אנבידיה הזהירה מהתלות במייסד, אבל הרווחים סינוורו את כולם

יש משהו מרגיע במספר 500. הוא נותן תחושה שהכסף מפוזר היטב בין חברות מענפים שונים. גם אם חברה אחת תסתבך, תמיד יהיו שם כל היתר. זו אחת הסיבות לכך שמשקיע יכול לבחור במסלול שעוקב אחר מדד רחב כמו S&P 500, ולחזור לעיסוקיו בלי להקדיש את הערב לקריאת דוחות של חברות שבבים.

מה שרוב המשקיעים אינם יודעים הוא שכאשר הם שמים את הכסף במדד שמייצג את החברות הגדולות במשק, הם גם ישנים כל לילה במיטה אחת עם ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. או ליתר דיוק – ישנו. המעניין הוא שרבים מהם כלל לא קיבלו החלטה להשקיע באנבידיה. הואנג נכנס לחלק מתיקי ההשקעות שלהם דרך המדד כמעט כמו רכיב מובנה במוצר.

הסיבה לכך היא שאנבידיה אינה עוד חברה ציבורית. בשיאה היא חצתה שווי שוק של יותר משלושה טריליון דולר, כשהיא מהווה לבדה כ־7% ממדד S&P 500 ואחראית לנתח עצום מכלל העליות של הבורסה האמריקאית.

בוול סטריט מעסיקים צבאות של אנליסטים שמתמחרים כל תרחיש אפשרי. אך באף גיליון אקסל אין עמודה שמתמחרת החלטות אישיות ומשפחתיות של אדם אחד שמחזיק על כתפיו טריליוני דולרים של חוסכים

המשמעות פשוטה: כמעט כל קרן פנסיה פסיבית בעולם מזרימה אליה כסף באופן אוטומטי, מדי חודש, בלי לשאול שאלות. ומי עומד בראש המפלצת הזו? אותו אדם מאז 1993. יותר משלושה עשורים שבהם הואנג הוא הפנים, המוח, המותג והדבק של החברה.

בוול סטריט מעסיקים צבאות של אנליסטים שמתמחרים כל תרחיש אפשרי: עליית ריבית, מלחמת סחר עם סין, מחסור בחשמל לחוות שרתים. אך באף גיליון אקסל של בנק השקעות אין עמודה שמתמחרת את הברבור השחור של הכלכלה המודרנית – החלטות אישיות ומשפחתיות של אדם אחד שמחזיק על כתפיו טריליוני דולרים של חוסכים שמעולם לא בחרו בו.

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג נושא את נאום הפתיחה בכנס GTC של החברה בברלין, גרמניה, 21 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

ב־8 בנובמבר הודה הואנג שבגד באשתו. ארבעה ימים לאחר מכן הודיעה אנבידיה על התפטרותו. ברקע נפתחה חקירה בעקבות דיווחים שהיה יעד לפעילות מודיעין זרה – חשדות שאמיתותם והשלכותיהם עדיין מתבררות.

מיום פרסום החשדות נגד הואנג, השילה מניית החברה כרבע משוויה. גם המדדים הגדולים ירדו בחדות, אם כי הפיזור עשה את עבודתו ומיתן באופן משמעותי את הנפילה. מדד נאסד"ק נפל באותה תקופה ביותר מ־5%, ומדד S&P 500 בכ־2.3%. גם הזהב והביטקוין רשמו ירידות חדות יחד עם כל השוק.

עזיבתו של הואנג אינה מוחקת את הידע של המהנדסים או את הטכנולוגיה שפיתחו. ובכל זאת, כשחברה מזוהה כל כך עם האדם שמוביל אותה – פרישתו מחייבת את המשקיעים לחשב מסלול מחדש ולשאול כמה מההבטחות שקנו תלויות בו. מי שמייחס למנכ"ל חלק גדול מההצלחה צריך להביא בחשבון גם את מחיר התלות בו.

ככל שחברה נעשית גדולה וריכוזית יותר, כך חלקה בקרנות המחקות מנפחת עוד יותר את התלות של כולנו באדם אחד

ההיסטוריה התאגידית מלמדת שמנכ"לים כל־יכולים רבים אינם נופלים בשל דוח רבעוני חלש. חלקם נופלים בחדר המיטות, חלק אחר בסכסוכי ירושה או סתם בהחלטות משפחתיות שחוצות קווים אדומים של ממשל תאגידי.

ב־2018 נאלץ מנכ"ל אינטל דאז, בריאן קרזניץ', להתפטר בבושת פנים לאחר שנחשפה מערכת יחסים שניהל עם עובדת בניגוד לכללי החברה. אינטל איבדה באותו רגע את הראש, נכנסה לסחרור ניהולי ופספסה את מהפכת הבינה המלאכותית. הדרך לעלייתה של אנבידיה נסללה.

סוחרים בבורסה בניו יורק לאחר שמניית אנבידיה זינקה, 20 בנובמבר 2025 (צילום: Spencer Platt/Getty Images/AFP)

שנה לאחר מכן פוטר מנכ"ל מקדונלד'ס, סטיב איסטרברוק, בנסיבות דומות. אצל אימפריות התקשורת של משפחת מרדוק או של סאמר רדסטון, מאבקי כוח בתוך המשפחה טלטלו מניות בשווי הון עתק.

אך כשאינטל איבדה כיוון ב־2018, השוק עוד היה מבוזר דיו כדי לספוג את המכה. כיום המערכת הפיננסית בנויה הפוך לגמרי. מנגנון ההשקעה הפסיבית – אותו רעיון מבריק לכאורה של קניית המדד כולו לפי משקל שווי השוק – יצר עיוות מסוכן: ככל שחברה נעשית גדולה וריכוזית יותר, כך חלקה בקרנות המחקות מנפחת עוד יותר את התלות של כולנו באדם אחד.

זה קורה מפני שהמדד משוקלל לפי שווי שוק בהתאמה למניות הזמינות למסחר. ככל שחברה נעשית גדולה יותר ביחס לאחרות, היא מקבלת מקום גדול יותר במדד. ההצלחה שלה מגדילה גם את החשיפה אליה. כך יכול חוסך להמשיך להפקיד לאותו מסלול בלי לשנות שום החלטה, ולגלות שמשקלן של חברות מסוימות בחיסכון שלו השתנה מאוד.

אנבידיה עצמה הזהירה בדוח השנתי שלה מפני תלות יתר בצוות ההנהלה הוותיק. החברה הזהירה שכשל בתכנון החלפת בעלי תפקידים, בהעברת ידע ובמעברים חלקים עלול לפגוע בביצועיה

התלות הזאת יכולה לעבור גם בין החברות עצמן. אנבידיה מספקת תשתיות לספקיות ענן ולמפתחות בינה מלאכותית. חלק מהחברות שמשקיע מחזיק לצד אנבידיה משתמשות בטכנולוגיה שלה ומבססות עליה תוכניות צמיחה. משבר שישנה את הציפיות לגבי התשתית הזאת עלול להשפיע גם עליהן. הפיזור בין המניות אינו מבטל קשרים עסקיים משותפים.

מכאן עולה שאלה פחות נוחה מסיפור הבגידה עצמו. איך הגענו למצב שבו הכלכלה העולמית תלויה כל כך באדם אחד? בשנות הצמיחה קל להתפעל ממייסד שהכול עובר דרכו; זה נשמע כמו הסבר ליתרון של החברה. בשעת משבר מתברר שגם היכולת להמשיך בלעדיו הייתה צריכה להיות חלק ממדידת ההצלחה.

הדוכן של אנבידיה בוועידת Mobile World Congress בברצלונה, 27 בפברואר 2014 (צילום: Manu Fernandez, AP)

אנבידיה עצמה הזהירה בדוח השנתי שלה מפני תלות יתר בצוות ההנהלה הוותיק. החברה ציינה כי הצלחתה נשענת במידה רבה על המשך כהונתם ותרומתם של הואנג ושותפיו בהנהלה, והזהירה שכשל בתכנון החלפת בעלי תפקידים, בהעברת ידע ובמעברים חלקים עלול לפגוע בביצועיה.

האזהרה הייתה זמינה למשקיעים עוד בתחילת השנה, לפני פרסום הפרשה. אך קל לקרוא סעיף כזה כעוד ניסוח משפטי, כל עוד המניה עולה והמייסד מקבל את הקרדיט. כדי להתייחס אליו ברצינות, צריך לדרוש תשובות דווקא כשהתוצאות מצוינות.

לחוסך הבודד אין דרך לבדוק מי מסוגל להתנגד למנכ"ל, מה מגיע לידיעת הדירקטוריון ועד כמה החברה ערוכה להחלפתו. לגופים שמחזיקים במניות עבור הציבור יש יכולת לדרוש תשובות ולהצביע בהתאם.

החוסך הפשוט, זה שאינו יודע לנתח חברות או גרפים, יכול להיות מפוזר בין מאות מניות ועדיין להיות חשוף לשיקול דעתו של אדם אחד הרבה יותר מכפי שנדמה לו

השוק יודע להגדיל את משקלו של המנצח בחיסכון שלנו. זה קורה אוטומטית כששווי החברה שלו עולה מהר יותר משאר המדד. היכולת להציב לו גבולות אינה גדלה באותה מידה. לשם כך דרושים אנשים אמיצים שמוכנים להתעמת עם החברות המתקדמות ביותר גם כשהן מייצרות תשואות יפות.

נשיא ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ורעייתו לורי צועדים לעבר הבית הלבן כדי להשתתף בארוחת ערב ממלכתית שנערכה לכבוד נשיא סין שי ג'ינפינג בוושינגטון, 24 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

בשלב זה לא נראה כי יש מוטיבציית יתר בגופי ההשקעה הגדולים לעשות את העבודה השחורה הזו. וכל עוד זה לא יקרה – החוסך הפשוט, זה שאינו יודע לנתח חברות או גרפים, יכול להיות מפוזר בין מאות מניות ועדיין להיות חשוף לשיקול דעתו של אדם אחד הרבה יותר מכפי שנדמה לו.