"ככה" הוא מצב שבו נבחרה כנסת חדשה (הכנסת ה-26) וספק אם תצליח להקים ממשלה חדשה. כידוע, גם הכנסת ה-21 וגם הכנסת ה-22 לא הצליחו להקים ממשלות חדשות, והמדינה נגררה לבחירות חוזרות.
המצב הזה הוא חוקי, אך חוקיות אינה חזות הכול. מצב שבו ממשלה ממשיכה למשול בלי לזכות באמון הכנסת המכהנת הוא מצב מגונה. מושלת בנו ממשלה שאינה ראויה לכך – לא משנה אם היא טובה או לא.
אם הכנסת הנוכחית לא תקים ממשלה חדשה, זהו כישלון של הכנסת כמוסד. לכישלון הזה מתווספים שני הכישלונות הקודמים, וביחד הם מעידים על מחדלים של הכנסות האחרונות – מאז הכנסת ה-21 – שלא תיקנו את החוק בדרך שתבטיח כי כנסת חדשה תקים ממשלה חדשה.
המצב שבו ממשלה ממשיכה למשול בלי לזכות באמון הכנסת המכהנת הוא מצב מגונה. זהו מצב חוקי, אך חוקיות אינה חזות הכול. מושלת בנו ממשלה שאינה ראויה לכך – לא משנה אם היא טובה או לא
למעשה, ממשלת המעבר הנוכחית יכולה לכהן עוד עשרות שנים. אין בחוק הקיים מנגנון שיבטיח את החלפתה. הסיכון לכישלון בכנסת הנוכחית ולכישלונות חוזרים בכנסות הבאות הוא צפוי – וחובה למנוע את הישנותו החל מהכנסת הבאה.
הסיכון צפוי להתממש מפני שיש ארבעה גושים פוליטיים, ולאף אחד מהם אין לבדו רוב בכנסת. אין לסמוך על רצונם הטוב של חברי כנסת או על כישוריהם הפוליטיים – זה פשוט לא מספיק בהרכב הכנסת הנוכחית. ואין לסמוך על שינוי דרמטי במערכות הבחירות הבאות, כי אין מנגנון שיביא לשינוי כזה.
הצעה לפתרון לעתיד
נדרשת חקיקה מיידית לקראת הבחירות הבאות לכנסת – חקיקה שיכולה וצריכה להתחיל עוד לפני הקמת ממשלה.
החוק החדש יקבע שלאחר הבחירות לכנסת יציגו חברי כנסת המעוניינים בכך הצעה לממשלה בראשותם. הצעה לממשלה היא רשימת אנשים שיהיו שרים, המשרד שעליו כל אחד מהם יהיה ממונה, וקווי היסוד של הממשלה.
אם תהיינה רק שתי הצעות, תקיים הכנסת הצבעה שבה כל חבר כנסת יצביע בעד אחת משתיהן. חבר כנסת יוכל להימנע או להיעדר, אבל לא יוכל להצביע נגד. הממשלה שהוצגה בהצעה שתזכה ביותר קולות היא הממשלה שזכתה באמון הכנסת.
למעשה, ממשלת המעבר הנוכחית יכולה לכהן עוד עשרות שנים. אין בחוק הקיים מנגנון להבטחת החלפתה. הסיכון לכישלון בכנסת זו ובכנסות הבאות הוא צפוי – וחובה למנוע את הישנותו החל מהכנסת הבאה
אם תהיינה יותר משתי הצעות, תתקיים הצבעה מקדימה בין כל ההצעות. שתי ההצעות שיזכו ליותר קולות מהאחרות יעלו להצבעה העיקרית. אם אחת ההצעות תזכה ביותר מ-50% מקולות חברי הכנסת שהצביעו בהצבעה המקדימה, הממשלה שהוצגה בה תיחשב כמי שזכתה באמון הכנסת, ולא תתקיים הצבעה נוספת.
הליך בחירה דומה מקובל בישראל בבחירת נשיא המדינה, מבקר המדינה וראשי ערים. בהליך המוצע, כל כנסת חדשה תקים בוודאות ממשלה חדשה.
הצעה זו מעוררת שאלות שונות, ובהן: האם ממשלת מיעוט לא תסבול מחוסר משילות? השלמה לנושא זה מופיעה במאמר שפורסם ב-7 בספטמבר 2026 תחת הכותרת "עצמאות וענייניות".
בנוסף, רצוי לשנות בחקיקה את תהליך אישור תקציב המדינה. השינוי יקבע שאם הכנסת לא אישרה חוק תקציב במועד, הצעת החוק הממשלתית תיהפך לחוק התקציב. כך הכנסת תוכל לשנות את הצעת התקציב הממשלתית לפי שיקול דעתה, אבל לא תוכל לשבש את ניהול המדינה.
עדיין יהיו שמורות לכנסת האפשרויות להחליף את הממשלה – באי-אמון קונסטרוקטיבי – או את הכנסת עצמה, בחקיקה ובבחירות. השינוי יקטין את יכולת הסחטנות של חברי הכנסת ויגדיל את יציבות הממשלה.
עדיין יהיו שמורות לכנסת האפשרויות להחליף את הממשלה – באי-אמון קונסטרוקטיבי – או את הכנסת עצמה, בחקיקה ובבחירות. השינוי יקטין את יכולת הסחטנות של חברי הכנסת ויגדיל את יציבות הממשלה
האם נתקן סוף סוף את מנגנון הקמת הממשלה החדשה על ידי הכנסת החדשה? התיקון הכרחי. העיתוי הנכון הוא עכשיו, מאחורי "מסך הבערות" – מתוך אי-ידיעה מה תהיינה תוצאות הבחירות הבאות, שאולי יגיעו בקרוב.
יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו