"בכל יום של חיינו יחדיו קוהלת מוחק שורה מספרו". במילים ספורות מעמיד יהודה עמיחי את קוהלת מול זוג מאוהב ואומר לו: שלמה המלך, אדוני החכם, עם כל הכבוד ל"הבל הבלים" – אתה צריך לתקן את ספרך.
הזוג שמתסכל את קוהלת
דמיינו את שלמה המלך, הלא הוא קוהלת, יושב במשרדו התנ"כי מול מגילת קלף ארוכה, בידו נוצה טבולה בדיו. בכל בוקר הוא מביט החוצה ורואה זוג יוצא יחדיו לקנות לחם וחלב, והשניים רבים מי יסחוב את הסלים. הוא נאנח ומוחק שורה.
אחר כך הוא שומע צחוק מהחדר הסמוך. מישהו מוזג תה. מישהי אומרת: "תלבש סוודר, קר בחוץ". קוהלת נאנח חזק יותר ומוחק עוד כמה מילים. פילוסופיית הייאוש שלו מתחילה להזיע.
למוחרת אותו זוג פוצח בצעקות על מי שכח לסגור את דלת המקרר. קוהלת מרוצה ומחזיר את המילים שמחק.
ומה קורה בערבו של אותו יום? בני הזוג משלימים בחיבוק ולוחשים מילות סליחה. קוהלת נאלץ למחוק שוב את המילים כשהוא ממלמל בתסכול: "שנים חידדתי את תורת ההבל, ועכשיו הזוג הזה, עם כוסות התה, הורס לי את כל המפעל הספרותי".
ואולי בסוף יישאר מהמגילה רק פסוק אחד מנצח: "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ".
קוהלת ממלמל בתסכול: "שנים חידדתי את תורת ההבל, ועכשיו הזוג הורס לי את כל המפעל הספרותי". ואולי בסוף יישאר מהמגילה רק פסוק אחד מנצח: "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ"
עמיחי מעמיד את קוהלת על טעותו
קוהלת, הספר הפסימי ביותר בתנ"ך, כתב: "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל", "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא". בחירה מצוינת של ספר אם אתם מחפשים מתנה לזוג שמתגרש – אבל לא הייתי ממליץ עליו כמתנת יום נישואים.
יהודה עמיחי מכניס לספרו של שלמה המלך זוג אוהבים, שבאותו זמן גם רבים עשרים דקות על מי הניח את שלט המזגן במקום שאי אפשר למצוא, ועוד רבע שעה על מי מצא אותו קודם. ועמיחי אומר לקוהלת: כבוד החכם באדם, אולי כדאי שתוציא מהדורה מתוקנת.
הם עדיין ביחד – תמחק שורה. הם עברו משבר אך נשארו – תמחק עוד אחת. הם יודעים זה על זה כמעט הכול ובכל זאת ממשיכים – כאן כדאי כבר שתמחק פסקה.
אנשים נוטים לחשוב שכל יום שחולף מוסיף עוד הוכחה ניצחת לתפיסת עולמו של קוהלת: הזמן נוזל בין האצבעות, היופי דוהה, הגוף חורק בבוקר והכול ארעי. עמיחי מתריס נגד התפיסה הזו: דווקא כל יום של חיים משותפים הוא קריאת השכמה לקוהלת. הוא מחייב אותו לגשת למגילה עם טיפקס תנ"כי ולמחוק עוד משפט מייאש.
האהבה מורידה את מפלס ההבל
יש החושבים שאהבה גדולה חייבת להיות דרמטית. שקיעה רומנטית, מוזיקה, ורדים. אולי גם כינור ברקע, אם השכנים מסכימים. אבל החיים המשותפים אינם קליפ. האהבה מתרחשת לא מעט ליד הכיור ונמצאת גם בשאלה: "לקחת את הכדור?"
קוהלת, הספר הפסימי ביותר בתנ"ך, כתב: "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל", "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא". בחירה מצוינת של ספר אם מחפשים מתנה לזוג שמתגרש – אבל לא הייתי ממליץ עליו כמתנת יום נישואים
אנשים מודדים לעיתים אהבה לפי גובה הלהבות, אך אהבה טובה נמדדת לעיתים דווקא לפי איכות הגחלים. אש גדולה מרשימה את האורחים. גחלים מחממות את הבית.
אריך פרום כתב שאהבה בוגרת היא פעילות ולא רק תחושה. יש בה דאגה, אחריות וכבוד. ובמילים פחות אקדמיות: להתאהב – יחסית קל. להישאר אוהבים כשהמקרר התקלקל, הילד התקשר שהוא תקוע עם המכונית וחשבון החשמל המחשמל הגיע – שם מתחיל המבחן.
אהבה צעירה מכירה את קורות החיים. אהבה ותיקה מכירה גם את הערות השוליים, וזה הרבה יותר חשוב.
האהבה אינה רק ברק. היא גם תחזוקה שוטפת של המערכת. התאהבות היא זיקוקים. אהבה היא תאורת רחוב. הזיקוקים מרשימים יותר – אבל נסו למצוא בעזרתם את הדרך הביתה או לחמם איתם בית בחורף.
גם קוהלת ידע ששניים עדיפים.
בואו נעשה צדק עם שלמה המלך. אותו קוהלת שזעק "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" היה גם זה שכתב בחוכמתו: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" והסביר למה: "כִּי אִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ".
קוהלת הבין היטב שהחיים מלאים הבל ורעות רוח, אבל הם הרבה יותר נסבלים כשמישהו נמצא כדי לתת יד כשנופלים. זו זוגיות במיטבה: האחד מקים את השני מהקרשים.
האהבה אינה רק ברק. היא גם תחזוקה שוטפת של המערכת. התאהבות היא זיקוקים. אהבה היא תאורת רחוב. הזיקוקים מרשימים יותר – אבל נסו למצוא בעזרתם את הדרך הביתה או לחמם איתם בית בחורף
ולפעמים, בימים פחות טובים, היא כוללת גם מישהו שמפיל את בן זוגו רק כדי שיוכל אחר כך להסביר לו בדיוק למה נפל לא נכון – ולפעמים נפילה היא דווקא הצלה.
אהבה אינה ביטוח נגד נפילות. היא ביטוח נגד נפילה לבד.
אהבה מוחקת משפטים מיותרים
בשורה של עמיחי יש מילה מיוחדת: "מוחק". הוא אינו אומר שקוהלת מתחרט, או שהוא כותב ספר חדש, אלא שהוא רק מוחק. כך פועלת אהבה טובה: מוחקת משפטים שאנשים כתבו על עצמם במשך שנים.
"אני לא ראוי". "אף אחד לא באמת יישאר איתי". "אי אפשר לסמוך על אנשים". "אני לבד".
ואז מגיע האדם המתאים, והמשפטים הישנים מתחילים להימחק.
קוהלת אומר: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה… וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". אבל האוהב יודע שיש חדש. פרח אינו מיותר מפני שהוא נובל. ארוחה אינה חסרת טעם מפני שהיא מסתיימת. נשיקה אינה מיותרת מפני שאי אפשר לשמור אותה בכספת. והחיים אינם הבל רק משום שהם קצרים.
הכול חולף – ולכן הכול יקר
אנשים אוהבים להאשים את הזמן בכל צרותיהם. הגנב הגדול קוטף את הנעורים, מוסיף קמטים במקומות לא צפויים, מקצר את הסבלנות ומאריך את הביקורים בקופת חולים.
קוהלת אומר: הכול חולף, ולכן הבל. אוהבים אומרים: הכול חולף, ולכן הכול יקר. פרח מפלסטיק יכול להחזיק מעמד עשרים שנה. ורד אמיתי נובל תוך ימים, ובכל זאת איש אינו מביא לדייט הראשון זר פלסטיק ומסביר: "חשבתי לטווח ארוך".
בזוגיות טובה, הזמן האכזר עושה גם פעולה הפוכה: הוא בונה. הוא לוקח היכרות שטחית והופך אותה לשפה פרטית שאיש אינו מבין מלבד הזוג. מבט אחד מצחיק מחליף פסקה שלמה. הרמת גבה קטנה חוסכת דיון משפטי סוער.
בזוגיות טובה, הזמן האכזר עושה גם פעולה הפוכה: הוא בונה. לוקח היכרות שטחית והופך אותה לשפה פרטית שאיש אינו מבין מלבד הזוג. מבט אחד מצחיק מחליף פיסקה שלמה. הרמת גבה קטנה חוסכת דיון משפטי סוער
הזמן ממשיך להוסיף קמטים קטנים לפנים – אבל אהבה אמיתית יודעת למחוק את הקמטים מהנשמה.
בכל יום של חיים משותפים אנשים מוסיפים שורה לספרם, ובאותו רגע קוהלת מביט בשני אנשים המזדקנים יחד ואומר בחיוך: טעיתי קצת.
גם לחכם באדם מותר.
עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 20 ספרים.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו