על שולחן ראש הממשלה נתניהו תונח היום לאישור חבילת סל הצלה כלכלי למשק, שאמורה לתת מענה לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שעומדים בפני קריסה. לפי הדיווחים בתקשורת, הסיוע שעליו דנו באוצר ביממה האחרונה מוערך ב-3 מיליארד שקל וכולל פיצויים, ודחייה בתשלומי מסים, מים וחשמל.
"אם החבילה הזו לא תאושר, יהיה פיצוץ במדינה", אומר לזמן ישראל גורם במגזר העסקי, שנכח בדיונים מול אנשי האוצר על היקף ואופי הסיוע. ההסתדרות ונציגי העסקים דרשו חבילה שתעזור לעסקים ולעצמאיים לצלוח את הבעיה התזרימית שנוצרה בעקבות החלטות נתניהו על איסור התקהלות, ולפני כן הסגירה בפועל של נתב"ג, שהותירו ענפים שלמים ללא כרית בטחון שתרכך את המכה הכלכלית.
אותו גורם מוסיף כי "המטרה היא להשאיר כסף פנוי להמשך הפעלת המשק, גם לקראת המגבלות הנוספות שלפנינו, ולהערכתי יוטלו מגבלות נוספות. גלגל המשק חייב לנוע בחזרה, לא יכולה להיעצר הפעילות, ולכן דרשנו חבילה של כמה מיליארדים כדי להזרים כסף למערכת. אני מקווה שיהיו החלטות טובות".
"המטרה היא להשאיר כסף פנוי להמשך הפעלת המשק, גם לקראת המגבלות הנוספות שלפנינו. גלגל המשק חייב לנוע בחזרה, לא יכולה להיעצר הפעילות, ולכן דרשנו חבילה של כמה מיליארדים כדי להזרים כסף למערכת"
לעומת גופים אחרים, כמו בנק ישראל שמזרים נזילות למערכת באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות, או הבנקים שכבר התחייבו לדחיית תשלומי משכנתה וכן כמה רשויות מקומיות שהסכימו לדחות תשלומי ארנונה מיוזמתם, משרד האוצר מפגר מאחור מבחינת מהירות התגובה שלו למשבר: עד כה, העזרה היחידה שהציע לעסקים היא קרן הלוואות בריבית נמוכה ובערבות מדינה של 85%.
אלא שעבור המלונאים, סוכני הנסיעות, המסעדות, הקמעונאים, אולמות האירועים והאמנים שמתקרבים לקריסה במשבר הזה, נטילת התחייבויות נוספות אולי תמתן את הדימום אבל לא תעצור אותו. גם ההודעה הטרייה של החשב הכללי על קיצור ימי האשראי בתשלום לספקי הממשלה, או ההודעה של שר הרווחה אופיר אקוניס על דחייה של תשלומי ביטוח לאומי לחודש אפריל למעסיקים ועצמאים, רחוקות מלתת מענה.
מי שלא יקבלו פיצוי בוודאות הם החוסכים לפנסיה, שכבר ספגו הפסדים כבדים, שנמשכים גם היום בירידות חדות בבורסה. עבור המבוגרים שקרובים לפרישה מדובר במכה של ממש שכן ייקח זמן עד שתיק החיסכון המדמם יעלה בחזרה, אם כי עדיין לא מומלץ לפדות את קופות הגמל וקרנות הפנסיה לפני הזמן ולספוג קנס כבד בדמות מס משיכה מוקדמת.
מצוקת העצמאים
לעומת בעלי העסקים והעצמאים, השכירים שיוצאים לחופשה כפויה לפחות מקבלים דמי אבטלה גם אם נותרו להם ימי מחלה. וגם כאן הפתרון לא מלא, שכן יש עובדים שנשלחו הביתה ללא פיטורים, ולא יכולים לעבוד מהבית, אפילו במגזר הציבורי. בשל כך, בכירי האוצר, בהם המנכ"ל, שי באב"ד, ומנהל אגף תקציבים, שאול מרידור, דנו היום מול המגזר העסקי בסעיפים שייכללו בסל השיקום, ושפרטיו אמורים להיסגר בשעות הקרובות, ולעבור לאישור ראש הממשלה מחר.
הסעיף הראשון שהאוצר יציע הוא קרן פיצויים לעסקים שנפגעו, בדומה לקרן שהוצעה לאחר מלחמת לבנון השנייה. המשמעות היא שעסק שנפגע ב-25% מהמחזור יקבל על כך פיצוי שיכסה כשני שלישים מהנזק.
הסעיף השני שככל הנראה ייכלל בסל הוא דמי אבטלה של 5,000 שקל לעצמאיים ופרילנסרים, שנפגעו מהמשבר. מעט מדי, אבל זו ההצעה שעל הפרק.
עבור המבוגרים שקרובים לפרישה, הפגיעה בפנסיה מהווה מכה של ממש שכן ייקח זמן עד שתיק החיסכון יעלה בחזרה. אם כי עדיין לא מומלץ לפדות את קופות הגמל וקרנות הפנסיה ולספוג קנס משיכה מוקדמת
בנוסף, כאמור, נבחנת דחיית כל תשלומי המע"מ ומס ההכנסה עד מאי, בהתאם להערכה המינימלית של משך ההגבלות על העסקים והציבור. נכון לעכשיו, רשות המסים דחתה את מועד הדיווח והתשלום רק למע"מ ל-26 במרץ בלבד.
צעד נוסף שנשקל, הוא דחייה של תשלומי הארנונה לעסקים לאותו מועד. בימים האחרונים מספר עיריות כבר הודיעו על הקלות, דחיות והנחות בארנונה ושילוט לחלק מבתי העסק, בהן תל אביב ופתח תקוה. ייתכן כי בהמשך האוצר יסכים לדחייה כללית של הארנונה לעסקים שייפגעו, באמצעות צו של משרד הפנים.
היבט נוסף שנבחן הוא דחייה מסוימת בהתחייבויות לבנקים ושמירה על מסגרות האשראי, אם כי צעד כזה ידרוש גם את הסכמתם, וזאת בדומה לגרייס של 3 תשלומים, שהבנקים כבר נתנו למשלמי המשכנתאות, למשל.
כמו כן, ייתכן שרשות המסים תסכים לקזז הפסדים לעסקים נפגעי קורונה, כך שעסק שהרוויח בשנה שעברה יוכל לקזז את ההפסדים ולהפחית את חבות המס מההפסדים של המשבר הנוכחי.
"באוצר דנים – והשטח בוער"
עו"ד רועי כהן, נכח גם הוא בדיונים באוצר. הוא עומד בראש להב, לשכת העצמאים והעסקים. לדבריו, באוצר כבר הפנימו את הזעקה של המסעדנים, המלונאים והקמעונאים, וכעת דוחפים לאישור של חבילת ההצלה המידית.
כהן מוסיף כי "אב"ד ומרידור דנו בזה שעות ארוכות, הם בדעה שצריך לעשות את זה, אך לא יודעים את גודל האירוע. הם מנסים לגדר כמה שיותר את החשיפה שלהם, אבל השטח בוער – סגרתם ענפים שלמים ואתם חייבים לתת מענה.
"לא יכול להיות שתהיה פה מדינה אחת לשני עמים, שהשכירים ירגישו שהם יוצאים לחופשה ומקבלים שכר ואת העצמאים אתם משאירים לגורלם לבחור בין בריאות הציבור לאוכל של הילדים שלהם. קודם כל תדחו להם את התשלומים, מה אתם מעודדים אותם לקחת הלוואות כדי לשלם לכם את המע"מ?
"הם שמעו את זה ותפסו את הראש, הבינו שאני צודק. מה אתה מעודד אותי כדי שאני אשלם לך את המע"מ? תדחו את המע"מ, הארנונה, הביטוח הלאומי והתקורות. סגרתם עסקים? תנו להם עזרה מידית. תגישו סל הצלה למגזר העצמאים והעסקים הקטנים, וכל אחד ייקח מהסל הזה מה שנוח לו".
"לא יכול להיות שהשכירים ירגישו שהם יוצאים לחופשה ומקבלים שכר ואת העצמאים אתם משאירים לגורלם. קודם כל תדחו להם את התשלומים, מה אתם מעודדים אותם לקחת הלוואות כדי לשלם לכם את המע"מ?"
עסקת החבילה המתגבשת נדרשת גם נוכח החרפת צעדי ההשבתה והאפשרות של מעבר למשק לשעת חירום, הצעד שאליו דוחף משרד הבריאות, מה שרק יעמיק את גודל הנזק הכלכלי לעסקים שעוד ועוד מהם יצטרכו להיסגר.
לפי הערכות, האוצר אמנם ינסה לשכך את המכה הכלכלית לעסקים ושכירים בהיקף כלשהו, אבל ככל שהמשבר הזה יתארך, וכרגע אף אחד לא יודע אם אכן כך, עלול להגיע הרגע שבו המדינה תצטרך להפנות משאבים לצרכים דחופים ובסיסיים יותר, כך שלא יישאר ממה לפצות את שלל המגזרים שנפגעו.ֿ
עד כה, ההטבה היחידה שהמדינה כן הציעה לעסקים קטנים ובינוניים היא קרן ההלוואות לסיוע בקשיים תזרימיים. בקרב ההסתדרות וארגוני התעשיינים והעסקים העצמאיים נשמעה הרבה ביקורת על הקרן הזו, שהיא לבדה לא תוכל לסייע להם לעבור את התקופה הקשה.
ובכל זאת, גם היא עשויה להווה גשר לצלוח את המשבר. "לדעתי כן יש פה סיוע כי ההלוואות הן לעסקים במשבר ובסיכון גבוה, שזה אומר שיש סיכוי טוב שההלוואה לא תחזור", אומר רז גרינבלט מחברת רציומאני, שמלווה עסקים כאלה בגיוסי אשראי באופן שוטף וכרגע גם בהגשת הבקשות לקרן של משרד הכלכלה.
כרגע הוא עסוק מאוד. "אנחנו מסייעים לעסקים שנכנסו לקשיים תזרימיים, שזה בערך חצי משק" מוסיף גרינבלט. "כך למשל, כל חברות התיירות בקריסה. יש לי לקוחה מחברה חזקה, שסגרה תפוסה של 70% לפסח, שילמו למלונות וטיסות מעל 2 מיליון שקל, וכל הלקוחות ביטלו. מאיפה הם ישלמו את הכסף? אין להם יכולת להטיס אפילו חלק כי אין טיסות. המלונות – ריקים כי אין תיירים, רק תיירות מקומית וגם פה אנשים נזהרים. אחרי הגזרות של השבוע זה גם מסעדות וחדרי כושר ואולמות. רק המשרדים נפגעו פחות כי הם עובדים מהבית".
איך ניתן יהיה לקבל את הכסף
התהליך של בקשה וקבלת ההלוואה עצמה אמור לקחת כ-3 שבועות לפחות, ומסלול הקורונה נפתח רק בשבוע שעבר, כך שאיש עוד לא ראה את הכסף. החשב הכללי הנחה את הבנקים לקחת ריבית מקסימלית של פריים פלוס 3.5% על ההלוואות האלה, ולפי גרינבלט, "הריבית הממוצעת היא סביב פריים פלוס 2.8%".
עסקים יכולים להגיש את הבקשה באופן עצמאי, או לגשת לסוכנות מעוף של משרד הכלכלה, או לחברות פרטיות. זה מתחיל בהכנסת תכנית עסקית מותאמת.
"אם במצב רגיל מנסים להציג את הפוטנציאל העסקי, אז כאן צריך להציג גם את המשבר וצריך להסביר ולהיכנס לפרטי פרטים – למה העסק צריך את ההלוואה הזו עכשיו, לא כל עסק יקבל אותה.
"אם אתה חנות שסוגרת את הדלת והנכס הוא בבעלותך, תוכל לגשת לקרן אבל כנראה לא תקבל סכום גדול. אבל אם אתה מלון שמחזיק עובדים והמקום נסגר, ועדיין יש לך צ'קים לספקים 3 חודשים קדימה והם יורדים כמו ברזל, אז אתה חייב את הכסף הזה", אומר גרינבלט.
"אם אתה חנות שסוגרת, תוכל לגשת לקרן אבל כנראה לא תקבל סכום גדול. אבל אם אתה מלון שמחזיק עובדים והמקום נסגר, ועדיין יש לך צ'קים לספקים 3 חודשים קדימה והם יורדים כמו ברזל, אתה חייב את הכסף"
אחרי התכנית העסקית העסק צריך לאסוף מסמכים, שכוללים בעיקר התקשרויות על הבנקים וכמובן מאזן. עם כל זה קובעים פגישה בעסק עצמו עם נציג מטעם שתי הזכייניות שבודקות את הבקשות עבור המדינה, גיזה אבן זינגר ו-BDSK.
הנציגים האלה, או מתאמי ההלוואה, באים לעסק, שואלים שאלות כחצי שעה ובעקבות הפגישה כותבים המלצה. במצב רגיל, (הקרן פועלת כבר כמה שנים במסלול אחר), הבדיקה הזו עולה 250 שקל ועכשיו היא בחינם.
מתאמי ההלוואה מעבירים את ההמלצה לאחד מארבעת הבנקים שנותנים את ההלוואה בפועל (מזרחי, לאומי, מרכנתיל והבינלאומי או חברות הבנות שלו).
בשלב הזה, אם ההמלצה חיובית, העסק מפעיל שיקול דעת לאיזה בנק כדאי לפנות, כשלעתים ההעדפה היא לכזה שאתה כבר עובד איתו ומכיר אותך ולעתים דווקא לא. כשמגיעים לבנק לא צריך לפתוח חשבון פעילות, ההלוואה היא ללא עמלות ואפשר להעביר אותה לאן שרוצים. הבנק יעשה בדיקות נוספות, לפעמים ירצה להיפגש עם הלקוח ולפעמים לא.
לאחר מכן יש התכנסות של ועדת אשראי פעם בשבוע, ובה יושבים נציגי הגוף המתאם והאוצר, שעוברים על כל עסק ומחליטים כמה לאשר ומה תעריף המימון. "הבנק הבינלאומי למשל, נותן לרוב 2.7% ולאומי 2.8%", מוסיף יועץ האשראי.
להערכת גרינבלט, חוץ מההלוואה הזו יש צעדים נוספים שיכולים להפחית את הטלטלה. "הבנקים מגלים נכונות וכרגע דוחים החזרי הלוואות, אבל הם עושים את זה מתוך רצון טוב, אם לא מחויבים לזה. יש גם קניונים שדוחים את דמי השכירות, והעסקים עצמם מוציאים עובדים לחל"ת. מהלכים כאלה יאפשרו לעסק אמנם לא להרוויח, אבל גם לא לקרוס. הנפילה תהיה יותר אטית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו