לפעמים השירים שאנחנו כותבים יותר חכמים מאיתנו. אתה יושב בלילה בחדר שמשקיף על גגות תל אביב, רק אתה עם הגיטרה והמחשב, מתחבר לפחדים העמוקים והנסתרים שלך, צף על איזה זרם פנימי של חרדות, במחילות האפלות של הנפש. ואתה כותב על זה שיר. והשיר מספר על אדם שמסתובב ברחובות עיר, שריקים כמו בערב חג, והוא מתקשה לנשום ומרגיש שהוא עוד רגע צונח לתהום.
לפעמים השירים שאנחנו כותבים יותר חכמים מאיתנו. אתה יושב בלילה בחדר שמשקיף על גגות תל אביב, רק אתה עם הגיטרה והמחשב, מתחבר לפחדים העמוקים והנסתרים שלך, צף על איזה זרם פנימי של חרדות
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אחר כך אתה מתקשה להסביר לחברים שלך על מה בדיוק כתבת את השיר הזה ולמה דווקא עכשיו. אבל לשיר יש מנגינה שמתגלגלת בפה ובפזמון יש מהלך הרמוני מעניין, והמילים אמנם קודרות ואפוקליפטיות ולא קשורות בשיט למה שקורה מסביב, אבל בכל זאת מציירות עולם ששואב אתכם פנימה.
אז אתם מעבדים את השיר ומקליטים אותו. ויום אחד המציאות מתהפכת על ראשה וכל החרדות התת-קרקעיות צפות אל פני השטח. ופתאום השיר הזה, שהיה קצת סתום, נהיה מובן לגמרי. כאילו נכתב השבוע בתגובה לחדשות.
זה מה שקרה לנו באבטיפוס עם "ברוכים הבאים לגיהנום", שיר שאנחנו מוציאים היום. הוא נכתב בכלל לפני יותר משנה, הרבה לפני ששמענו על וירוס הקורונה הבנזונה הזה. הרבה לפני שכל החרדות מפני הבאות – הפחד מפני מה עומד לקרות לנו, לחברים שלנו, להורים שלנו, לילדים שלנו, לכלכלה, לפרנסה – השתלטו עלינו, כמו על כולם.
הקלטנו את "ברוכים הבאים לגיהנום" לפני כמה חודשים, ושלחנו אותו יחד עם שירים נוספים ליועד נבו בלונדון, שיעשה להם מיקס ומאסטרינג. במקור תכננו להוציא את השירים החדשים האלה מתישהו לקראת סיבוב הופעות שתכננו לקיץ, באלבום או באי-פי, עוד לא החלטנו. וכל הזמן הזה התעסקנו בעיקר בעניינים של סאונד ותוכנות חדשות והפקה, שמעניינים נורא בעיקר מוזיקאים, ופחות חשובים למי שאוהבים מוזיקה.
אז אתם מעבדים את השיר ומקליטים אותו. ויום אחד המציאות מתהפכת על ראשה והחרדות התת קרקעיות צפות. ופתאום השיר הזה, שהיה קצת סתום, נהיה מובן לגמרי. כאילו נכתב השבוע בתגובה לחדשות
ואז, כמה ימים בתוך משבר הקורונה, כשהרמנו ראש והתחלנו להבין (אם בכלל התחלנו להבין) את גודל הדרמה העולמית, קלטנו פתאום שהשיר הזה – "ברוכים הבאים לגיהנום" – אמנם נכתב והולחן לפני שנה, אבל מתאר בדיוק את מה שאנחנו מרגישים עכשיו.
ברוכים הבאים לגיהנום
אם אתה יושב עכשיו
מעל שפת התהום
ומנסר את הענף לבד
כשתצנח למטה תחפש לך מקום
בין הנשמות שלא החזיקו מעמד
יש לך משאף אבל התוקף שלו פג
ובלעדיו קשה לך לנשום
הרחובות שקטים עכשיו כמו בערב חג
ברוכים הבאים לגיהנום
אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו