר, "בנית בית – כאילו חיסלת עשרת אלפים גויים", וכי הבנייה בהתנחלויות היא "הנקמה המתוקה שלנו". דבריו עוררו סערה ותגובות נזעמות של אנשי חינוך, ביניהם בחינוך הדתי, ובעקבותיה אמר זר: "בדבריי התייחסתי למחבלים, אני חי עם ערבים בדו-קיום ומאמין שאפשר לחיות בשלום".

בנט שימש באותו זמן כשר החינוך. בעקבות הסערה, נמסר ממשרד החינוך: "אנו מגנים בתוקף את דבריו החמורים של משה זר, אשר נאמרו על דעתו בלבד. מדובר בהתבטאות לא ראויה שאינה משקפת את רוח ומדיניות משרד החינוך".

"גורמים במשרד החינוך" מסרו אז לידיעות אחרונות שבנט עצמו לא נכח באולם בזמן נאומו של זר.

קשרים מסועפים נוספים

לבנט, וכן לפרץ ולסמוטריץ', יש קשרים מסועפים עם גופים חינוכיים של הציונות הדתית, שגם לטרוריסטים של המחתרת יש או היו קשרים עמם. בנט נאם והתארח, למשל, בישיבת "אפיק אורות" בעיר אופקים, שהקים מנחם נויברגר, חבר המחתרת היהודית, ואשר הוקמה בעידוד משרד החינוך בראשות בנט. סמוטריץ' הוא מורשה חתימה במכון לאסטרטגיה ציונית שהקים חבר נוסף במחתרת היהודית, הרב דן בארי.

הקשרים הישירים והעקיפים של ראשי מפלגות הימין עם הטרור נמשכו גם בשנים האחרונות. שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, נפגשה עם הורי החשודים ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא – מחווה שלא מקובל להעניק לקרוביהם של חשודים בפלילים.

וכמובן, גם סמוטריץ' עצמו היה עצור, לפי פרסומים שונים, בחשד למעורבות בטרור. ביולי 2005, חודש לפני ההתנתקות, פורסם כי שב"כ תפס 700 ליטרים של דלק ושמן אצל "חמישה אנשי ימין, שעל פי החשד ביקשו לפגוע בתשתיות כדי למנוע את הפינוי". אחד העצורים היה סמוטריץ', שנאבק נגד ההתנתקות.

סמוטריץ' נעצר לפי הפרסומים בחשד ל"קשירת קשר לפשע, הפרעה לנתיב תחבורה ציבורי וסיכון חיי אדם, היזק בזדון, חברות בהתאגדות אסורה והמרדה". המשטרה ושב"כ טענו כי "יש ראיות הקושרות את העצורים למעשים המיוחסים להם". סמוטריץ' הודה שחסם כבישים אך הכחיש וממשיך להכחיש מכל וכל את מה שהוא מכנה "הסיפור על הדלק". התיק נגדו ונגד חבריו נסגר בלא משפט.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

לכולם יש קשרים עם טרוריסטים

נפתלי בנט סירב להגיב לכתבה זו, ואילו מסמוטריץ' טרם נמסרה תגובה.

אולי היו טוענים להגנתם כי קשה להיות פוליטיקאי בציונות הדתית מבלי להתחכך בחברי המחתרת היהודית, שרבים מהם בכירים בהנהגת הציונות הדתית ובמפעל ההתיישבות בשטחים, ואולי גם באנשי "נוער הגבעות" והוריהם.

גם בצד השני של המפה, בכירי הרשימה המשותפת ואנשי מרצ – ולמעשה גם מפקדים בכירים בצה"ל ובשב"כ – קיימו ומקיימים קשרים עם בכירי הרשות הפלסטינית, אשר חלקם היו טרוריסטים באש"ף, ולחברי הכנסת מבל"ד היסטוריה עשירה של קיום קשרים עם מחבלים פלסטינים, בחו"ל ובכלא הישראלי.

ואפשר כמובן להזכיר שגם בהנהגת המדינה – אשר שניים מראשי הממשלה שלה היו מפקדים באצ"ל ובלח"י – מאז ומתמיד התקיימו קשרים בין פוליטיקאים לטרוריסטים.

אבל, אם כך, ניתן לשאול: מה כל כך נורא בתמונה של טרוריסט בסלון הבית?