מציאות של מתח ומלחמה מושכת את הקשב שלנו החוצה, בתקווה לקבל ביטחון וידע כלשהו – מה קורה וכיצד לנהוג.
כשמוסיפים למצב הזה חדשות בלתי פוסקות, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואת הטלפון הנייד, אפשר להבין עד כמה הכוחות שסביבנו מושכים אותנו לזמינות מתמדת ומחזקים את הנטייה שלנו להפנות את הקשב החוצה.
לכל אחת ואחד מאיתנו יש אפשרות לתעל את הקשב פנימה והחוצה, ולכל אחד יש נטייה טבעית להישען יותר על אחד מהם.
כשמוסיפים למצב המתוח חדשות בלתי פוסקות, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואת הטלפון הנייד, אפשר להבין עד כמה הכוחות שסביבנו מושכים לזמינות מתמדת ומחזקים את הנטייה להפנות קשב החוצה
בקשב החוצה נפנה את תשומת הלב אל העולם שמחוץ לנו: אנשים, משימות ואירועים. הוא כרוך בסריקה מתמדת של המציאות ולעיתים גם בתגובתיות יתר.
כאשר הקשב החוצה הופך לדומיננטי, הוא עלול להרחיק אותנו מעצמנו – לגרום לניתוק רגשי, או לחלופין להצפה רגשית, מבלי להבין תמיד מה המקור שלה.
בקשב פנימה, לעומת זאת, נפנה את תשומת הלב אל מה שמתרחש בתוכנו: מחשבות, רגשות ותחושות גוף. הוא מאפשר לנו לזהות מה חי בנו ברגע הזה, להקשיב לעצמנו ולהבין טוב יותר מה אנחנו צריכות.ים.
עודף קשב פנימה למחשבות ולרגשות עלול להכביד עלינו.
יכול לעזור לעצור לכמה דקות, לשהות עם מה שעולה בתוכנו מתוך סקרנות וקבלה, מבלי לנסות לשנות או לתקן דבר. לרוב, אחרי השהייה הזו, נחווה שחרור – יתפנה בתוכנו מרחב ותופיע הקלה.
אולי זו אחת הסיבות לכך שתרגול מיינדפולנס הפך לנפוץ כל כך: הוא מחזיר אותנו אל הצד השני של המטוטלת – מהחוץ פנימה, בחזרה אל עצמנו.
קשב פנימה מאפשר לנו להכיר את עצמנו טוב יותר, ומתוך כך גם לפגוש את העולם שסביבנו באופן מלא ונוכח יותר.
לוקח שנים להכיר את עצמנו באמת.
כשהקשב החוצה הופך לדומיננטי, הוא עלול להרחיק אותנו מעצמנו – לגרום לניתוק רגשי, או לחלופין להצפה רגשית, שלא תמיד מקורה מובן. בקשב פנימה נפנה תשומת לב למתרחש בתוכנו: מחשבות, רגשות ותחושות גוף
אני זוכרת רגע אחד, אחרי ארוחה משפחתית, שבו כעסתי על הדרך שבה הגבתי. ואז, לפתע, עלתה בי מחשבה חדשה: אני מחבבת את הנפש הזו שלי. זו שלפעמים כועסת, לפעמים מנסה, לפעמים מבינה ולפעמים גם מתקנת. היא אנושית.
באותו רגע הבנתי עד כמה עמוק השינוי שעברתי. זה כבר לא היה תרגול של אהבה עצמית. זו הייתה האהבה עצמה.
מקצועות שבהם הקשב החוצה הוא הכרח
יש מקצועות שבהם הפניית קשב החוצה היא חלק מרכזי ובלתי נפרד מהעבודה: הוראה, עיתונות, רפואה דחופה, ביטחון וצבא.
פגשתי את התופעה הזו בתקופה שבה עבדתי עם הלומי קרב, ובמקביל לימדתי מורות ומורים בבתי ספר מיינדפולנס ועזרה ראשונה רגשית.
במרחבים כאלה האתגר הוא לשלב גם רגעים של קשב פנימה, בתוך מציאות שדורשת דריכות ותגובה מהירה.
היכולת לנוע בין שני סוגי הקשב מאפשרת איכות אחרת של נוכחות: אמפתיה מבלי לאבד גבולות, יכולת לקלוט את עצמנו ואת האחר.ת בו-זמנית, ויסות רגשי תוך כדי קשר או התרחשות.
הפניית הקשב פנימה, מתוך קבלה, תשומת לב לנשימה ולכוונה, כפי שקורה במיינדפולנס ובמדיטציה – יכולה לאסוף נפש עייפה ולהשלים אותה.
