מה אתם? ישראל הראשונה או השנייה? כי אני, נגיד, לא סתם מישהו. אני בישראל הראשונה. אני אמנם עובד עבור קצת פחות מהשכר הממוצע במשק, מתגורר בשכירות ולא מקורב או מקומבן בשום צורה, אבל היי, אני מצביע למפלגת שמאל, אז בתוך-פרצוף-שלכם ישראל השנייה!

תפיסה קצת מעוותת, לא? לסווג את החברה הישראלית לפי ההצבעה הפוליטית שלה. בנימין נתניהו, בין אם ישירות ובין אם דרך בובות הפיתום השונות שלו בדמות מיקי זוהר, אמיר אוחנה, מירי רגב וכדומה, טוען לרדיפה באופן אינסופי על ידי האליטות הנסתרות מן העין של החברה הישראלית.

נתניהו, בסאבטקסט שלו ולפעמים גם ישירות, אומר שהוא נרדף כי הוא לא שייך לאותן אליטות. הכתב אבישי בן-חיים מחדשות 13 עשה לנתניהו טובה גדולה וטען שהכול בעצם קשור למאבקי הכוח בין ישראל הראשונה לישראל השנייה: זה לא שנתניהו רודף את מערכות החוק, אלא הוא בכלל נרדף. מדוע? כי הוא מייצג את אוכלוסיית ישראל השנייה, שמרגישה ששוב ישראל הראשונה דופקת אותה, על ידי פגיעה בנתניהו.

הכתב אבישי בן-חיים מחדשות 13 עשה לנתניהו טובה גדולה וטען שהכול בעצם קשור למאבקי הכוח בין ישראל הראשונה לישראל השנייה: זה לא שנתניהו רודף את מערכות החוק, אלא הוא בכלל נרדף

נתניהו אף פעם לא פירט את המניעים של ישראל הראשונה: למה הם כל כך שונאים אותו, עד כדי עיוות שלטון החוק כדי להפיל אותו? אם נתניהו הלך כל כך רחוק כדי להאשים את המשטרה וגורמים בפרקליטות, לרבות פרקליט המדינה, למה הוא לא נתן הסבר לכל ההתקפות נגדו? האם זה כי נתניהו הוא טוב לביטחון ישראל, והם רוצים לפגוע בביטחון ישראל? מדובר בשונאי ישראל?

ככל שנפליג בדמיון שלנו, כך ייטב לנתניהו. ככל שנדמיין חבורה של פרקליטות-בתוך-פרקליטות, יושבת בחושך ורוקמת מזימות, כך נתניהו מנצח יותר. נתניהו פשוט לקח את העלילות האנטישמיות הישנות שסופרו כנגד יהודים לאורך הדורות, והחליף את המילה "יהודים" במילים כמו "שמאל", "הם", וכל מיני אויבים ערטילאיים של עם ישראל.

נניח שאני זורם עם אבישי בן-חיים עם הנראטיב הזה של ישראל השנייה: יש פריפריה במדינת ישראל, אוכלוסיות מוחלשות, שהסיכוי שלהם לחיים טובים קטן יותר מאוכלוסיות חזקות יותר. אכן, אי שוויון הוא הכרח של המערכת הקפיטליסטית.

אבל מי אחראי לקידום הקפיטליזם יותר מכל אחד במדינת ישראל, ולהעמקת אי השוויון? רמז: מתחיל ב-"בי" ונגמר ב-"בי". ומה מציע להם נתניהו במקום תקווה לשינוי והקטנת אי השוויון? נראטיב מתקרבן. זה הכול. מציע להם להזדהות עם הסבל שלו עצמו, מי שמיליארדרים מממנים לו כל סיגר שהוא מעשן, מממנים לו כלי תקשורת בשליטתו, ומי שהמדינה דואגת לו למלאי בשווי עשרות אלפי שקלים של גלידה בטעם פיסטוק.

אבל מי אחראי לקידום הקפיטליזם יותר מכל אחד במדינת ישראל, ולהעמקת אי השוויון? רמז: מתחיל ב-"בי" ונגמר ב-"בי". ומה מציע להם נתניהו במקום תקווה לשינוי והקטנת אי השוויון? נראטיב מתקרבן

נתניהו כבר ניצח

לאורך השנים, בשיח הרחוב והרשתות החברתיות בין שמאל לימין, כאשר הוטחו בימין האשמות על שחיתות הפוליטיקאים הכה רבה מהימין, אחת התשובות השגורות הייתה: "ומה? השמאל יותר טובים? כשיצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות של אהוד ברק, הוא שמר על זכות השתיקה!".

כן, הרצוג שמר על זכות השתיקה. היום כבר אפשר להגיד: זכות השתיקה היא אבן היסוד של הדמוקרטיה. הרף למוסריות ציבורית זז. מה זה זז? טס. כוהני הפרשנות שמצדיקים את נתניהו עובדים שעות נוספות כדי להצדיק את מעשיו, וככל שרבים הפיתולים, כך הם פחות משכנעים.

מכל מקום, נתניהו ניצח. לא בבחירות: נתניהו לדעתי יפסיד את הבחירות האלה – יפסיד במובן שהוא לא יוכל להרכיב ממשלה, ואלו יהיו הבחירות האחרונות שלו בחיים (אבל, איני נביא כמובן. הכל אפשרי. סאב קוץ' מילגה). הנתניהו שניצח הוא נתניהו ההיסטורי: נתניהו הקדיש את חייו לחיסול השמאל, והוא הצליח. עם שלם זז ימינה.

תראו את הרשימות לבחירות הקרובות: היינו רחוקים עשר דקות מהכנסת איתמר בן-גביר לכנסת. גם אם הוא לא נכנס, הימין הקיצוני צועק בקול את עמדותיו ההומופוביות, החשוכות, בעד אפרטהייד ויישום מדיניות סיפוח, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הליכוד הלך ימינה, ועיקר הרטוריקה של המפלגה מתרכז בדת ובארץ ישראל השלמה. המפלגה לא טורחת לפרט מצע, בו היא מסבירה מה היא תעשה עבורנו בעתיד.

הליכוד הלך ימינה, ועיקר הרטוריקה של המפלגה מתרכז בדת ובארץ ישראל השלמה. המפלגה לא טורחת לפרט מצע, בו היא מסבירה מה היא תעשה עבורנו בעתיד

מפלגת כחול-לבן, אשר מכנים בטעות "מרכז-שמאל", היא בעצם מפלגת ליכוד ב', מורכבת במידה רבה מפוליטיקאים שהיו בליכוד בעצמם, ומובילים בה קו ניצי הקורא לסיפוח ומתנגד לסיום הסכסוך.

המפלגות אשר היו אמונות על עמדות שמאל בעבר, הקוראות לסיום הכיבוש, כבר לא באמת שואפות לשם. מן השפה ולחוץ, הן יגידו שהן שואפות לסיום הכיבוש, אבל לא נעשה שום דבר בנדון. ברשימה המרכיבה את מרצ ואת העבודה, אין אף ערבי בעשירייה הראשונה. מישהו יכול היה לדמיין את זה לפני עידן נתניהו?

סיום הכיבוש והסכסוך הפך להיות משאיפה חזקה במיינסטרים של עם ישראל, למשהו שנחשב לנחלתם של "הזויים" בדמות ארגוני שמאל "קיצוני". במובן הזה, נתניהו ניצח. עם ישראל לעומת זאת, הפסיד ובגדול.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.