בישוב שבו אני מתגורר, מזכרת בתיה, התושבים כבר יממה במבוכה – מנסים להבין למי להאמין, עד כמה להאמין והאם בכלל להאמין.

הם מופצצים בהודעות סותרות בזו אחר זו, וצריכים לעשות ממוצע בין שורה של הנחיות שלא מסתדרות זו עם זו, כדי לקבל את ההחלטות השקולות והמדויקות ביותר: להיכנס לבידוד או לא להיכנס לבידוד. כמו שאמר שייקספיר: זאת השאלה. איך משיבים עליה? או-הו, זה כבר הרבה יותר מסובך ממה שחשבנו.

אין זדון בסיפור הזה, רק בלבלת. אבל הבלבול של תושבי מזכרת בתיה יהיה בתוך ימים (אולי שעות) בלבולה של המדינה. ככל שעולה מספר הנדבקים כך עולה מספר החקירות האפדימיולוגיות (מגפתיות). וככל שעולה מספרן של אלה, הצלבת המידע על מי-היה-איפה-כמה-ולמה הופך להיות מורכב ונסיבתי יותר ויותר. תוסיפו לזה מערכת בריאות שעובדת 24/7, מתוחה עד קצת גבול יכול העצבים והסבלנות – ותקבלו מהר מאד כאוס.

החולה מדלגת משעה לשעה

אתמול בסביבות שתיים וחצי בצהריים נמסר לראש מועצת מזכרת בתיה כי אישה מבוגרת, שאינה תושבת המושבה, ביקרה שבוע קודם לכן בפורימון (עדלאידע) היישובי שהתקיים באמפיפארק הפתוח. אז, בימי ה"עד 5000 התכנסות מותר" העליזים חשה בטוב, אבל כעת התברר שהיא חולה מספר 203 בקורונה.

החקירה המגפתית העלתה שהיא שהתה בנקודה אחת בפורימון בין השעות רבע ל-12:00 ל-12:30. הפורימון עצמו התחיל בסביבות עשר בבוקר, ומי שעדיין ריקד ופיזז בשלושת רבעי השעה שחולה 203 השתתפה בהם – צריך על פי הנחיות משרד הבריאות להיכנס לבידוד. במשרד הבריאות לא צמצמו את השטח הגאוגרפי בשלב זה, ולא סיפקו מידע נוסף.

מדובר, פוטנציאלית, בכ-1,400 מתושבי מזכרת בתיה. בישוב שמספר תושביו עומד על כ-15,000 זה לא צחוק. בנוסף, אם המידע הזה נכון וההנחיה תיוותר גורפת לכל מי ששהה בסביבת האמפי בשעות אלו – אזי כמעט כל עובדי המועצה, מראש המועצה ועד אחרון מתנדבי המתנ"ס צריכים להיכנס לבידוד. פוטנציאל לשיתוק השירות הציבורי, גם זה שחיוני בעתות חירום.

מאותו הרגע החל מלשכתו של ראש המועצה מירוץ בהול של טלפונים לגורמים במשרד הבריאות, ובעיקר לרופאה המחוזית, במאמץ להשיג מידע נוסף: האם החולה ביקרה משפחה בישוב? האם היא יודעת לשחזר את צעדיה? האם יצאה מן הישוב לאחר הפורימון?

מאותו הרגע החל מלשכתו של ראש המועצה מירוץ בהול של טלפונים במאמץ להשיג מידע נוסף: האם החולה ביקרה משפחה בישוב? האם היא יודעת לשחזר את צעדיה? האם יצאה מן הישוב לאחר הפורימון?

והייתה בעיה נוספת: משהו בטווח השעות שסיפק משרד הבריאות לא נשמע אפוי כדי-צורכו. בשעה 12:15 הפורימון כבר הסתיים והתושבים התפזרו לבתיהם. האם הקשישה הגיעה רק לסוף האירוע ונותרה שם דקות ארוכות אחרי תומו?

במשרד הבריאות היקשו עורף. טלפונים נטרקו שוב ושוב, ובמסדרונות המועצה הדהדו הצעקות. כל שאלה של ראש המועצה נתקלה בתשובה "אתם מפריעים לנו", "אנחנו לא יכולים לברר כעת", "אנחנו מתקשים לתקשר עם האישה". וגם "השאלות האלה לא רלוונטיות ולא מקצועיות".

במהלך אחת השיחות, כשניסה ראש המועצה להסביר לרופאה המחוזית שמסוכן להוציא לציבור הודעה לא מדויקת, היא השיבה: "מקסימום נוציא הודעה ונשנה אותה מאוחר יותר". אכן, מתכונת טובה להרגעת הציבור.

אלא שכעבור זמן מה התברר שהדקדוק הפנימי רלוונטי ועוד איך. כי אחרי שורה ארוכה של ניג'וסים, צעקות, תחינות ועצבים – נאותו במשרד הבריאות לשלוח תמונה של חולה 203 משתתפת באירוע (תמונה שסופקה מן הסתם על ידי המשפחה) וזאת כדי לסייע באיתור מיקומה המדויק, ממנו לטענתה לא משה. מבט בוחן בתמונה העלה פרט נוסף: היא צולמה בסביבות עשר וחצי. הזיהוי החדש של השעה נעשה בעזרת תיעוד ההתרחשויות על הבמה שברקע. במילים אחרות, המידע שסופק על ידי משרד הבריאות היה לא נכון.

כל שאלה של ראש המועצה לאנשי המקצוע נתקלה בתשובה "אתם מפריעים לנו", "אנחנו לא יכולים לברר כעת", "אנחנו מתקשים לתקשר עם האישה". וגם "השאלות האלה לא רלוונטיות ולא מקצועיות"

עכשיו כבר הסכימו גם במשרד הבריאות לשנות גרסה. לפי הגרסה החדשה, החולה שהתה בפורימון בין 10:30 ל- 11:30. עכשיו גם הסכימו להגביל את רדיוס המבודדים אל אלה אשר נכנסו מהכניסה הסמוכה למקום ישיבתה.

השעה כבר הייתה חמש אחר הצהריים כשהמידע החדש הגיע, וכדרכם של אנשים בישוב קטן נפוצו שמועות-שווא אשר מילאו את קבוצות הווטסאפ והפייסבוק העירוניות בפרכות ובפייק ניוזים כפרי-הרימון.

רגע לפני שהשמועות יחצו את קו ה"חייזרים נחתו בגן הברון רוטשילד" הוציאה המועצה הודעה מסודרת. הפעם הנתונים היו ברורים יותר, השעות תחומות, המלצות משרד הבריאות ברורות. נדמה היה שהגל נרגע. מספר הנכנסים לבידוד צומצם, ואפשר לשחזר צעדים.

אתם מבלבלים את הציבור

ואז, בעשר בערב, רגע לפני שמכבים את האורות, לפתע הכל התהפך. בניגוד מוחלט להודעה שהוציאו למועצה, בניגוד מוחלט לעובדות ולתחקיר המגפתי, שחררו במשרד הבריאות, שוב (בפעם השלישית) תחקיר מסלול מסולף של חולה מספר 203. הפעם הוא יצא ברשתות החברתיות, בפומבי, לעין-כל: "11:45-12:00 עדלאידע באמפי פארק יצחק במזכרת בתיה… כל מי ששהה במקומות שצוינו מתבקש להיכנס לבידוד ביתי". חזרנו אל בורות המים ואל שעות הצהריים.

מכאן, שערי הגיהינום נפרצו. תושבים נזעמים מחו, שמועות נפוצו לכל עבר, ההאשמות פרחו לחלל האוויר ומנהלי המועצה נכנסו לקדחת של טלפונים לכל מי שרק מכירים במשרד הבריאות, ובפיהם תחינה אחת בלבד: "תקנו את ההודעה המוטעה שלכם! אתם מבלבלים לנו את הציבור".

שערי הגיהינום נפרצו. תושבים מחו, שמועות נפוצו לכל עבר, ההאשמות פרחו לחלל האוויר ומנהלי המועצה נכנסו לקדחת של טלפונים לכל מי שרק מכירים במשרד הבריאות, ובפיהם תחינה: "תקנו את ההודעה המוטעית שלכם!"

בינתיים יצא ראש המועצה בהודעה אישית נוספת, כמעט באישון-ליל: "ההודעות שפורסמה לציבור מטעם משרד הבריאות סותרות את אלו שהועברו למועצה", כתב. "אנו ממשיכים לעשות מאמצים כדי לדייק את הפרטים מול משרד הבריאות. התהליך מתמשך בין היתר, מן הסתם, בגלל העומס הגדול שבו מצוי משרד הבריאות. אנו פועלים להביא ממצאים מדויקים יותר באשר לשעות, המיקום וההנחיות באשר לבידוד. ברגע שנצליח לקבל ממצאים שכאלה נוסיף לעדכן אתכם ותודה על הסבלנות".

בשעת כתיבת שורות אלה, יום שני בצהריים, כמעט 24 שעות אחרי שזוהתה חולה 203 ונודע מסלול הביקורים שלה, המצב המביך והמגוחך הזה נותר על מכונו. 10 וחצי או רבע ל- 12? בידוד או לא בידוד? תלוי לאיזה משרד בריאות אתם מאמינים.

בשעות האחרונות נודע כי סוף סוף מישהו במשרד הבריאות התעשת, והיועצת המשפטית של המשרד אישרה לשנות את ההודעה האחרונה, המסולפת. ואז, רק אז, אולי תהיה הלימה מסוימת בין התחקיר, ההודעות והמציאות.

שיטת התחקיר המגפתי קורסת

מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה (שהיה יכול להיות משעשע בימים רגילים של חלמאות שלטונית) הוא ששיטת החקר האפידמיולוגית הולכת ומאבדת מתוקפה, ככל שתקופת החירום מתארכת ומספר הנדבקים גדל.

אם קודם הצליח כוח האדם המסור של משרד הבריאות לבצע חקירה מדוקדקת ומפורטת ככל הניתן, הרי שבמציאות של מאות נדבקים חייבים לחפף, ואי אפשר להעמיק בפרטים. אי אפשר גם לעמוד בקשר עם כל רשות ורשות כדי לדייק את המידע, והתוצאה היא כאוס.

"הדיאלוג שלנו מול הרופאים הרלוונטיים במשרד הבריאות מעיד על חוסר קיצוני בכוח אדם, שחיקה מטורפת, וגם לעתים חוסר מקצועיות מוחלט", אומר ראש מועצת מזכרת בתיה גבי גאון, שמחכה על גחלים מהלילה לעדכון ההודעה ממשרד הבריאות, כדי להרגיע את התושבים.

"הדיאלוג שלנו מול הרופאים הרלוונטיים במשרד הבריאות מעיד על חוסר קיצוני בכוח אדם, שחיקה מטורפת, וגם לעתים חוסר מקצועיות מוחלט", אומר ראש מועצת מזכרת בתיה גבי גאון, שמחכה על גחלים מהלילה

"בכל פעם שהתקשרנו והתחננו למידע נוסף צרחו עלינו שהם קורסים ולא מסוגלים לעבוד. ואנחנו שואלים ושואלים והם טורקים לנו את הטלפון. המסר הוא שמשרד הבריאות בבעיה ואם לא ישתנה המצב מה שקרה אצלנו במזכרת בתיה, יקרה בימים הקרובים בכל ישוב. למערכת אין עוד יכולת לספק מידע מדויק, מקצועי ואחראי בסיטואציה הזאת".

ולסיום: קצת זווית אישית. בתור תושב מזכרת בתיה, דילגתי על העדלאידע באמפיפארק, אני ומשפחתי, טפיי ובני ביתי. לפיכך לא היינו בסיכון בשום שלב של המשבר. אבל הבוקר, גילינו שהוא לא פסח גם עלינו.

זוכרים את השאלה "האם יש לה משפחה במזכרת בתיה" שבמשרד הבריאות לא הצליחו (או סירבו) לענות עליה? ובכן, הבוקר התברר שחולה 203 ביקרה בבר מצווה של הנכד המתגורר במושבה. הבר מצווה היה בראשון לציון – האורחים היו ילדים ממזכרת בתיה שלומדים עם הנער. כל הילדים הללו, כולל הבת שלי, נכנסים לבידוד.