היכולת לנוע בין שני סוגי הקשב מאפשרת איכות אחרת של נוכחות: אמפתיה מבלי לאבד גבולות, יכולת לקלוט את עצמנו ואת האחר.ת בו-זמנית, ויסות רגשי תוך כדי קשר או התרחשות
כאשר נפסיק להתפזר לאלף כיוונים ונבחר להתכנס פנימה, האנרגיה שלנו חוזרת הביתה. ושם, עם החיבור, מתחיל הריפוי – המרחב הפנימי גדל, והאיום החיצוני קטן ומאבד מעוצמתו.
האופן שבו אנחנו פוגשים את העולם – משתנה.
שינוי בתודעה – מאז צוק איתן
מאז מלחמת צוק איתן אני מזהה שינוי משמעותי בהתפתחות שלנו כחברה.
מילואימניק ששירת גם בצוק איתן וגם במלחמה הנוכחית שיתף אותי בתהליך שהוא עובר: "אז, בצוק איתן, שלחו אותנו הביתה כאילו כלום. אפילו לא ידעתי מה זה חיבור גוף-נפש או מה המשמעות של רוחניות בחיים שלי. היום אנחנו מקבלים טיפולים מכול הסוגים, ואני פתוח גם לרוח".
שיתופים דומים אני שומעת שוב ושוב בדרכים שונות.
הדברים האלה מבטאים בעיניי שינוי בתודעה: נכונות להכיר בכך שהתמודדות עם מצבי קיצון אינה מסתיימת בגוף ובנפש, ושיש בנו גם צורך בחיבור, במשמעות וברוח.
יונג, ניטשה, פרנקל – ומה שאומר המדע
קרל גוסטב יונג ניסח את רעיון ההתבוננות פנימה כך: "מי שמסתכל החוצה, חולם. מי שמסתכל פנימה, מתעורר".
גם פרידריך ניטשה כתב: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".
כשנפסיק להתפזר לאלף כיוונים ונבחר להתכנס פנימה, האנרגיה שלנו תחזור הביתה. ושם, עם החיבור, מתחיל הריפוי – המרחב הפנימי גדל, והאיום החיצוני מאבד מעוצמתו. האופן שבו אנו פוגשים את העולם משתנה
רעיון שעומד בלב ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות" הוא, שהיכולת למצוא משמעות גם בתוך סבל היא אחד המשאבים שלנו.
פרופ' ליסה מילר, פסיכולוגית וחוקרת מאוניברסיטת קולומביה, לקחה את התובנות האלה צעד נוסף קדימה. במחקריה בחנה את הקשר בין רוחניות, פעילות מוחית ובריאות נפשית.
במחקרי דימות מוחי (fMRI) בדקה את פעילות המוח בעת היזכרות בחוויות רוחניות אישיות, כגון תפילה, מדיטציה וחוויות בטבע. ממצאיה מצביעים על קשר בין חוויות רוחניות לבין פעילות באזורים מסוימים במוח.
"רוחניות היא יכולת טבעית של המוח האנושי לחיבור, למשמעות ולהתעלות. היא מפעילה את החוסן הטבעי שלנו. רואים את זה במחקרי fMRI כפעולה חיה במוח. לא משנה אם המשתתפים קתולים, הינדים, יהודים או רוחניים ולא דתיים – אותם נוירונים מופעלים. כל איש ואישה על פני כדור הארץ ניחנו באותו מוח רוחני. גם בזה יש שונות אנושית, אבל המרכיבים הבסיסיים של המוח הרוחני זהים ב-10 מיליארד א/נשים על פני כדור הארץ. לכולן/ם יש את אותו מוח רוחני. מלחמת דת היא מיושנת. נלחמים על כלום, כי יש זרע אחד של תפיסה רוחנית אנושית, לכולנו יש אותה והיא זהה אצל כולנו".(פרופ' ליסה מילר)
היכולת הרוחנית לבחור איזו משמעות ניתן למציאות – בכל מצב ובכל תנאי, גם בתנאים קיצוניים, כפי שראינו אצל מי שחזרו מהשבי – תלויה ביכולת שלנו להפנות קשב גם פנימה.
היכולת הרוחנית לבחור איזו משמעות ניתן למציאות – בכל מצב ובכל תנאי, גם בתנאים קיצוניים, כפי שראינו אצל מי שחזרו מהשבי – תלויה ביכולת שלנו להפנות קשב גם פנימה
אולי כך נאספת נפש עייפה: לא באמצעות עוד מידע, עוד שליטה, אלא באמצעות חזרה אל הבית הפנימי שלנו.
אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו