JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ההישג של סמוטריץ' הפך לאיום על ההתיישבות | זמן ישראל

ההישג של סמוטריץ' הפך לאיום על ההתיישבות

הקפאת חשבונות המט"ח של החברה לפיתוח הר חברון הייתה, ככל הנראה, רק יריית הפתיחה בשורה של סנקציות עתידיות ● דווקא מדיניות ההתרחבות, שסמוטריץ' שיווק כהישג פוליטי, מתחילה להתהפך עליו ולהתברר כהרת אסון למפעל ההתיישבות – עד כדי אפשרות לעצירתו המוחלטת בעתיד ● פרשנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהכרזה על אישור בנייה בשטחי E1 בין מעלה אדומים לירושלים, 14 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהכרזה על אישור בנייה בשטחי E1 בין מעלה אדומים לירושלים, 14 באוגוסט 2025

רק 48 שעות חלפו מרגע ההודעה הבריטית על סנקציות נגד החברה לפיתוח הר חברון, לצד חברות נוספות הבונות בהתנחלויות, ועד שראש מועצת הר חברון אלירם אזולאי הבין את גודל הצרה שאליה הוא וחבריו למפעל ההתיישבות נקלעו.

שני בנקים כבר הודיעו לו שקיבלו הנחיה להקפיא את חשבונות סחר החוץ במטבע זר, וחברות נוספות בגדה המערבית דיווחו לו על חסימת ג'ימייל, מיקרוסופט ושירותי ענן. כעת הוא חושש שגם הבנק שאמור לממן את העבודות, וחברת הביטוח שאמורה לבטח אותן, יחליטו שבשביל העסקה הזאת הסיכון גדול מדי – וזה עוד לפני שהדמוקרטים בארה"ב נכנסו לתמונה.

שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', עשה בשנים האחרונות רבות כדי להקל על אישור בנייה בהתנחלויות, ובמיוחד קידם את תוכנית E1 הרגישה. בצחוק הגורל, מה שסמוטריץ' שיווק כאן כהישג פוליטי הופך כעת בחו"ל לנימוק להטלת סנקציות על הבנייה עצמה.

התוצאה היא שברגע שנדלקת נורת אזהרה רגולטורית, כמו זו שנדלקה עכשיו, הגופים המסחריים מקדימים תרופה למכה ומקפיאים שירותים עוד לפני שהושלמו ההליכים הבירוקרטיים הרשמיים

לכך מצטרפת העובדה שהממשלה הנהיגה בהובלתו מדיניות מקלה בכל הקשור למניעת פעולות איבה שמבצעים נערי הגבעות ולנטרולן, ובכך הגבירה עוד יותר את הלחץ ואת הדחיפות בהטלת הסנקציות מצד מדינות בחו"ל.

כדי להבין עד כמה סמוטריץ' הכניס את מפעל ההתיישבות לבעיה אדירה, ומדוע תיאוריו של אזולאי מעוררים דאגה עמוקה, צריך להבין כיצד פועלת המערכת הפיננסית הגלובלית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תוכניתו לסיפוח הגדה, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תוכניתו לסיפוח הגדה המערבית, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעידן של רגולציה בינלאומית הדוקה, סנקציות אינן זקוקות לטנקים או למחסומים פיזיים כדי לייצר אפקט משתק. די בכך שגוף מסוים – כמו חברת בנייה, ארגון פיתוח או תאגיד עירוני – יסומן ברשימות סנקציות מערביות כדי להפעיל מנגנון המכונה בעולם הבנקאות "ציות יתר".

המשמעות של מונח זה עבור בנק ישראלי או חברת ביטוח מקומית היא שבמצב כזה הם אינם יכולים להרשות לעצמם להסתכן בניתוק ממערכת הסליקה העולמית או בסנקציות משניות. התוצאה היא שברגע שנדלקת נורת אזהרה רגולטורית, כמו זו שנדלקה עכשיו, הגופים המסחריים מקדימים תרופה למכה ומקפיאים שירותים עוד לפני שהושלמו ההליכים הבירוקרטיים הרשמיים.

עבור חברה לפיתוח או חברת בנייה, המשמעות היא מיידית. בכל הנוגע למימון ולאשראי: ללא מסגרות בנקאיות וללא יכולת להעביר כספים במטבע חוץ לצורך רכש ציוד, חומרי גלם או התקשרויות עם ספקים מחו"ל, פרויקטים של תשתית ובנייה עלולים להיעצר.

בעידן שבו הנהלת חשבונות, תקשורת פנים־ארגונית ומאגרי מידע יושבים על שרתי ענן אמריקאיים, חסימת גישה למיקרוסופט או לגוגל משולה לנעילת משרדי החברה

במישור הביטוחי, פרויקטי בנייה ופעילות מוניציפלית מחייבים פוליסות רחבות היקף, הנשענות כמעט תמיד על מבטחי משנה בינלאומיים באירופה ובארה"ב. אם אלו מושכים את ידיהם, גם חברות ביטוח ישראליות מתקשות להעניק כיסוי.

לכך מצטרף השיתוק הדיגיטלי: בעידן שבו הנהלת חשבונות, תקשורת פנים־ארגונית ומאגרי מידע יושבים על שרתי ענן אמריקאיים, חסימת גישה למיקרוסופט או לגוגל משולה לנעילת משרדי החברה – כולל החרמת הקלסרים שבתוכם.

מבט מהאוויר על אזור E1, מחוץ למעלה אדומים' 25 באוקטובר 2025 (צילום: יניב נדב/פלאש90)
מבט מהאוויר על אזור E1, מחוץ למעלה אדומים, 25 באוקטובר 2025 (צילום: יניב נדב/פלאש90)

וכל זה הוא כנראה רק הפרומו הצפוי למפעל ההתיישבות בשנים הקרובות. החשש המרכזי נוגע להתכנסותם של בית הנבחרים והסנאט, בעלי הרוב הדמוקרטי, בינואר. בעוד שצווים נשיאותיים ניתנים לשינוי או לריכוך בידי ממשל עתידי, סנקציות המעוגנות בחקיקה של הקונגרס נוקשות בהרבה, קשות לביטול ומחייבות את זרועות האכיפה האמריקאיות לפעול באופן כמעט מיידי.

במצב כזה אנו צפויים לכמה תרחישים, שכל אחד מהם חמור מקודמו: התרחיש הקשה באמת יתחיל אם ארה"ב תכוון גם למי שבונה ומממן את ההתרחבות. על השולחן כבר מונחות הצעות בכיוון הזה, ובהן הצעה הנוגעת ישירות לתוכנית E1, שסמוטריץ' כל כך התגאה בקידומה. בתרחיש כזה, המוקד עובר להרחבת הסנקציות לגופים מוסדיים ולרשויות באמצעות סנקציות שניוניות.

מדוע הצעד הזה דרמטי כל כך? עד כה צעדי הענישה המערביים התמקדו בעיקר בפעילים בודדים ובארגונים או בחברות שהוגדרו כמעורבים בפעילות בלתי חוקית או בהקמת מאחזים. החמרה מצד הקונגרס עלולה להרחיב את היריעה גם לחברות פיתוח מרכזיות, לקבלני תשתיות גדולים ואף לגופים מוניציפליים המעורבים בהקמת שכונות חדשות.

החמרה מצד הקונגרס עלולה להרחיב את היריעה גם לחברות פיתוח מרכזיות, לקבלני תשתיות גדולים ואף לגופים מוניציפליים המעורבים בהקמת שכונות חדשות

אם יוטלו סנקציות שניוניות, כל גורם פיננסי ישראלי שיעניק שירותים לאותם גופים עלול למצוא את עצמו חשוף לענישה אמריקאית. היכולת של בנקים ישראליים להמשיך לנהל אפילו חשבונות שקליים רגילים עבור גופים מסומנים תעמוד למבחן משפטי וכלכלי.

התרחיש השני נוגע לייבוש צינורות ההשקעה והתרומות מחו"ל. מפעל ההתיישבות בגדה המערבית נשען על תרומות ועל השקעות המגיעות מקהילות ומתומכים בארה"ב לעמותות, למוסדות חינוך ורווחה וליוזמות פרטיות. חקיקה מחמירה בקונגרס עלולה לשלול הטבות מס מעמותות אמריקאיות המעבירות כספים לפרויקטים מעבר לקו הירוק, או להטיל מגבלות העברה בנקאיות שיסגרו את צינור החמצן הפילנתרופי והעסקי למפעל ההתיישבות.

מתנחלים במאחז הבלתי חוקי כפר טרפון, ליד הכפר הפלסטיני עטארה, צפונית לרמאללה שבגדה המערבית, 1 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מתנחלים במאחז הבלתי חוקי כפר טרפון, ליד הכפר הפלסטיני עטארה, צפונית לרמאללה שבגדה המערבית, 1 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בתרחיש השלישי, שנשען על הצהרות עבר של סמוטריץ', ייתכן שממשלת ישראל תנסה לבנות מעין כלכלה מקבילה ולבודד את ההתיישבות ממערכת הבנקאות הבינלאומית באמצעות מנגנוני גיבוי ממשלתיים – כמו הקמת גופים פיננסיים ייעודיים שאינם חשופים למערכת הבנקאות העולמית.

הבעיה היא שפתרון כזה מוגבל מאוד ביכולתו להחליף שוק חופשי. מדינה יכולה להזרים תקציבים, אך היא אינה יכולה להחליף רשתות ביטוח בינלאומיות, ספקי תוכנה וענן גלובליים או שרשראות אספקה בינלאומיות. מהלך כזה עלול לגרור חיכוך ישיר גם מול בנק ישראל והמערכת הבנקאית המקומית.

הבשורה הטובה בסיפור היא שדונלד טראמפ יוכל ככל הנראה לבלום חלק מחוקי הסנקציות או את כולם בשנתיים שנותרו לו כנשיא ארה"ב.

בעולם של "ציות יתר", המערכת הפיננסית אינה מחכה לחתימת הנשיא על החוק. היא פשוט מעדיפה לא לקחת סיכון ולהוריד את השאלטר לפני שיתחילו לשאול אותה שאלות או לאיים עליה בסנקציות

הבשורות הרעות למפעל ההתיישבות בגדה המערבית הן שהדמוקרטים בקונגרס עדיין יוכלו לקיים שימועים, לדרוש דיווחים ולנסות להצמיד מגבלות לתקציב הביטחון. עצם קידום הצעות החוק מניח תשתית מוכנה לממשל הבא, ומאותת לבנקים ולענקיות הטכנולוגיה שהסיכון הרגולטורי רק הולך ומחריף.

בעולם של "ציות יתר", המערכת הפיננסית אינה מחכה לחתימת הנשיא על החוק. היא פשוט מעדיפה לא לקחת סיכון ולהוריד את השאלטר לפני שיתחילו לשאול אותה שאלות או לאיים עליה בסנקציות.

בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם המגמה שתיאר אזולאי תתרחב ותתגבש בתהליכי חקיקה אמריקאיים נוקשים בחודשים או בשנים הקרובות, השאלה שתעמוד לפתחה של ממשלת ישראל לא תהיה עוד כמה יחידות דיור יאושרו בישיבת מועצת התכנון הבאה – אלא כיצד ניתן יהיה להמשיך ולנהל חיים כלכליים תקינים כשהמערכת הפיננסית והטכנולוגית של העולם המערבי סוגרת את שעריה בפני מפעל ההתיישבות.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 917 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 22 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.