רק 48 שעות חלפו מרגע ההודעה הבריטית על סנקציות נגד החברה לפיתוח הר חברון, לצד חברות נוספות הבונות בהתנחלויות, ועד שראש מועצת הר חברון אלירם אזולאי הבין את גודל הצרה שאליה הוא וחבריו למפעל ההתיישבות נקלעו.
שני בנקים כבר הודיעו לו שקיבלו הנחיה להקפיא את חשבונות סחר החוץ במטבע זר, וחברות נוספות בגדה המערבית דיווחו לו על חסימת ג'ימייל, מיקרוסופט ושירותי ענן. כעת הוא חושש שגם הבנק שאמור לממן את העבודות, וחברת הביטוח שאמורה לבטח אותן, יחליטו שבשביל העסקה הזאת הסיכון גדול מדי – וזה עוד לפני שהדמוקרטים בארה"ב נכנסו לתמונה.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', עשה בשנים האחרונות רבות כדי להקל על אישור בנייה בהתנחלויות, ובמיוחד קידם את תוכנית E1 הרגישה. בצחוק הגורל, מה שסמוטריץ' שיווק כאן כהישג פוליטי הופך כעת בחו"ל לנימוק להטלת סנקציות על הבנייה עצמה.
התוצאה היא שברגע שנדלקת נורת אזהרה רגולטורית, כמו זו שנדלקה עכשיו, הגופים המסחריים מקדימים תרופה למכה ומקפיאים שירותים עוד לפני שהושלמו ההליכים הבירוקרטיים הרשמיים
לכך מצטרפת העובדה שהממשלה הנהיגה בהובלתו מדיניות מקלה בכל הקשור למניעת פעולות איבה שמבצעים נערי הגבעות ולנטרולן, ובכך הגבירה עוד יותר את הלחץ ואת הדחיפות בהטלת הסנקציות מצד מדינות בחו"ל.
כדי להבין עד כמה סמוטריץ' הכניס את מפעל ההתיישבות לבעיה אדירה, ומדוע תיאוריו של אזולאי מעוררים דאגה עמוקה, צריך להבין כיצד פועלת המערכת הפיננסית הגלובלית.
בעידן של רגולציה בינלאומית הדוקה, סנקציות אינן זקוקות לטנקים או למחסומים פיזיים כדי לייצר אפקט משתק. די בכך שגוף מסוים – כמו חברת בנייה, ארגון פיתוח או תאגיד עירוני – יסומן ברשימות סנקציות מערביות כדי להפעיל מנגנון המכונה בעולם הבנקאות "ציות יתר".
המשמעות של מונח זה עבור בנק ישראלי או חברת ביטוח מקומית היא שבמצב כזה הם אינם יכולים להרשות לעצמם להסתכן בניתוק ממערכת הסליקה העולמית או בסנקציות משניות. התוצאה היא שברגע שנדלקת נורת אזהרה רגולטורית, כמו זו שנדלקה עכשיו, הגופים המסחריים מקדימים תרופה למכה ומקפיאים שירותים עוד לפני שהושלמו ההליכים הבירוקרטיים הרשמיים.
עבור חברה לפיתוח או חברת בנייה, המשמעות היא מיידית. בכל הנוגע למימון ולאשראי: ללא מסגרות בנקאיות וללא יכולת להעביר כספים במטבע חוץ לצורך רכש ציוד, חומרי גלם או התקשרויות עם ספקים מחו"ל, פרויקטים של תשתית ובנייה עלולים להיעצר.
בעידן שבו הנהלת חשבונות, תקשורת פנים־ארגונית ומאגרי מידע יושבים על שרתי ענן אמריקאיים, חסימת גישה למיקרוסופט או לגוגל משולה לנעילת משרדי החברה
במישור הביטוחי, פרויקטי בנייה ופעילות מוניציפלית מחייבים פוליסות רחבות היקף, הנשענות כמעט תמיד על מבטחי משנה בינלאומיים באירופה ובארה"ב. אם אלו מושכים את ידיהם, גם חברות ביטוח ישראליות מתקשות להעניק כיסוי.
לכך מצטרף השיתוק הדיגיטלי: בעידן שבו הנהלת חשבונות, תקשורת פנים־ארגונית ומאגרי מידע יושבים על שרתי ענן אמריקאיים, חסימת גישה למיקרוסופט או לגוגל משולה לנעילת משרדי החברה – כולל החרמת הקלסרים שבתוכם.
וכל זה הוא כנראה רק הפרומו הצפוי למפעל ההתיישבות בשנים הקרובות. החשש המרכזי נוגע להתכנסותם של בית הנבחרים והסנאט, בעלי הרוב הדמוקרטי, בינואר. בעוד שצווים נשיאותיים ניתנים לשינוי או לריכוך בידי ממשל עתידי, סנקציות המעוגנות בחקיקה של הקונגרס נוקשות בהרבה, קשות לביטול ומחייבות את זרועות האכיפה האמריקאיות לפעול באופן כמעט מיידי.
במצב כזה אנו צפויים לכמה תרחישים, שכל אחד מהם חמור מקודמו: התרחיש הקשה באמת יתחיל אם ארה"ב תכוון גם למי שבונה ומממן את ההתרחבות. על השולחן כבר מונחות הצעות בכיוון הזה, ובהן הצעה הנוגעת ישירות לתוכנית E1, שסמוטריץ' כל כך התגאה בקידומה. בתרחיש כזה, המוקד עובר להרחבת הסנקציות לגופים מוסדיים ולרשויות באמצעות סנקציות שניוניות.
מדוע הצעד הזה דרמטי כל כך? עד כה צעדי הענישה המערביים התמקדו בעיקר בפעילים בודדים ובארגונים או בחברות שהוגדרו כמעורבים בפעילות בלתי חוקית או בהקמת מאחזים. החמרה מצד הקונגרס עלולה להרחיב את היריעה גם לחברות פיתוח מרכזיות, לקבלני תשתיות גדולים ואף לגופים מוניציפליים המעורבים בהקמת שכונות חדשות.
החמרה מצד הקונגרס עלולה להרחיב את היריעה גם לחברות פיתוח מרכזיות, לקבלני תשתיות גדולים ואף לגופים מוניציפליים המעורבים בהקמת שכונות חדשות
אם יוטלו סנקציות שניוניות, כל גורם פיננסי ישראלי שיעניק שירותים לאותם גופים עלול למצוא את עצמו חשוף לענישה אמריקאית. היכולת של בנקים ישראליים להמשיך לנהל אפילו חשבונות שקליים רגילים עבור גופים מסומנים תעמוד למבחן משפטי וכלכלי.
התרחיש השני נוגע לייבוש צינורות ההשקעה והתרומות מחו"ל. מפעל ההתיישבות בגדה המערבית נשען על תרומות ועל השקעות המגיעות מקהילות ומתומכים בארה"ב לעמותות, למוסדות חינוך ורווחה וליוזמות פרטיות. חקיקה מחמירה בקונגרס עלולה לשלול הטבות מס מעמותות אמריקאיות המעבירות כספים לפרויקטים מעבר לקו הירוק, או להטיל מגבלות העברה בנקאיות שיסגרו את צינור החמצן הפילנתרופי והעסקי למפעל ההתיישבות.
בתרחיש השלישי, שנשען על הצהרות עבר של סמוטריץ', ייתכן שממשלת ישראל תנסה לבנות מעין כלכלה מקבילה ולבודד את ההתיישבות ממערכת הבנקאות הבינלאומית באמצעות מנגנוני גיבוי ממשלתיים – כמו הקמת גופים פיננסיים ייעודיים שאינם חשופים למערכת הבנקאות העולמית.
הבעיה היא שפתרון כזה מוגבל מאוד ביכולתו להחליף שוק חופשי. מדינה יכולה להזרים תקציבים, אך היא אינה יכולה להחליף רשתות ביטוח בינלאומיות, ספקי תוכנה וענן גלובליים או שרשראות אספקה בינלאומיות. מהלך כזה עלול לגרור חיכוך ישיר גם מול בנק ישראל והמערכת הבנקאית המקומית.
הבשורה הטובה בסיפור היא שדונלד טראמפ יוכל ככל הנראה לבלום חלק מחוקי הסנקציות או את כולם בשנתיים שנותרו לו כנשיא ארה"ב.
בעולם של "ציות יתר", המערכת הפיננסית אינה מחכה לחתימת הנשיא על החוק. היא פשוט מעדיפה לא לקחת סיכון ולהוריד את השאלטר לפני שיתחילו לשאול אותה שאלות או לאיים עליה בסנקציות
הבשורות הרעות למפעל ההתיישבות בגדה המערבית הן שהדמוקרטים בקונגרס עדיין יוכלו לקיים שימועים, לדרוש דיווחים ולנסות להצמיד מגבלות לתקציב הביטחון. עצם קידום הצעות החוק מניח תשתית מוכנה לממשל הבא, ומאותת לבנקים ולענקיות הטכנולוגיה שהסיכון הרגולטורי רק הולך ומחריף.
בעולם של "ציות יתר", המערכת הפיננסית אינה מחכה לחתימת הנשיא על החוק. היא פשוט מעדיפה לא לקחת סיכון ולהוריד את השאלטר לפני שיתחילו לשאול אותה שאלות או לאיים עליה בסנקציות.
אם המגמה שתיאר אזולאי תתרחב ותתגבש בתהליכי חקיקה אמריקאיים נוקשים בחודשים או בשנים הקרובות, השאלה שתעמוד לפתחה של ממשלת ישראל לא תהיה עוד כמה יחידות דיור יאושרו בישיבת מועצת התכנון הבאה – אלא כיצד ניתן יהיה להמשיך ולנהל חיים כלכליים תקינים כשהמערכת הפיננסית והטכנולוגית של העולם המערבי סוגרת את שעריה בפני מפעל ההתיישבות.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו