אילוסטרציה (צילום: Istock andriano_cz)

"לספר על הפלה זה כמו לבגוד במדינה"

שוברות שתיקה

ישראליות נשואות עדיין נאלצות לשקר לוועדות להפסקת הריון, משום שהחוק לא מכיר בקושי כלכלי כסיבה מספקת לביצוע הפלה ● נשים אחרות מגייסות כסף בפייסבוק להפלות פרטיות ● לאורך כל הדרך הן נתקלות בעוינות, בביקורת ובמערכת בריאות ציבורית המבוססת על עידוד ילודה ● השוואה בינלאומית מגלה כי חוקי ההפלות הרבה יותר ליברליים בארה"ב, למרות השיח השמרני שם ● כעת רופאות, פעילות ונשים שעברו הפלה מנסות להילחם בסטיגמות בנושא

לפני כשבועיים פנתה לילך (שם בדוי), בת 23, נשואה ואם לשניים, לוועדה להפסקת היריון. ההיריון השלישי מבעלה לא היה מתוכנן, ובני הזוג החליטו לא להמשיך אותו. בחודשים האחרונים חלה בעלה והפסיק לעבוד, והמשפחה נקלעה למצב כלכלי קשה. הם חשו כי אינם ערוכים להרחבה נוספת של המשפחה, נפשית וכלכלית. עם זאת, בקשתה נדחתה בוועדה להפסקת היריון וההפלה לא אושרה.

אבל לילך הייתה נחושה בדעתה, ופנתה לקבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי", כדי לגייס 3,000 שקל למימון הפלה דרך תרומות. "אני מיואשת ואובדת עצות", כתבה לילך לחברות הקבוצה.

בקשתה של לילך נדחתה בוועדה להפסקת היריון, אבל היא הייתה נחושה בדעתה ופנתה לקבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי, כדי לגייס 3,000 שקל למימון הפלה דרך תרומות. "אני מיואשת ואובדת עצות", כתבה שם לילך

סירוב הוועדה לבקשתה של לילך נומק בכך שבעיות כלכליות או משפחתיות, שעלולות להיגרם עקב הלידה, אינן כלולות בקריטריונים הקבועים בחוק ההפלות (סעיף 316 לחוק העונשין). מדובר בסעיף שנכלל בחוק המקורי, שחוקק ב-1977, אך בוטל שנתיים לאחר מכן, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. ללא הסעיף הסוציאלי בחוק, אין לוועדה הסמכה חוקית לאשר את ההפלה בנסיבות של לילך.

הוועדה מוסמכת לאשר הפלות רק במקרים הבאים:

  • כאשר האישה היא מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40.
  • כאשר האישה אינה נשואה או שההיריון אינו מהנישואים.
  • כאשר ההיריון נובע מאונס או מיחסי עריות.
  • כאשר הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
  • כאשר ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.

ממש באותו השבוע פנתה ל"שיח פמיניסטי" אישה נשואה נוספת, שנכנסה להיריון בלתי מתוכנן, ושגם בקשתה להפסקת היריון סורבה בוועדה. לבסוף, וכדי לעקוף את הסירוב, היא נאלצה לגשת לפסיכיאטר ולהצהיר כי אינה מסוגלת להתמודד נפשית עם ההיריון. ההצהרה הזו הספיקה והבקשה להפסקת ההיריון אושרה.

על פי נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2018, כמחצית מהפניות לוועדה, 48.8%, היו מצד נשים נשואות שרצו להפסיק את ההיריון.

רוב מוחלט של הפניות לוועדות אושר: מבין 17,869 נשים שביקשו לעבור הפלה, 99.2% קיבלו אישור. עם זאת, מעדויות של פעילים ואנשי מקצוע בתחום, רבות מהבקשות של נשים נשואות מאושרות על סמך הצהרות שקריות שלהן בוועדות.

"החוק הנוכחי מחליש את הנשים"

"טיפלתי בנשים שהפסקת ההיריון הצילה להן את החיים באופן ממשי. החוק הנוכחי מחליש את הנשים, בעיקר כאלה שסובלות מאלימות רגשית או פיזית מבן זוגן", אומרת ד"ר ליאור ברוך, רופאת משפחה המתמחה ברפואה מותאמת מגדר.

"מטופלת אחת שלי, שבאה ממשפחה נורמטיבית כביכול ונשואה לאיש קבע, סיפרה כי בן זוגה אסר עליה לקחת אמצעי מניעה. היא נכנסה להריון ורצתה לעבור הפלה מבלי לספר לו, לכן לא יכלה להרשות לעצמה להוציא כסף במרפאה פרטית. היא לא רצתה להגיד שההיריון הוא מחוץ לנישואים או בגלל בעיה פסיכיאטרית, כי פחדה שבעלה יתנקם בה בעתיד. היא המציאה שלקחה תרופה שפוגעת בעובר לפני שידעה שהיא בהריון, והוועדה אישרה לה הפסקת היריון. אבל נשים צריכות לשקר, כי בעצם לא ניתנת להן זכות בחירה חופשית".

"מטופלת שלי, שבאה ממשפחה נורמטיבית כביכול ונשואה לאיש קבע, סיפרה כי בן זוגה אסר עליה לקחת אמצעי מניעה. היא נכנסה להריון ורצתה לעבור הפלה מבלי לספר לו, לכן לא יכלה להוציא כסף במרפאה פרטית"

עם זאת, נשים רבות אינן מוכנות להתאים את הסיפור האישי של ההיריון שלהן לקריטריונים של הוועדות להפסקת היריון.

לפני שמונה שנים גילתה אדוה לוטן, כיום בת 47, יועצת טכנולוגית עסקית ומנהלת בהתנדבות עמותת מדעת העוסקת בקידום בריאות הציבור, הריון לא רצוי מבעלה. כבר היו להם 3 ילדים והיא הרגישה שעדיין לא התאוששה מלידת בתה הקטנה, שנולדה שנתיים לפני כן. היא החליטה להפסיק את ההיריון, אך הבינה שאינה עומדת בסטנדרטים של הוועדה.

אדוה לוטן (צילום: ניר גתמון)
אדוה לוטן (צילום: ניר גתמון)

"אזרתי אומץ והתקשרתי לבית החולים הקרוב למקום מגורי וביקשתי לדבר עם העובדת הסוציאלית של הוועדה להפסקת הריון. היא שמעה במה מדובר – אמרתי לה את האמת – והיא הציעה לי להנדס שקר מפורט יותר: 'זה הטלפון של ד"ר פלוני אלמוני, הוא עובד איתנו. תבקשי ממנו מכתב שאומר שאת סובלת מבעיה נפשית, ולכן את צריכה להפיל'.

"אמרתי לעצמי – מעניין איך שקר מתועד כזה יוכל להתנקם בי בעתיד? אולי בתחקירים ביטחוניים או אם ארצה להתמודד על איזה תפקיד בכיר. לא. לשקר זה לא בשבילי. אם כך, הפלה לא חוקית? איך בכלל מוצאים רופא שיסכים לעשות זאת? אני מוכנה לשלם, אבל לא מוכנה לסכן את הבריאות שלי בשביל זה".

לבסוף ביצעה הליך בבית חולים פרטי תמורת 2,000 שקל. כיום, אחרי 8 שנים, חשוב לה להבהיר שהיא לא מתחרטת על ההחלטה שלה.

"אני מאוד שלמה עם ההחלטה. יוצא לי לדבר על זה לא מעט בפורומים שונים, והיו לי הזדמנויות להרהר בהחלטה הזו, ואף פעם לא הצטערתי.

"ראשית, ההחלמה מההיריון והלידה הקודמים היו תהליך שלקח לא שנה ולא שנתיים, והייתי צריכה את הזמן הזה. שנית, כמשפחה אנחנו מאוד שמחים עם ההרכב הנוכחי שלנו. הוא מאוד התאים לנו אז וגם היום – הן למצב הכלכלי והן למצב הזוגי שלנו. לא הייתי רוצה להיות היום אמא לארבעה".

מפילות – ולא מתחרטות

מחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת האקדמי Social Science & Medicine on Sunday. ובעיתון גרדיאן מגלה כי מרבית הנשים שעברו הפלה אינן מתחרטות על ההחלטה. עם זאת נראה כי השיח הזה מושתק.

"קיימת סטיגמה חברתית לגבי נשים שעוברות הפלה – הן לא אחראיות, לא תכננו טוב, הן קלות דעת, אולי יש להם הרבה פרטנרים מיניים, וזו סטיגמה שאינה ייחודית לישראל וקיימת בכל העולם", אומרת שרון ארשלימי, דוקטורנטית לניהול מערכת בריאות ותכנון משפחה באוניברסיטת בן גוריון, ולשעבר ראש מערך הייעוץ בעמותת דלת פתוחה לקידום מיניות בריאה.

"בישראל, העניין מחריף בגלל הדרישה החברתית לילודה. לכן, כשמישהי מדברת על הפלה זה נשמע כמעט כמו בגידה באתוס הלאומי של המדינה. כאשר בעצם מדובר בפרוצדורה רפואית מצילת חיים, שאין שום סיבה להתבייש בה", מוסיפה ארשלימי.

"קיימת סטיגמה חברתית לגבי נשים שעוברות הפלה – הן לא אחראיות, לא תכננו טוב, הן קלות דעת, אולי יש להם הרבה פרטנרים מיניים, וזו סטיגמה שאינה ייחודית לישראל וקיימת בכל העולם", אומרת שרון ארשלימי

"אישה בישראל תגיד יותר בקלות 'עברתי הטרדה מינית', מאשר 'עברתי הפלה', מציינת לובה פיין, מנהלת קבוצת "שיח פמיניסטי" בפייסבוק. "לדעתי העניין הגופני האינטימי שקשור למערכות הרביה של אישה, הוא שמונע מהנשים לספר".

"נשים נוטות לא לדבר על זה", מסכימה לוטן, שבסמוך לביצוע ההפלה העלתה לפייסבוק פוסט שדיבר בגילוי לב על ההחלטה להפסיק את ההיריון, ונהפך לוויראלי. "מאז שפרסמתי את הפוסט שלי לפני 8 שנים, פונות אלי הרבה נשים שאומרות תודה על כך שנתתי להן קול. נשים חונכו לא לדבר על ההחלטה הזו, ולדעתי יש חשיבות גדולה להציג את הבחירה הזו, ולתת לה לגיטימציה".

הנגשת אמצעי מניעה

לפי הנתונים, בשנים האחרונות חלה ירידה מינורית בהיקף הפניות של נשים לוועדות – 8.6 ל-1,000 נשים ב-2018, לעומת 8.8 ל-1,000 נשים ב-2017. ואולם אם בודקים מה קרה ב-30 השנה האחרונות מגלים שמדובר בירידה משמעותית במספר הפניות לוועדות: ב-1988 מספר הפניות עמד על 18.8 על כל 1,000 נשים.

לפי שרון ארשלימי, ניתן לייחס את הירידה להנגשת אמצעי המניעה בישראל וההיצע הרב יותר שיש כיום בשוק. "התקנים תוך רחמיים הורמונליים חדשים, שמיועדים גם לנשים שלא היו בהריון, הפכו להמלצה הראשונה של רופאי נשים כי הם יעילים יותר מגלולות", היא אומרת.

"אין לרופאים בארץ יכולת לייעץ בצורה יעילה בנושא תכנון משפחה, בגלל צפיפות התורים. איך אפשר לעשות התאמה יעילה של אמצעי מניעה לאישה כשיש 7-10 דקות לכל מטופלת? אלה לא זמנים לרפואה מותאמת אישית"

"אמצעים לשעת חירום (המכונים – גלולת היום שאחרי שבפועל יעילות למשך 72 שעות לאחר קיום יחסי המין) שניתנים ללא מרשם החל מ-2016, או דיאפרגמה חדשה שסוף-סוף הגיעה לארץ, מסייעים לנשים להימנע מהריונות לא רצויים.

"אבל כשמסתכלים על מערכת הבריאות בישראל, מבינים שאין לרופאי נשים ומשפחה את היכולת לייעץ בצורה יעילה בנושא תכנון משפחה, בגלל צפיפות התורים. איך אפשר לעשות התאמה יעילה של אמצעי מניעה לאישה כשיש 7-10 דקות לכל מטופלת? אלה לא זמנים לרפואה מותאמת אישית".

צילומי אולטראסאונד (צילום: iStock ,vadimguzhva)
צילומי אולטראסאונד (צילום: iStock ,vadimguzhva)

מדיניות מעודדת ילודה

לטענת המומחים, המצב בארץ לא מאוזן: התפיסה בארץ שמעודדת ילודה ומתנגדת להפלות זוכה לתמיכה מהמדיניות הממשלתית, לעומת התפיסה הנגדית שמעודדת את זכות הבחירה של נשים, שכלל אינה זוכה לייצוג.

"צריכים להסתכל על תחום ההפלות כחלק מתוך המדיניות הכוללת של הילודה בישראל", אומרת ד"ר ברוך. "אפשר לראות, למשל, שאמצעי המניעה הם מחוץ לסל הבריאות עבור רוב הנשים ברוב הגילאים, למעט מקרי חירום של נשים עד גיל 21, שעבורן אמצעי המניעה נמצאים בסל. במקביל, אפשר לראות שגם אחרי גיל 40 פלוס, נשים מקבלות מימון לטיפולי פוריות, אף שאז הטיפולים האלה פחות מומלצים מבחינת בריאות האישה. כך שכל המדיניות בישראל מעודדת ילודה".

אינדיקציה מסוימת לגבי היחס לבחירה חופשית של נשים, אפשר לקבל כשמסתכלים על היקפי התרומות הנמוכים שמגיעים לעמותות שמקדמות בחירה חופשית של נשים, לעומת עמותות שפועלות למניעת הפלות

אינדיקציה מסוימת לגבי היחס בחברה הישראלית לבחירה חופשית של נשים, אפשר לקבל כשמסתכלים על היקפי התרומות הנמוכים שמגיעים לעמותות שמקדמות בחירה חופשית של נשים, לעומת עמותות שפועלות למניעת הפלות.

התקציב של שתי העמותות המרכזיות שפועלות בארץ למניעת הפלות עומד על קרוב ל-18 מיליון שקל, ומקורו בתרומות מהארץ ומחו"ל: עמותת אפרת עם תקציב שנתי של 11.9 מיליון שקל; עמותת בעד חיים עם 4.9 מיליון שקל.

פרסום של עמותת אפרת
פרסום של עמותת אפרת

תקציבן של ארבעה העמותות שמעודדות בחירה חופשית של נשים במקרה של הריון לא רצוי, מסתכם בכ-6 מיליון שקל, בפחות משליש:

עמותת דלת פתוחה עם תקציב של 3.4 מיליון שקל; עמותת נשים לגופן עם 458 אלף שקל; עמותת לדעת – לבחור נכון עם תקציב שנתי של 655 אלף שקל; ואשה לאשה, המרכז הפמיניסטי חיפה, עם תקציב שנתי של 1.2 מיליון שקל.

"נשים זקוקות לגורם שיעזור להן לקבל החלטה מבלי שמופעל עליהן לחץ, וינגיש להן את כל הידע הנחוץ. כשהמצב בשטח לא מאוזן, הנשים לא זוכות לבחירה חופשית. התפקיד של העמותה שלנו הוא לעזור"

אמנם הכנסות העמותות, שרובן מתרומות, לא מעידות על מדיניות מכוונת למניעת הפלות, אבל הן נותנות אינדיקציה לגבי האקלים הישראלי.

"אישה שנכנסת להריון לא רצוי מוצאת את עצמה לא פעם במצב של בלבול וחוסר ידע", אומרת דנה וינברג, מנכ"לית העמותה נשים לגופן. "לא פעם נשים בהיריון לא רצוי זקוקות לגורם שיעזור להן לקבל החלטה מבלי שמופעל עליהן לחץ, וינגיש להן את כל הידע הנחוץ במצב הזה. כשהמצב בשטח לא מאוזן, הנשים לא זוכות לבחירה חופשית. התפקיד של העמותה שלנו הוא לעזור לנערה או לאישה שנכנסה להיריון לא רצוי, לקבל את ההחלטה הכי נכונה עבורה".

תרופות בבית המרקחת (צילום: MJ_Prototype iStock)
תרופות בבית המרקחת (צילום: MJ_Prototype iStock)

ארצות הברית, לא מה שחשבתם

חוק ההפלות הישראלי, שלא שונה ב-30 השנה האחרונות, מכניס את ישראל למיעוט המדינות המפותחות, שבהן ההפלות אינן חוקיות ואינן מתבצעות בצורה חופשית, לפי בקשתן של הנשים ההרות.

אמנם בארצות הברית מתנהל ויכוח ציבורי סוער על ההפלות, אבל כדאי לשים לב גם להבדל אחד מהותי בין המדיניות הנהוגה שם לזו הנהוגה בישראל: נשים בארה"ב יכולות לבצע הפלות בשני השלישים הראשונים של ההיריון (עד שבוע 24), ללא הגבלות או נימוקים, ומבלי שעליהן לקבל אישור מוועדה כלשהי לכך.

מדינות מסוימות בארה"ב קיצרו את משך הזמן המותר להפלה והגבילו את ההפלות גם בשליש השני של ההיריון.

חוגים דתיים (קתולים ואוונגליסטים) מתנגדים מאוד להפסקות היריון יזומות בארה"ב. הם מפעילים לחץ חברתי על נשים שבוחרות להפסיק את ההיריון ומנסים לחוקק חוקים שיאסרו זאת, בינתיים ללא הצלחה

חוגים דתיים (קתולים ואוונגליסטים) מתנגדים מאוד להפסקות היריון יזומות בארה"ב. כחלק מכך הם מפעילים לחץ חברתי על נשים שבוחרות להפסיק את ההיריון ומנסים לחוקק חוקים שיאסרו עליהן לעשות זאת, בינתיים ללא הצלחה.

אבל נראה כי המסרים האלה כן מחלחלים ומשפיעים על השיח. אחרי הכל, האקלים החברתי בארה"ב אינו מעודד הפסקות היריון, וזאת בלשון המעטה.

"אישה בארצות הברית לא תעיד על עצמה שהיא עברה הפלה. זה סוג של טאבו – נושא שלא מדברים עליו", אומרת פרופ' טליה מרון שץ, ראש המכון לחקר החלטות רפואיות, הקריה האקדמית אונו.

"בארץ זה הרבה פחות סטיגמתי ויותר מקובל חברתית. האופן שבו החברה והממסד ממסגרים את הליך ההפלה מאוד משפיע על קבלת ההחלטה.

"אם בעלי דעות משיחיות, למשל, מדברים עם אישה על הפסקת חיי תינוק, זה יישמע דבר נורא, שישפיע על ההחלטה של האישה ההרה. מצד שני אפשר לדבר על למנוע מתינוק להיוולד למציאות קשה ומורכבת"

"אם בעלי דעות משיחיות, למשל, מדברים עם אישה על הפסקת חיי תינוק, זה יישמע דבר נורא, שישפיע על ההחלטה של האישה ההרה. מצד שני אפשר לדבר על למנוע מתינוק להיוולד למציאות קשה ומורכבת. הוועדות בארץ הן דווקא תחנה שבה האישה יכולה לעצור ולהביא את כל השיקולים בחשבון".

הפגנת תמיכה בזכויות הפלה בארה״ב. מאי 2019 (צילום: AP Photo/Rich Pedroncelli)
הפגנת תמיכה בזכויות הפלה בארה״ב. מאי 2019 (צילום: AP Photo/Rich Pedroncelli)

אישור מההורים באירופה

הפסקות ההיריון בארה"ב, כמו כל הפרוצדורות האחרות במערכת הבריאות האמריקאית, מתבצעות באופן פרטי, על חשבון האם או ההורים, או על חשבון הביטוח הרפואי שלהם. זו אחת המדינות היחידות בעולם שאינה מממנת הפסקות היריון, למרות שהיא מתירה אותן. במרבית העולם, הפסקת היריון שאושרה כחוק מתבצעת במימון ממשלתי.

במדינות אירופה ההפלות מתבצעות במימון ממשלתי במסגרת ביטוח הבריאות. קטינות מחויבות בחלק מהמדינות לדווח להוריהן על ההפלה, אבל ההורים אינם נדרשים לאשר אותה, לפחות לא בשליש הראשון של ההיריון.

היוצאות מהכלל באירופה הן בריטניה, פינלנד, פולין סלובקיה וכמה מדינות קטנות נוספות, שבהן נדרשת בקשה מיוחדת ואישור של ועדה גם בשליש הראשון של ההיריון. בבריטניה הוועדות מאשרות כמעט כל בקשה להפלה עד השבוע ה-24 במקרים של מצוקה כלכלית או נפשית, ובמקרים של סכנה בריאותית חמורה לאם או לעובר האישור ניתן גם מהשבוע ה-24. בפינלנד נדרש אישור ועדה לאורך כל ההיריון, אבל כמעט כל הבקשות מאושרות.

בפולין הקתולית הכללים קשוחים יותר – החוק אינו מאשר הפסקת היריון מסיבות סוציאליות, אלא מסיבות רפואיות ונפשיות או בשל אונס (כמו בישראל) וחלק ניכר מהבקשות לא מאושרות (שלא כמו בישראל).

ממשלת פולין רצתה להחמיר את החוקים עוד יותר ב-2016, אבל חזרה בה בשל מחאות והפגנות ענק. המדינה היחידה באירופה שבה אסור לבצע בה הפלה, למעט במקרה של סכנת חיים לאם, היא מלטה.

ממשלת פולין רצתה להחמיר את החוקים עוד יותר ב-2016, אבל חזרה בה בשל מחאות והפגנות ענק. המדינה היחידה באירופה שבה אסור לבצע בה הפלה, למעט במקרה של סכנת חיים לאם, היא מלטה

באירלנד (כולל צפון אירלנד הקתולית, ששייכת לבריטניה) ההפלות נאסרו עד 2018 ונשים נאלצו לנסוע לבריטניה כדי לבצע את ההפלה שם.

ב-2012 התפרסם המקרה של סביטה הלפנבר, שהמדינה לא אישרה לה לבצע הפלה למרות שהעובר שלה מת ברחם, וגרם לסערה ציבורית עולמית.

בעקבות מקרה זה גבר הלחץ לאשר הפלות בצפון אירלנד, עד שב-2018 הוחלט במשאל עם להתיר הפלות באופן גורף בשליש הראשון של ההיריון וכן בשליש השני, בכפוף לאישור ועדות להפסקת היריון.

השליש הראשון של ההיריון

המדינות היחידות בארגון OECD שבהן יש כיום הגבלות משמעותיות על הפלות בשליש הראשון של ההיריון הן פולין, סלובקיה, יפאן, דרום קוריאה, מקסיקו וכן ישראל. ביפן ההפלות בשליש הראשון והשני מותרות בשל מצב כלכלי ורפואי של האם או אונס, אבל לא בשל מצבו הרפואי של העובר או מצבה הנפשי של האם.

בקוריאה הדרומית ההפלות מותרות בשל מצבה הרפואי של האם ושל העובר, מצב נפשי של האם או אונס – אבל לא בשל מצב כלכלי וחברתי (כמו בישראל).

תוניס היא המדינה הערבית היחידה שבה מותר לבצע הפסקת היריון באופן כמעט בלתי מוגבל. בירדן ובלבנון מותר לבצע הפסקת היריון רק בשל מצבם הרפואי של האם והעובר, אך הפסקת היריון אסורה גם במקרה אונס

במקסיקו הקתולית המדיניות משתנה ממחוז למחוז ומתקופה לתקופה. בחלק מהמחוזות הפסקות ההיריון חוקיות לגמרי כמו בארה"ב, ובחלקן הן אסורות, למעט מקרים של סכנת חיים לאם.

תוניס היא המדינה הערבית היחידה שבה מותר לבצע הפסקת היריון באופן כמעט בלתי מוגבל, כמו באירופה. בירדן ובלבנון מותר לבצע הפסקת היריון רק בשל מצבם הרפואי של האם והעובר, אך הפסקת היריון אסורה גם במקרה שהאם נאנסה. בערב הסעודית הפלות מאושרות רק בשל מצבה הרפואי של האם, ואסורות גם כאשר לעובר יש פגמים רפואיים. ברשות הפלסטינית, מצרים, איראן ועיראק הפלות אסורות – ומותרות רק במצבים של סכנת חיים לאם.

כך יוצא שבמזרח התיכון רק בקפריסין וטורקיה הפסקות ההיריון חוקיות בשליש הראשון וללא הגבלה. בכל שאר המדינות, בישראל, כמו באיראן ובמדינות ערב, חלות הגבלות על רצונן של נשים להפסיק את ההיריון. ובכל זאת, ישראליות יכולות להתנחם בכך שההגבלות החלות עליהן קצת פחות חמורות.

השיקול הדמוגרפי

מעניין במיוחד הקשר בין מדיניות ההפלות של המדינות לבין מדיניות התכנון הדמוגרפי שלהן. כך, למשל, במזרח אירופה התירו בעבר המשטרים הקומוניסטיים לבצע הפסקות היריון. ואולם מאז שמשטרים אלה התפרקו, נקלעו לקשיים כלכלים וחוו האטה משמעותית בילודה ובקצב גידול האוכלוסייה נוצר לחץ ציבורי להגביל  ביצוע הפסקות היריון.

בברית המועצות, שהייתה המדינה הראשונה בעולם שהתירה לבצע הפלות כבר ב-1920, הפסקות ההיריון היו חוקיות לגמרי ואף "מומלצות" בידי המשטר. גם לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, ההפלות היו חוקיות וללא הגבלה עד 2011.

בברית המועצות, שהייתה המדינה הראשונה שהתירה לבצע הפלות כבר ב-1920, הפסקות ההיריון היו חוקיות לגמרי ואף "מומלצות" בידי המשטר. גם לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, ההפלות היו חוקיות וללא הגבלה עד 2011

ואולם ב-2011, אחרי כשני עשורים של גידול אוכלוסיה שלילי, שונה החוק ברוסיה, וכיום הוא מתיר את ההפלות עד השבוע ה-12 ומחייב אישור של ועדה שמאשרת לבצע אותן בשל מצב רפואי, נפשי או כלכלי מהשבוע ה-13 עד השבוע ה-22, ואוסר כמעט לגמרי על ביצוע הפלות מהשבוע ה-23.

באלבניה הקומוניסטית קצב גידול אוכלוסין היה איטי (1.67 לידות לכל אישה) והפלות נאסרו. עם זאת, האיסור הזה זה לא הוביל לגידול בקצב הילודה, אלא לשיעורי תמותה גבוהים של נשים כתוצאה מביצוע הפלות לא חוקיות (50% מהמיתות של נשים-אמהות באלבניה בשנות ה-80).

בשנת 1995 אישרה אלבניה ביצוע הפלות. קצב הגידול באוכלוסיה נותר שלילי ומספר הפסקות ההיריון גבוה מאוד – כ-199 הפלות על כל 1,000 נשים בשנה    (8.6 הפלות על כל 1,000 נשים בישראל).

בשנות ה-80 דנו גם בישראל על הפסקות היריון בהקשר לבעיה הדמוגרפית.  מסמך שערך ד"ר איתן פרנקו סבאטלו מטעם משרד הרווחה, בשנת 1989, דן בשאלה – האם ניתן להגדיל את קצב גידול האוכלוסין בישראל על ידי איסור הפלות. הנייר העריך כי בשנת 1987 מתוך כ-22,000 הפלות שבוצעו בישראל, כ-15,000 "ניתן היה למנוע".

"ההפלות הנמנעות היו נחשבות בחוגים מסוימים כהפלות מיותרות (למשל, הפלות שבוצעו מחמת גיל האישה או כתוצאה מיחסים אסורים)", נכתב במסמך. "במקרה כזה היו נוספים 15,000 ילדים לאוכלוסיה ושיעור הילודה בישראל היה עולה ל-26 לידות ל-1,000 תושבים, לעומת 22.7 לידות, כפי שהיה בפועל".

לבסוף מסכם ד"ר סבאטלו כי "מניעת הפלות 'מיותרות' לא הייתה משנה הרבה את רמת הילודה בישראל (15%), והבדלי הילודה בין הציבור היהודי לערבי בישראל היו נשארים כמעט ללא שינוי. עם זאת גם מניעה חלקית בלבד, מתוך 15,000 הפלות, ראויה לשמש מטרה למדיניות הדמוגרפית, כי יש בה כדי לשמור על רמת הפריון הנוכחית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הפלה היא תהליך שמתבצע בגופה של האישה ולכן הוא עניינה הפרטי נקודה. לכל מי שאומר שיש פה רצח ניתן את התרחיש הדמיוני הבא: אתה מחובר למכונה שבצידה השני מחובר אליה אדם נפלא זוכה פרס נובל שימ... המשך קריאה

הפלה היא תהליך שמתבצע בגופה של האישה ולכן הוא עניינה הפרטי נקודה.
לכל מי שאומר שיש פה רצח ניתן את התרחיש הדמיוני הבא: אתה מחובר למכונה שבצידה השני מחובר אליה אדם נפלא זוכה פרס נובל שימות אם תנתק את עצמך מהמכונה. איך הגעת למצב הזה ? לא משנה, אולי אפילו התחברת מרצונך. עכשיו צריך לשאול אם מותר לך לנתק את עצמך מהמכונה ולגזור מוות על האיש בצד השני כן או לא.
התשובה אגב היא שבכל החלטה שנוגעת לגוף שלך מותר לך לעשות מה שאתה רוצה

עוד 2,746 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

להתראות, טוקיו המפסידים והמרוויחים מדחיית האולימפיאדה

ספורטאים בארץ ובעולם קיבלו ברגשות מעורבים את דחיית המשחקים בטוקיו ● מצד אחד, חלקם יתקשו להבטיח את מקומם באולימפיאדה שתיערך רק בקיץ הבא ● מצד שני, הם חששו מהכוונה של חלק מהמדינות להכניס אותם לבידוד מיוחד עד הקיץ - אם המשחקים לא יידחו ● ואף אחד מהם, כמובן, לא רוצה לסכן את חייו בשביל מדליה ● רונן דורפן יצא בעקבות ההחלטה שמטלטלת את הספורט הבינלאומי

עוד 1,699 מילים

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה של ישראל

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים נדבקה בקורונה

מטעם ראש הממשלה נמסר: נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ● מגעים מתקדמים של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי להצטרפות לממשלת נתניהו-גנץ ● בשמאל זועמים על ההחלטה ● דיווח על הקמת שני משרדי ממשלה: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים

10:00 עריכה

גורמים בכחול לבן: הליכוד מבקש להגדיל את הממשלה ל-36 שרים

09:35 עריכה

גורמים בעבודה מסרו הבוקר למעריב אונליין כי המגעים של עמיר פרץ לכניסה לממשלה מתנהלים מול בני גנץ ולא מול בנימין נתניהו. התיקים שפרץ יקבל יהיו על מכסת כחול לבן.

09:05 עריכה

ח"ב אבי ניסנקורן: הבוקר סוכם כי הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות יידחה לינואר 2021 – בעקבות משבר הקורונה. "בתקופה זו נגבש פתרון קבע שימנע פגיעה באזרחים הוותיקים".

08:52 עריכה

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), תתכנס היום לדיון בנושא רכש מכונות הנשמה וציוד רפואי.

08:34 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) בראיון בגל"צ: "אנחנו מבינים שאי אפשר היה להקים ממשלת ימין כמו שרצינו, אבל לא יכול להיות שיימכר לשמאל בשביל 17 מנדטים כל מה שחשוב לימין. גם הימין צריך לשמור על ערכיו".

על השאלה האם ישנה אפשרות שמפלגתה לא תיכנס לממשלה ענתה שקד: "אף אחד מאיתנו לא נולד שר, אופוזיציה היא לא מילה גסה. הלכנו דרך ארוכה עם המפלגות החרדיות והליכוד, אך השותפות הזו לא תישמר בכל מחיר".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:12 עריכה

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "פוחדים מהקורונה? השבוע למדתי כי שררה היא מגפה הרבה יותר מסוכנת".

08:05 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הגיב בראיון בכאן רשת ב' על המגעים להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. 

"המדיניות של הממשלה הזאת לא שונה בשום דבר מכל מה שרצו לעשות קודם. אנחנו רואים ממשלה שתטוס לשום מקום, בלי שום כיוון ובלי שום אג'נדה. חשבתי שגנץ רץ לראשות הממשלה בסוף מסתבר שהוא רץ להיות יו"ר הכנסת", אמר פורר.

07:43 עריכה

ח"כ לשעבר עמר בר לב ממפלגת העבודה על רק הדיווח כי הח"כים פרץ ושמולי ממפלגתו צפויים להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ: "אמרנו שלא ניכנס, ובאמת לא נכון להיכנס. אמרנו שתחת נאשם בפלילים לא ניכנס, ברמה העקרונית והפרקטית, ודבר שני אמרנו שלא ניכנס כי אנחנו רוצים לשנות את המדיניות".

עוד הוסיף בר לב בראיון בגל"צ: "רק לפני שבוע אורלי לוי-אבקסיס התנתקה ממפלגת העבודה וקראנו לה בוגדת. היינו המומים מהמהלך הבוגדני הזה, ולפני מספר ימים בני גנץ הצטרף, וזה שכולם בוגדים בעקרונות שלהם זה לא סיבה בשבילנו לעשות מהלך דומה. אני מקווה שעמיר לא ייכנס לממשלה".

07:39 עריכה

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן התראיין הבוקר בגל"צ ודחה את הביקורת על גידול תיקי השרים בעקבות המשא ומתן הקואליציוני: "בחירות חדשות יעלו כמו 900 משרות של שרים".

כמו כן, על רקע הדיווח שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, נדבקה בקורונה, אמר ביטון כי הוא נפגש איתה לאחרונה.

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
07:19 עריכה

ח"כ יאיר גולן ממרצ: "אם 'צו התנועה' של העבודה הוא זחילה לממשלה מנפוחת ובזבזבנית בראשות נאשם בפלילים, עמיר פרץ ואיציק שמולי מפרקים אותה סופית מכל נכסיה הערכיים. המפלגה שהקימה את המדינה טבעה בביצה של ציניות פוליטית. אף אחד כבר לא יציל אותה".

07:17 עריכה

משרדי הממשלה החדשים שעומדים לקום בעקבות החלוקה הנרחבת של תיקי שר: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים. כמו כן, משרדים נוספים יתפצלו לשניים.

07:15 עריכה

שיחות המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ להקמת ממשלה נתקלו באי הסכמות סביב שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 

לפי הדיווח בכאן חדשות בליכוד דורשים להכניס זאת להסכם, אך בכחול לבן מתנגדים, ולא מסתמנת הסכמה סביב הסוגייה.

07:13 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "אם קולות הליכוד לא יבואו לעבודה, העבודה תלך לליכוד. הרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת בנתניהו וחשוב מכך בדרכו".

07:12 עריכה

על רקע הדיווחים על הצטרפותם של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי לממשלה, יו"ר מרצ מבהיר: "הכל סביב מתפורר, הכל מסחרה, אבל מרצ לא בוגדת, לא עורקת, ותמיד נאמנה לערכים ולבוחרים שלה".

07:10 עריכה

יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי נמצאים במגעים מתקדמים לקראת כניסה לממשלה – בניגוד להתחייבותו הנחרצת של פרץ שלא לכהן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כחול לבן מציעים לשניים תפקיד של שר וסגן שר, אך פרץ מתעקש שגם שמולי יקבל משרד בראשותו. מקורביו של פרץ אישרו אמש את דבר המגעים – אך הוסיפו כי שום דבר עדיין לא נסגר. נכון לעכשיו פרץ מיועד לקבל את תפקיד שר הכלכלה, ולשמולי מייעדים את תיק הרווחה.

עוד 15 עדכונים

חדר 808 רק המתים חופשיים באמת

המחשבה הראשונה, הלא מעובדת, אחרי האזנה אחת לשיר החדש של בוב דילן – שהוא לא בדיוק "שיר" וגם לא ממש "חדש" – היתה שזה יהיה השיר האחרון של דילן. עם השיר הזה הוא בוחר להיפרד מאיתנו ומהעולם.

אמנם יכול כמובן להיות שבהמשך יתברר שזה עוד אחד מתמרוני התעתוע הדילניים הידועים. אבל ייתכן שהפעם המקרה שונה. אולי דילן כבר יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים, וכמו דיוויד בואי וליאונרד כהן לפניו, החליט להיפרד מאיתנו עם צוואה מוקלטת. רקוויאם לעידן הפולק. נפנוף שלום אחרון לנו ולעולם של אתמול. זה שהוא היה אחד מגיבוריו וכנראה גדול מנסחיו.

אז הנה הוא לובש עוד פעם אחת אחרונה את חליפת קולו-של-הדור משנות השישים, ויוצא לנסיעה ארוכה, מוזרה ועצובה במרחבי העשור המכונן ההוא. חוזר לביקור פרידה בתחנות המרכזיות של הסיקסטיז ושל חייו. ובראשן רצח קנדי, שסביבו ועליו הוא שר.

כמעט 17 דקות נמשך השיר שכותרתו – murder most foul – שאולה מ"המלט" של שייקספיר. דילן מדקלם, ממלמל, מהמהם את בתיו הארוכים, כמעט ללא מלודיה. מלווה בפסנתר, קונטרבס, תופים מרוחקים, נגיעות כינור. גם אחרי כמה האזנות רצופות זה לא הופך לשיר שאפשר להתיידד איתו. זה לא שיר שאפשר לשיר. זה גם לא שיר שצריך לשיר. זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. מארש אבל. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון פיצג'רלד קנדי? על אמריקה? על הרוח של שנות השישים? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון קנדי? על אמריקה? על רוח שנות ה-60? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז "טמפסט" ב-2012, שהיה אלבום האולפן המקורי האחרון שלו. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא שקע בהקלטת אלבומי כיסוי – חלקם נפלאים ממש – לקלאסיקות אמריקאיות, בעיקר מאוצר השירים של פרנק סינטרה. והנה הוא חוזר, ודווקא כך. העיתוי של הוצאת השיר – כשברקע אמריקה והעולם מתמודדים עם המשבר החמור ביותר של זמננו – לא יכול להיות מקרי, גם אם ברור שהשיר נכתב והוקלט הרבה לפני משבר הקורונה.

ביום שישי בבוקר בישר דילן על השיר החדש בחשבון הטוויטר שלו במין פורמאליות יבשושית: "ברכות למעריצי ולעוקבי, ברגשי תודה על התמיכה והנאמנות לאורך השנים. זה שיר שהקלטנו לפני זמן רב ולא הוצאנו עד כה ואתם עשויים למצוא בו עניין. שמרו על עצמכם, הישארו דרוכים, ואלוהים ישמור עליכם".

אין טעם להקשיב ל-murder most foul סתם כך ברקע. האזנה כזו היא כמעט חסרת תוחלת. הדרך היחידה להתייחס לשיר ברצינות, שבה ראוי להתייחס לשיר חדש באורך 17 דקות של גדול כותבי השירים בזמננו, היא עם המילים מול העיניים. לעקוב אחרי פיתוליו כמו אחרי סיפור, פואמה, הספד.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה. הוא מתחיל עם רצח קנדי ותיאוריות הקונספירציה שמלוות אותו ("מישהו כבר כאן לתפוס את מקומך") , רומז לפרל הארבור ("יום שייזכר לדיראון עולם") ואווירת האסון הקודרת הזאת מחזירה אותו אל השירים, הסרטים, האמנים והאייקונים התרבותיים של העידן ההוא.

למי שמצפה לטיול רווי געגועים ולחלוחית בעיניים בהדרכת איש הטמבורין, מחכה אכזבה גדולה. דילן אף פעם לא היה פרטנר למסע סנטימנטלי ונוסטלגי, ואין לו כוונה להתחיל עכשיו, כשהעולם עצר מלכת. כדרכו,  הוא שומר על פיכחון כמעט יבשושי, עד שלרגעים נדמה שהוא פשוט מניח למרגלותינו את הצוואה התרבותית שלו, מונה בזה אחר זה את מי שהוא חושב שראוי שנזכור.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה

קודם כל הביטלס, כמובן. הלהקה שהגיחה בראש הפלישה הבריטית ו"הלכה על הצוואר". ואז וודסטוק, הפסטיבל ההיפי שנערך לא רחוק מביתו של דילן. ואלטמונט, הפסטיבל הטראגי שבא בעקבותיו והסתיים ברציחתו של מרדית' האנטר בן ה-18 על ידי כנופיה של מלאכי הגיהנום, באירוע שנחשב מאז לאקורד הסיום הקודר של שנות השישים.

"אם אתם רוצים לזכור, אתם צריכים לרשום את השמות", אומר דילן ומצעיד בסך את "המי" של אופרת הרוק טומי, את "האנימלס" ("נגנו את 'אל תתנו לי להיות לא מובן', נגנו את זה לגברת הראשונה, היא לא מרגישה כל כך טוב") , מגייס את דון הנלי וגלן פריי מ"האיגלז", את קרל ווילסון מ"הביץ' בויז", את לינדזי בקינגהם וסטיבי ניקס מ"פליטווד מק", את נט קינג קול, צ'רלי פרקר וגיטר סלים (הכינוי של גיטריסט הבלוז אדי ג'ונס), את אטה ג'יימס, סטן גץ, ג'ון לי הוקר ותלוניוס מונק. אפילו להקת קווין מבליחה לרגע וגם מרילין מונרו כאן.

דילן מפזר שובל ארוך ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא בטוח שנבוא בעקבותיו. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר.

דילן מפזר שובל ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר

יש להם זמן פנוי, והם כבר יעוטו על הרמזים, יהפכו בהם, ינתחו אותם, יחפשו בהם משמעויות נסתרות, בתקווה שאולי דווקא עכשיו, דווקא ברגע הטראגי הזה בזמן, הנביא המוכתר שלהם, שוויתר מזמן על כס המלוכה, אבל מעולם לא הודח, יצליח עוד פעם אחת אחרונה לומר להם משהו משמעותי על חייהם. יגלה להם את האמת. ודילן אומר את זה, להם ולנו, בצורה החדה והפשוטה ביותר: "לא נעים לי להגיד לך את זה, אדוני / אבל רק המתים חופשיים באמת".  

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-10 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה