בשנתיים האחרונות יהודי העולם הזדעזעו לגלות כי קרנבלים בלב אירופה כוללים מוטיבים אנטישמים בוטים. לתהודה מיוחדת זכו חמש תהלוכות במערב אירופה.

הראשונה התקיימה בשנת 2019 בעיר אלסט שבבלגיה. במהלך הקרנבל המפורסם של העיר הוצגו דמויות של יהודים מחייכים כשהם סוחבים שקי של כסף על גבם. על כתפה של אחת הדמויות נחה חולדה דוחה למראה. ארגון אונסק"ו קבע כי התהלוכה אנטישמית והסיר את הקרנבל של אלסט, אירוע של אלפי משתתפים וכמאה אלף צופים, מרשימת אירועי מורשת התרבות של העולם.

זה לא מנע מפרנסי העיר לחזור עם מפגן אנטישמי נוסף השנה. בתהלוכה, ב-23 בפברואר, המארגנים הרחיקו לכת עוד יותר: הם המחיזו סצנה מתוך הסרט הקומי "בוראט" במהלכו החוגגים חבשו מסיכה עם אף מלאכותי מעוקל ותחפושות שהשוו בין יהודים חרדים לבין חרקים.

ממש באותו יום, התקיימו בשתי עיירות בספרד תהלוכות דומות, ובהן עשרות משתתפים שהתחפשו ליהודים ולנאצים, חלקם צועדים סביב בימות תצוגה שעוצבו כרכבות וכמחנות השמדה.

בתהלוכה שהתקיימה בבדאחוס, כ-300 קילומטר ממערב למדריד, לבשו כמה מהמשתתפים תחפושת שהייתה בחלקה מדי אס-אס ובחלקה מדים של אסיר במחנה ריכוז, והחזיקו בידיהם שלטים עם הכיתוב "אותו דבר".

באפריל האחרון, כפריים פולנים הכו ושרפו בובת יהודי חרדי בתהלוכת הפסחא.

גבר עם אף מלאכותי מעוקל, נושא שלט המזהיר, "אסור לספר את האמת על היהודים" בבלגיה (צילום: כנען ליפשיץ)

כל אחד מהאירועים הללו עורר גינויים, וכמה מהמבקרים ראו בהם הוכחה למגמה מדאיגה שהולכת ומתפשטת. מרכז שמעון ויזנטל פרסם ב-26 בפברואר הצהרה שמתריעה כי התצוגות הללו הן "עדות לאנטישמיות הגואה בכל רחבי אירופה".

עם זאת, עבור היסטוריונים החוקרים את תולדות האנטישמית בקרנבלים באירופה, מה שקורה בתהלוכות אינו מסמל דווקא מגמה חדשה. הם מסבירים כי זהו המשך טבעי של מסורת בת מאות שנים של ביטויי שנאת יהודים באירועים דומים – במיוחד בקרנבל הדתי שמקדים את 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא.

הקרנבל המסורתי הוא ביטוי של שמחה על בוא האביב, והוא רווי בתחפושות, במסכות ובקומדיה. אבל ברומא ובוונציה של ימי-הביניים, שם נחוגו הקרנבלים הגדולים בעולם, קומדיה הייתה גם שם נרדף ללעג ליהודים.

הקרנבל המסורתי הוא ביטוי של שמחה על בוא האביב, והוא רווי בתחפושות, במסכות ובקומדיה. אבל באיטליה של ימי-הביניים, קומדיה הייתה גם שם נרדף ללעג ליהודים

"הדימויים האלה אינם ביטוי למשהו חדש. הם נותנים דרור לאלמנט שתמיד היה חלק בלתי-נפרד מהקרנבל, ומעולם לא נעלם", מסביר לי בארט וואלט, סופר והיסטוריון מאוניברסיטת אמסטרדם שחוקר את יהדות אירופה.

כמה ממשתתפי הקרנבל בבדאחוס שבספרד, 23 בפברואר 2020 (צילום: Extremadura Canal)

הקרנבלים האנטישמיים של פעם

בשנת 1466, בימיו של האפיפיור פאולוס השני, החייתה הכנסייה הקתולית מנהג שבו אולצו יהודים ברומא לרוץ עירומים ברחובות העיר. "לפני המירוץ, האכילו אותם היטב, כדי להקשות עליהם לרוץ ובכך לשעשע עוד יותר את הצופים", כתב אחד העדים לאירוע, כפי שתיאר דיוויד קרצר בספר The Popes Against the Jews: The Vatican's Role in the Rise of Modern Anti-Semitism.

היהודים רצו ברחובות רומא "תוך כדי צווחות של התגרות וקולות צחוק רועמים מהקהל, שעה שהאב הקדוש עמד במרפסת מעוטרת וצחק מכל הלב", כתב העד.

לרשות ההיסטוריונים עומדים מקורות מועטים מהקרנבלים של ימי-הביניים, אומר דייוויד נירנברג, דיקן בית-הספר לתאולוגיה באוניברסיטת שיקגו. "אך המעט שקיים מרמז לכך שמדובר במוטיב מרכזי", אומר נירנברג. "באירועים אלה, וגם במחזות דתיים מימי-הביניים, היהודים הוצגו באור שלילי, כמו מחלה שיש להתגבר עליה". בכמה מהמחזות, הוא אומר, נרדפו היהודים ביחד עם זונות העיר.

במאות ה-18-19, רבני הגטו היהודי אולצו לצעוד ברחובות כשהם מחופשים לליצנים, שעה שהקהל לעג להם והשליך לעברם חפצים. עם ביטול האינקוויזיציה ב-1834, עתרה הקהילה היהודית ברומא לוותיקן וביקשה לשים קץ למנהג. האפיפיור גרגוריוס ה-16 הגיב רק כעבור שנתיים:"אין זו השעה לשינויים," כתב.

המנהג בוטל לבסוף במאה ה-19, ובכל זאת אולצו היהודים להמשיך ולשלם על הקרנבל באמצעות מס מיוחד.

עם ביטול האינקוויזיציה, עתרה הקהילה היהודית ברומא לוותיקן וביקשה לשים קץ למנהג. האפיפיור גרגוריוס ה-16 הגיב רק כעבור שנתיים:"אין זו השעה לשינויים," כתב

בקרנבל הגדול והמפורסם יותר בוונציה, המשתתפים נהגו ללבוש מסכות "יהודיות", כולל האף המעוקל ואלמנטים גרוטסקיים אחרים, כך על פי ג'יימס ג'ונסון, מחבר הספר Venice Incognito: Masks in the Serene Republic.

דימויים מסוג זה שרדו עד היום גם באלצ'ה, שם מעלים מדי שנה את הדרמה העתיקה "המיסטריה של אלצ'ה". השחקנים מציגים יהודים קולניים שמתקבצים סביב כנסייה, שם מכינים לקבורה את גופתה של מריה הקדושה. הם נלחמים בשליחי הנצרות, עד שלבסוף הם מובסים ומסכימים להתנצר.

גברים לבושים כחרדים עם גוף של נמלה, בתהלוכה השנתית בבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)

המעבר לזמננו

החל מהמאה ה-19, הפכו הקרנבלים בהדרגה לאירועים חילוניים. אבל ההשמצות והלעג כלפי היהודים נמשכו, כך אומר ההיסטוריון וואלט. לדבריו, ההפוגה היחידה במסורת הגיעה בשלושים השנים הראשונות שלאחר השואה, "שם הייתה אולי מידה מסוימת של צנזורה עצמית, אך היום רואים שהקרנבלים חוזרים למקורות".

אמיל שרייבר, מנהל המוזיאון להיסטוריה יהודית ורובע התרבות היהודית באמסטרדם, מאמין גם הוא שהקרנבלים של ימינו "ממחזרים רעיונות אנטישמיים קדומים". זה בהחלט היה הרושם שקיבלו גם רבים ממבקרי בימת התצוגה באלסט – זו שכללה יהודים מגחכים נושאים שקים של כסף.

באלסט התווסף השנה טקסט עם רמיזות סטראוטיפיות כלפי היהודים. אחת הקבוצות שהתקשטו באף מעוקל ובתחפושות של חרדים החזיקה שלט ועליו הכיתוב: "תקנות לוועידת המפלגה היהודית", בהן גם "אסור ללעוג ליהודים", או "כמובן שאסור לומר את האמת על היהודים".

בשני הפסטיבלים של אלסט, הכחישו המארגנים כי תיאור היהודים נובע מאנטישמיות, וייחסו זאת לאווירת הסטירה והלעג שמאפיינים את האירוע.

הקרנבלים של ספרד לא כללו לעג דומה כלפי היהודים, אבל היחס שלהם להשמדת היהודים בשואה גבל בחוסר כבוד, כשהמשתתפים רקדו יחדיו בתלבושות של נאצים ושל יהודים, לצלילי רכבות דוהרות.

בספרד, היחס להשמדת היהודים בשואה גבל בחוסר כבוד, כאשר המשתתפים בקרנבלים רקדו יחדיו בתלבושות של נאצים ושל יהודים, לצלילי רכבות דוהרות

מארגני האירועים הללו התנצלו על שהפגינו חוסר רגישות, אך בה בעת דחו בביטול את הטענות שמדובר באנטישמיות. תומכיהן של בימות השואה שהוצגו השנה בשני הקרנבלים של ספרד אף הגנו עליהן כניסיון להנציח את הקרבנות.

ספרד, בלגיה ופולין מככבות בשלושת המקומות הראשונים במדד האנטישמיות באירופה שפרסמה הליגה נגד השמצה בשנת 2019.

שרייבר, מנהל המוזיאון, ציין כי האירועים בספרד התקיימו במסגרת חגיגות 75 השנה לתבוסת הנאצים, ואף ציין את אופיין התחרותי של החגיגות בקרנבלים של ימינו. "האנשים שמתחרים בקרנבל מבקשים תמיד להביע הצהרה רלוונטית", הוא אמר. "והתחרות העזה ביותר היא על התצוגה המזעזעת ביותר. זה בוודאי לא יאה שהם בחרו בנושא השואה, אבל גם לא ממש מפתיע".

בימת תצוגה בקרנבל של אלסט, עם קריקטורות של יהודים חרדים נושאי שקי כסף, 3 במרץ, 2019 (צילום: באדיבות FJO)