ספריית המודעות של פייסבוק מספקת הצצה לסכומי הכסף שהשקיעו הפוליטיקאים הישראלים במודעות ברשת החברתית וברשת הבת שלה, אינסטגרם. אמנם המועמדים שולחים גם הודעות באמצעות בוט למי שמוכן להביע בהן עניין, אבל ההודעות האלה למסנג'ר הן בחינם.
הספרייה מציגה נתונים לחצי השנה האחרונה, כלומר חודש לפני בחירות מועד ב' שנערכו בספטמבר. מהטבלה עולה כי שיאן ההוצאה על מודעות הוא בני גנץ, עם 2.4 מיליון שקל, אחריו יאיר לפיד, עם הוצאה של 1.8 מיליון שקל ואחריהם בנימין נתניהו, עם הוצאה של 1.6 מיליון שקל בסך הכל.
יו"ר הליכוד וראש הממשלה צריך להשקיע פחות כסף במודעות ממומנות, ככל הנראה בגלל שהנוכחות והחשיפה לה הוא זוכה ברשתות החברתיות גדולה לאין שיעור מזו של המועמדים המתחרים.
למעשה, בכירי הקוקפיט של כחול-לבן, גנץ, לפיד, גבי אשכנזי, ומשה יעלון, מתברגים במעלה הרשימה, ויחד עם החשבון של כחול-לבן, השקיעו בסך הכל 5.5 מיליון שקל.
לעומת זאת, הליכוד ונתניהו השקיעו רק 2 מיליון שקל, ואף אחד מבכירי מפלגת השלטון לא התברג לצמרת המפרסמים. גדעון סער, שהפסיד לנתניהו את ראשות הליכוד דצמבר האחרון, הוא היחיד מהליכודנקים שממוקם גבוה יחסית, עם 77 אלף שקל בלבד.
מי שמגביר הילוך בימים האחרונים הוא עמיר פרץ, שביום שישי האחרון לבדו דורג במקום הראשון עם 34 אלף שקל, וגם לשבוע האחרון מתמקם קצת אחרי נתניהו, גנץ ולפיד.
אהוד ברק שלא היה במקום ראלי, לא חשב פעמיים לפני ששרף 327 אלף שקל על מודעות בפייסבוק, וגם סתיו שפיר שלא תתמודד לכנסת הבאה, הקצתה 160 אלף שקל לקמפיין המודעות.
שלא במפתיע, חצי מהמודעות האלה טירגטו גולשים מאזור המרכז, כ-30% לאזור חיפה והצפון, והיתר לגולשים באזורי הדרום וירושלים.
מפגש מפונפן
פייסבוק קיימה ביום שלישי האחרון תדריך לתקשורת תחת הכותרת של היערכות לבחירות. המפגש נערך במשרדים המפנקים של החברה ברוטשילד 22 בתל אביב. היו כריכונים, גם טבעוניים, ובר חופשי של קפה או משקאות קרים, כולל פרייה מוגז. כמה רמות מעל הבורקסים שמוגשים באירועים דומים בבית העיתונאים.
הלובי של המגדל הזה, שפייסבוק מחזיקה בו רק חלק מהקומות, אמור להיות חופשי לכל, אך מרגע שאדם חפץ לעלות במעלית, הוא כבר מלווה במאבטחים, שדואגים להכניס אותו למעלית וליידע את המאבטחים של פייסבוק שמגיע אורח.
ספריית המודעות של פייסבוק מראה שהחברה רשמה הכנסה של כמה עשרות מיליוני שקלים רק מהפוליטיקאים, כך שהיא מכניסה עוד מאות מיליונים בשנה ממודעות של החברות העסקיות, אך הסכומים האלה עדיין חבויים
במפגש עצמו היו כמה דוברים שהגיעו מחו"ל, והם נתנו הסברים מייגעים יותר או פחות על דרך הפעולה של הבוט שמדבר איתנו במסנג'ר, ומידת הנכונות של החברה להעיף מודעות כוזבות של פוליטיקאים.
בשורה התחתונה, פייסבוק לא תצנזר את ים השקרים והספינים שיפוזרו כאן בחודש שנותר עד לבחירות, אלא אם כן המועמד ירחיק לכת, למשל בהסתה לאלימות או במסירת מידע שגוי על מועד או דרך ההצבעה בבחירות, כשאז המודעה תוסר ככל שפייסבוק תצליח לאתר אותה בזמן.
לצד הדוברים שהגיעו מחו"ל, כולם צעירים שכנראה מטיילים הרבה בעולם, כדי לתת את ההרצאות האלה, נכחה במפגש גם ג'ורדנה קוטלר, אחראית קשרי הממשל של הרשת, שהייתה בעבר יועצת של נתניהו, ולפני כן עבדה עבור אחד מאנשי אמונו, רון דרמר, שגריר ישראל בארה"ב.
קוטלר אמרה, בין השאר, כי החברה נמצאת בקשר הדוק עם ראשי ועדת הבחירות בעבר ובהווה, חנן מלצר וניל הנדל, שבעת הצורך ימסרו לה צווים המדווחים על תוכן שמפר את חוקי הבחירות.
התעסקות לא משתלמת
אבל מעבר לכל ההסברים הטכניים, קוטלר ניסתה לתת את הרושם שהנכונות של החברה לאפשר מודעות פוליטיות, בניגוד לטוויטר למשל, מכבידה על החברה בהרבה התעסקות רגולטורית ותקשורתית וגם לא ממש משתלמת.
לטענת קוטלר, הרווחים מהפרסומות האלה קטנים, פייסבוק לא עושה את זה בשביל כסף. ובכלל, מכירת המודעות מביאה המון ביקורת מהרבה ממשלות, רגולטורים ותקשורת. לדבריה, לחברה עדיף היה לא לאפשר את זה, אבל פייסבוק רוצה מאוד לתרום לדמוקרטיה, לקדם שיח פתוח ולחבר בין אנשים.
פייסבוק אמנם התחילה לרשום את ההכנסות בישראל, לפי הצהרות שלה מהשנים האחרונות, אך עדיין מצליחה לשלם מעט מאוד מס אמת בגינן, שכן תכנון המס שלה מאפשר להסיט את הרווחים לאירלנד
במלים אחרות, טוענת קוטלר, להם זה עולה יותר. אלא שספריית המודעות הפוליטיות (שבניגוד לספרייה המודעות העסקיות, כוללת גם את סכומי הכסף שנכנסו לחברה) מראה שבחצי השנה האחרונה הן הכניסו לחברה 23 מיליון שקל.
פייסבוק אמנם אמורה להתחיל לרשום את ההכנסות האלה בישראל, לפי הצהרות שלה מהשנים האחרונות, אך עדיין מצליחה לשלם מעט מאוד מס אמת בגינן, שכן תכנון המס שלה מאפשר להסיט את הרווחים לאירלנד.
יתרה מכך, בדומה לשאר אתרי האינטרנט הגלובליים שפועלים בישראלים, ובראשן גוגל, אמזון או כל אתר בינלאומי שממנו מזמינים כרטיס טיסה, החברה לא נדרשת לגבות מע"מ עבור השירות הנמכר, ולא צריכה להעביר גם את ההכנסות ממנו למדינה, כמקובל בכל שירות שנמכר בארץ – כולל שטחי פרסום.
מה שקורה באירופה
באירופה, לשם השוואה, כל אתרי האינטרנט הגלובליים נאלצים לגבות מע"מ ולהעביר לאיחוד האירופי. אך המלחמה על מס הכנסה שם עדיין בעיצומה, ועלתה מדרגה לפני שבועיים, כשהפכה לסוגיה הלוהטת ביותר בפסגת דאבוס, והביאה למסלול התנגשות את מנהיגי אירופה והנשיא טראמפ.
ראשי החץ במאבק מול חברות האינטרנט הן בריטניה, צרפת ואיטליה, שרוצות להטיל מס מיוחד של 2%-3%, מההכנסות של החברות האלה מגולשים שמגיעים משטחי השיפוט שלהם.
המס המיוחד הזה, (digital services tax), נגזר ישירות מההכנסות ולא מהרווח, בגלל הנטייה של פייסבוק, גוגל ואמזון להעלים את הרווח למקלטי מס, כך שבניגוד למקרים רגילים, בשורה התחתונה כבר לא נשאר הרבה מה למסות.
שר החוץ הבריטי הודיע שהמס המיוחד לחברות האינטרנט ייכנס לתוקף באפריל כמתוכנן, ואילו שר החוץ הצרפתי ברונו לה-מר הסכים לדחות את המס הצרפתי לסוף השנה, אך רק בתנאי שארגון ה-OECD ימצא פתרון משלו לסוגיה.
דחיית המס על ידי הצרפתים, הגיעה רק אחרי שהנשיא טראמפ איים להטיל מכס על המכוניות האירופיות שנמכרות בארה"ב. שר האוצר של ארה"ב סטיב מנוצ'ין, אמר שאם האירופים "יטילו מסים שרירותיים על החברות הדיגיטליות שלנו, נשקול מסים שרירותיים על יצרניות הרכב שלהם".
במה שנוגע לישראל, קופת האוצר המידלדלת והגירעון המעיק משוועים למס הכנסה על חברות האינטרנט, וכן לגביית מע"מ על שירותים שהן מוכרות, אבל אין סימן שזה הולך לקרות בקרוב. מהלך שכזה דורש יוזמה פוליטית שתביא לשינוי חקיקה, ונבחרי הציבור שלנו לא מעוניינים להתעמת עם ענקיות האינטרנט, ששולטות גם בנראות שלהם.
כאמור, ספריית המודעות של פייסבוק מראה שהחברה רשמה הכנסה של כמה עשרות מיליוני שקלים רק מהפוליטיקאים, כך שהיא מכניסה עוד מאות מיליונים בשנה ממודעות של החברות העסקיות, אך הסכומים האלה עדיין חבויים. כל ההכנסות האלה מתורגמות למעט מאוד מסים.
מבחינת העובדים של רשת חברתית כמו פייסבוק, כגון אחראית קשרי הממשל קוטלר, ומנכ"לית החברה עדי סופר תאני, ההכנסות ימשיכו להיתרגם למשכורות גבוהות, לפחות כל עוד הפטור הגורף הזה ממס יימשך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם