בסוף השבוע האחרון ציינה רוסיה במשך יומיים את יום האישה הבינלאומי ("החזירו" לעובדים יום חופש, כי ה-8 במאי נפל על יום א'). האין זה סמל מובהק לשוויון בין האשה הרוסית לבין הגבר הרוסי? (רמז – לא! החברה הרוסית נותרה שוביניסטית למדי, ונשלטת בעיקר על ידי גברים), והיש אישה שמסמלת יותר את השוויון הנשי יותר מאשר ולנטינה טרשקובה, "האישה הראשונה בחלל"?

ב-1963 היא הפכה ל"קוסמונאוטית" הראשונה בטיסת החללית "ווסטוק 6", ומחזיקה מאז בתואר של האישה הצעירה במשימת חלל (כמי שהיתה אז בת 26) והאישה היחידה אי פעם שביצעה טיסת "סולו".

טרשקובה נכנסה מיד ל"פנתיאון" הגיבורים הסובייטיים, והחזיקה בשורה של תפקידים בכירים במפלגה הקומוניסטית. למרות שרצתה לטוס שוב לחלל, "המפלגה" חשבה שיותר חשוב שתטוס ברחבי הגלובוס כדי לקדם יחסי ציבור למשטר הסובייטי.

טרשקובה נכנסה ל"פנתיאון" הגיבורים הסובייטיים, והחזיקה בשורת תפקידים בכירים במפלגה הקומוניסטית. למרות שרצתה לטוס שוב לחלל, "המפלגה" חשבה שיותר חשוב שתטוס ברחבי הגלובוס כדי לקדם יחסי ציבור למשטר הסובייטי

רוסיה העצמאית אימצה את הגיבורה אל חיקה, קידמה אותה לדרגת גנרל-מיור (כוכב אחד), ובעשור האחרון, היא משמשת חברה בבית התחתון של הפרלמנט (DUMA) מטעם מפלגת השלטון, רוסיה המאוחדת. פוטין הקפיד לשדר לה איגרות ברכה ליום ההולדת ולפגוש בה באירועי הוקרה.

אתמול הוכיחה טרשקובה, שגם בגיל 83 אפשר לעשות קאמבק. היא עלתה על הפודיום של ה"דומה" במהלך דיוני הקריאה השנייה לאישור החוקה הרוסית המחודשת, ובקול רועד הקריאה מהדף, שבעתות של "לחצים קוסמיים" צריך "להפסיק להתחכם". היא הציעה, שבמסגרת החוקה החדשה יתאפס מניין הקדנציות של פוטין, כך שיוכל לרוץ לנשיאות מחדש ב-2024. בעצם הדבר יאפשר לו להישאר בשלטון עד 2036.

יו"ר "הדומה" עצר למשמע דברי טרשקובה את הדיון, כדי להתייעץ עם הנשיא פוטין, וזמן קצר לאחר מכן, הנשיא עצמו התייצב "באופן ספונטני" עם חבילת דפים מודפסים ומקושקשים של נאום מוכן מראש על הפודיום של ה"דומה".

היא הציעה, שבחוקה החדשה יתאפס מניין הקדנציות של פוטין, כך שיוכל לרוץ לנשיאות מחדש ב-2024 (ולשלוט בפועל עד 2036). פוטין התייצב "ספונטנית" עם חבילת דפים מקושקשים של נאום מוכן מראש ב"דומה"

נאומו היה ארוך אך תמציתו פשוטה: מאז הכריז (15 בינואר) על היוזמה לשינוי החוקה שבו ופנו אליו האזרחים להישאר בשלטון כנשיא למען יציבות האומה; הוא חשב שזה לא נכון, אך הדרישות חזרו על עצמן. לפיכך, חשוב להבטיח למען הדורות הבאים, שהנשיא יוכל להתחלף, אבל אם ביה"מ לחוקה יחשוב שהדבר חוקי – כן ניתן לאפשר לנשיא הנוכחי לכהן עוד שתי קדנציות בעת המטלטלת הנוכחית. כעבור זמן קצר יצא מן האולם מלווה במחיאות כפיים של חברי דומה עומדים.

הנשיא פוטין זוכה למחיאות כפיים סוערות בתום הנאום ב"דומה", 10.3.2020 (צילום: אתר הנשיאות הרוסית, www.kremlin.ru, 10.3.2020)

הנוסח החדש של החוקה, לרבות "תיקון טרשקובה", אושר כבר הבוקר בקריאה שלישית בבית התחתון של הפרלמנט ואף הספיק לעבור תוך יום אחד בבית העליון. בשבועות (הימים?) הקרובים גם הפרלמנטים של 85 המחוזות המרכיבים את הפדרציה הרוסית יזדרזו לאשרה. יש הם סיבה למהר – הם חייבים לסיים זאת עד ל-22 באפריל – המועד שבו יתקיים משאל העם לאישור החוקה. אם הכול יתקיים לפי התוכנית, פוטין מרוויח 4 שנים של שקט, ולקראת 2024, בגיל 71, יחליט האם להתמודד או לאו.

הנוסח החדש של החוקה, לרבות "תיקון טרשקובה", אושר כבר הבוקר בקריאה שלישית בבית התחתון של הפרלמנט ואף הספיק לעבור תוך יום אחד בבית העליון. ההליך אמור להסתיים עד 22 באפריל, מועד משאל העם לאישור החוקה

ב-15 בינואר השנה יזם פוטין את הרפורמה בחוקה שנכתבה ב-1993, בטענה שנדרש לעדכנה מעט, והציע להחליש את מוסד הנשיאות לטובת סמכויות רבות יותר לפרלמנט. בדיון הציבורי המבוים והמזורז בחודשיים האחרונים החוקה שוכתבה כמעט מהיסוד, בצלמו ובדמותו של פוטין. המשטר "ההיפר נשיאותי" הרוסי חוזק ביתר שאת, והסמכויות שנוספו לשני בתי הפרלמנט אינן משמעותיות.

לחוקה הוכנסו התייחסויות לאלוהים, לערכים השמרניים, לרבות הקביעה ש"משפחה היא ברית בין גבר לאישה", הדגשת התפקידה ההיסטורי של רוסיה בכלל ובפרט ניצחונה במלחמת העולם השנייה. כל אלה מרכיבים את החזון של פוטין לזהותה המחודשת של האומה הרוסית. בד בבד, נחלשו הניסוחים שמגינים על זכויות הפרט.

בחודשיים האחרונים שברו "הקרמלינולוגים" את הראש – "מה לעזאזל מתרחש כאן?" פוטין עוזב את כס הנשיאות או לאו? איפה הוא מכוון להיות אחרי 2024? מה יהיה מאזן הסמכויות המחודש במסגרת החוקה? מנגד, היה ברור לכל שהוא לא מתכוון לעזוב באופן מעשי את השליטה הפוליטית ברוסיה. במקביל, פוטין התפתל והסביר את החשיבות של הבטחת העקרון של חילופי שלטון מסודרים "על פי החוקה". אגב, "הקרמלינולוגים" שואלים את אותה השאלה כבר מ-2004, ואילו פוטין עדיין ממשיך עמנו.

ב-15 בינואר השנה יזם פוטין את הרפורמה בחוקה שנכתבה ב-1993, בטענה שנדרש לעדכנה מעט. בדיון הציבורי המבוים והמזורז בחודשיים האחרונים החוקה שוכתבה כמעט מהיסוד, בצלמו ובדמותו של פוטין

"תיקון טרשקובה" חושף באופן בהיר את הקלפים: פוטין שיכתב את החוקה כדי שתהווה מרכיב במורשתו. הוא אינו עוזב, ובסבירות לא מעטה יתמודד לנשיאות ב-2024. הרפרנדום – קרוב לוודאי יאשר את החוקה החדשה, וימלא מחדש את "מצברי הלגיטימציה" של ממשל פוטין.

האם עוד שנות פוטין זה טוב או רע לרוסיה? התשובה תלויה באמונות של השואל. רבים ברוסיה סבורים, כי זה לא הדבר הרע ביותר שיכול לקרות. פוטין מבקש לחזק קו חשיבה זה בציבור על ידי הנחלת התודעה, כי אין אלטרנטיבה זולתו. הוא מספר, כי "הבשלות" (הלוקה  בחסר) של החברה הרוסית ומוסדותיה הדמוקרטיים, יחד עם הלחצים החיצוניים, אינם מותירים ברירה אחרת.

פוטין שאל אתמול ב"דומה", האם עדיף משטרים פרלמנטריים, כמו באירופה, שבמשך שנים אינם מסוגלים להקים ממשלה? כבר שנים הוא שואל שאלות רטוריות, האם הפלת משטריהם של צדאם חסין בעיראק או מועמר קדאפי בלוב קידמו את הדמוקרטיה או את האושר של אזרחיהן? התשובה לכך איננה חד משמעית. המשטר ברוסיה אומנם סמכותני, אך היו גרועים ממנו בעבר, וישנם גרועים ממנו בהווה.

האם עוד שנות פוטין זה טוב או רע לרוסיה? התשובה תלויה באמונות של השואל. רבים ברוסיה סבורים, כי זה לא הדבר הרע ביותר שיכול לקרות. פוטין מבקש לחזק קו חשיבה זה בציבור על ידי הנחלת התודעה, כי אין אלטרנטיבה זולתו

מנגד, בייחוד בערים הגדולות ובקרב הצעירים ישנה עייפות מפוטין וכמיהה לליברליזציה. כבר אתמול בערב התארגנו הפגנות מחאה (בהשתתפות מאות אנשים). אף כי בשנים האחרונות האופוזיציה הצליחה לייצר מספר מפגני עוצמה ברחבי המדינה, היא לא הצליחה לתרגמם לעוצמה פוליטית, וקיים סימן שאלה עד כמה יש בכוחה להתנגד לתהליך השינוי החוקתי שפוטין מוביל. אין גם הכרח, כי החלפתו של פוטין תוביל לגורל משופר לאומה הרוסית, ואפשר רק להתפלסף, האם מנהיג שונה מפוטין היה מצליח לנווט את המדינה בעשרים השנים האחרונות למקום חופשי יותר ומוצלח יותר כלכלית חברתית.

מה ישראל יכולה ללמוד מאירועי החודשים האחרונים?

• ראשית, "הכתובת" בקרמלין מוסיפה להיות יציבה וברורה.
• שנית, התהליך לשינוי החוקה ממחיש את החיבה של פוטין ל"קומבינה" רב שלבית – מעין "מבצעים תודעתיים". הוא מבקש להפתיע, משמר עמימות לגבי כוונותיו, כדי לשמר בידיו חופש פעולה להמשך, מפעיל בעצמו ובסיוע מערכת הממשל כולה "מאמצי הונאה והטעייה". הוא אומנם מעדיף שלא לסתור את עצמו, כדי שניתן יהיה לומר ש"אצל פוטין מילה זו מילה", אך בהחלט יכול לעשות  (ועושה) U-TURN מלא, כשזה נחוץ.
• שלישית, חייבים להקשיב ל"מוסיקה" – במקרה שלנו, "פוטין נשאר לשלוט ברוסיה!", ולא רק ל"מילים של השיר" (במקרה הנוכחי – "שינוי שיטת הממשל"). חשוב לזהות את האינטרס הרוסי ולנסות ולנתח את המסרים הרוסיים לאורו. כך, ביחס לתקרית (ספטמבר 2018) הפלת המטוס הרוסי על ידי הסורים – ישראל התעקשה להתווכח עם הרוסים ביחס לפרטי גרסה השקרית שהציגו אודות האירוע (לפיה המטוסים הישראליים "הסתתרו" מאחורי מטוס המודיעין הרוסי, מה שהביא להפלתו על ידי הנ"מ הסורי). "המוסיקה" הייתה חוסר שביעות רצון מטיב השת"פ בין צה"ל לצבא רוסיה, והתחושה במוסקבה, כי ישראל ניהלה את תקיפותיה נגד איראן באופן שסיכן חיילים רוסיים.

פוטין מברך את טרשקובה לרגל 55 שנה מאז טיסתה לחלל (צילום: אתר הנשיאות הרוסית, www.kremlin.ru, 16.6.2018)

לסיכום, אנחנו נשארים עם פוטין. ב-2036 הוא יהיה בן 83, בדיוק כמו "הקוסמונאטית" בדימוס טרשקובה. העתיד יראה אם בדומה לה "זקנתו תבייש את בחרותו".

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.