הבזיון של אדלשטיין: זוהי מורשת נתניהו

פרשנות בפרק "פגיעות בסדרי המשטר והחברה" בחוק העונשין מופיעה הכותרת: "מהי המרדה" ● אדלשטיין ממלא את כל התנאים ● אם לא יחזור בו ויאפשר לבחור עוד היום יו"ר חדש בהתאם לפסיקת בג"ץ, מדובר בביזיון בית המשפט ● הדרמה תוכרע עד חצות ● אם הוא יציית לצו נוסף של בג"ץ, יסתיים האירוע ב"כמעט ונפגע" ● אך אם ימשיך בקו שמתווה לו כוחו המאגי של נתניהו, יהיה מדובר בתקדים שלילי נוסף

הפגנה "להצלת הדמוקרטיה של ישראל". 24 במרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
הפגנה "להצלת הדמוקרטיה של ישראל". 24 במרץ 2020

אלה רגעים מכריעים במערכה על הדמוקרטיה הישראלית. התוצאה עד כה: 1:1. התפטרות יולי אדלשטיין מתפקידו היא התקפה נוספת על יסודות המשטר, אך לא הושגה עדיין הכרעה. בכל סיטואציה אחרת היה יו"ר הכנסת היוצא נמנה עם חברי הכנסת והשרים הממלכתיים מהליכוד וימינה, שקראו לכבד את פסיקת בג"ץ, אך כוחות עלומים גרמו לו לערוק למחנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הודעת ההתפטרות של אדלשטיין היא גם הודעת ההצטרפות שלו למועדון השיחדש (newspeak). המילים שבהן בחר להתקיף את בג"ץ לא יכולות להיות מאשימות יותר: "החלטת בג"ץ מהווה התערבות גסה ויהירה של הרשות השופטת בענייניה של הרשות המחוקקת, הנבחרת! החלטת בג"ץ פוגעת באופן חסר תקדים בריבונות העם ובריבונות הכנסת. החלטת בג"ץ חותרת תחת יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית".

כותרת פרק ח' בחוק העונשין היא "פגיעות בסדרי המשטר והחברה". כמה שורות לתוך הפרק מופיעה הכותרת "מהי המרדה", ואדלשטיין ממלא את כל התנאים המפורטים בסעיף 136:

"להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ; לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".

בהמשך הודעת ההתפטרות חוזר פתאום אדלשטיין לרוח האחדות, כאילו לא פגע רק הרגע ב-55% מאזרחי ישראל, שלפי מדדי הדמוקרטיה מביעים בהתמדה את אמונם בבית המשפט העליון:  "לא  אתן יד למלחמת אחים! אפעל על פי רוחו של מנחם בגין אשר ביוני 1948, בימי האלטלנה, מנע מלחמת אחים… על כולנו להתעלות. על כולנו להתאחד. למען מדינת ישראל ובכדי לחדש את הרוח הממלכתית בישראל – אני מתפטר בזאת מתפקידי כיושב ראש הכנסת".

הפגנה "להצלת הדמוקרטיה של ישראל". 24 במרץ, 2020. (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה "להצלת הדמוקרטיה של ישראל". 24 במרץ, 2020. (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

טענת אדלשטיין כי התפטרותו היא חידוש רוח הממלכתיות היא דוגמה לשיחדש. לא מדובר במהלך ביניים בין סירוב לציות, כפי שהיה רוצה שנאמין, משום שמיד לאחר שהודיע בפתח ישיבת הכנסת היום על התפטרותו, הוא הודיע כי המליאה ננעלת עד ליום שני.

בעקבות זאת הוציא היועץ המשפטי לכנסת הודעה לבג"ץ, ולפיה הבהיר לאדלשטיין כי ההתפטרות אינה פוטרת אותו מיישום פסיקת בג"ץ, על ידי כינוס מחודש של הכנסת וקיום הצבעה על יו"ר חדש עד היום בחצות. אדלשטיין השיב לו כי אין לו כוונה לנהוג כך.

היועץ המשפטי לכנסת הוציא הודעה לבג"ץ, ולפיה הבהיר לאדלשטיין כי ההתפטרות אינה פוטרת אותו מיישום פסיקת בג"ץ, על ידי כינוס הכנסת והצבעה על יו"ר חדש עד היום בחצות. אדלשטיין השיב לו כי אין לו כוונה לנהוג כך

מהלכו של אדלשטיין לא תורם דבר לממלכתיות כפי שהוא טוען, אלא רק להרס וחורבן הכללים הבסיסיים ביותר באמנה החברתית של אזרחי המדינה. המסר שלו הרסני במיוחד על רקע המציאות המפולגת בישראל, שבה מתקיימים אלה לצד אלה שבטים שאין ביניהם כל מכנה משותף, מלבד ההסכמה ששלטון החוק הכרחי לחיים בחברה צודקת.

פרופ' יצחק זמיר, שהיה שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, כתב ב-1987 בהתבסס על ניסיונו:

"לא מוכרים לי מקרים בהם עובד ציבור, ובכלל זה שר, היה מוכן לעשות מעשה בניגוד לחוות דעת משפטית, שקבעה באופן חד־משמעי כי המעשה יהיה בלתי־חוקי.

"אף לא מוכר לי מקרה בו עובד ציבור, ובכלל זה שר, היה מוכן לפעול בניגוד לפסק-דין של בית־משפט. המצב בתחום זה טוב לא רק בהשוואה למצב בתחום השלטת החוק על האזרח, אלא הוא טוב גם בהשוואה למה שמקובל במתוקנות שבמדינות העולם".

ובכן, אנחנו כבר לא שם.

במקום אחר במאמר מוסיף זמיר:

"החוק חייב לחול על כולם, באורח שוויוני, ולא יתכן שיורשה לאדם אחד להעדיף את השקפתו או מצפונו על־פני החוק, שכן, אי־אפשר יהיה למנוע רשות כזאת גם מאדם אחר, ודרך זאת עלולה להוביל את המדינה לאנרכיה. לכן, מבחינת המערכת המשפטית, מי שעבר עבירה בגלל השקפה פוליטית או מטרה אידיאולוגית, אין לו צידוק, ועליו לעמוד לדין ולשאת עונשו ככל עבריין אחר".

בדיוק לכך מכוונת עמותת "חוזה חדש", שהגישה בעקבות התפטרות אדלשטיין בקשה דחופה לבג"ץ, לקבל נגדו החלטה על ביזיון בית המשפט (גילוי נאות: עו"ד יובל יועז, אחד העותרים, הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל). העמותה היא אחת מחמש העותרות שהביאו את בג"ץ לחייב את אדלשטיין לאפשר עד היום את ההצבעה על החלפתו.

מהלכו של אדלשטיין לא תורם דבר לממלכתיות כפי שהוא טוען, אלא רק להרס וחורבן הכללים הבסיסיים ביותר באמנה החברתית של אזרחי המדינה. המסר שלו הרסני במיוחד על רקע המציאות המפולגת בישראל

עתה היא מבקשת מחמשת שופטי ההרכב להוציא צו מתאים, כדי "לכוף על המשיבים לקיים את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ובאופן פרטני במקרה שלפנינו – להביא לדיון ולהצבעה במליאת הכנסת, עד תום יום 25 במרץ 2020 את נושא בחירת יושב הראש הקבע של הכנסת ה-23". כלומר, עד היום בחצות.

"העותרת אינה חולקת על זכותו של המשיב 1 (אדלשטיין, נ"י) להתפטר מכהונתו כיושב ראש הכנסת בפועל, אף שהתפטרות זו היא ככל הנראה אקט מיותר, נוכח העובדה שממילא אמורה הייתה להתקיים היום הצבעה על בחירת יושב ראש קבוע לכנסת. התפטרותו של המשיב 1 מכהונתו היא איפוא אקט חוקי, שנעשה כדין.

"עם זאת, העותרת תטען כי אין בהתפטרותו כדי לשחרר אותו מחובתו לציית לפסק דינו החלקי של בית המשפט הנכבד".

ההסבר לכך הוא שעד כניסת ההתפטרות לתוקף, בתוך 48 שעות מההודעה עליה, אדלשטיין הוא עדיין יו"ר הכנסת לכל דבר, ולכן מחויב לאפשר עוד היום את ההצבעה לבחירת מחליפו.

הדרמה תוכרע עד חצות. אם יציית אדלשטיין לצו נוסף של בג"ץ, יסתיים האירוע ב"כמעט ונפגע". אך אם ימשיך בקו שמתווה לו כוחו המאגי של נתניהו, יהיה מדובר בתקדים שלילי נוסף בהיסטוריה של מדינת ישראל, אחרי שתקדימים כאלה נקבעו בזה אחר זה בשנה האחרונה.

אדלשטיין נתניהו (צילום: Hadas Parush/Flash90)
אדלשטיין נתניהו (צילום: Hadas Parush/Flash90)

גיבוש מהיר של חוק יסוד חקיקה

למרות הכל, תוצאת המאבק נכון לעכשיו היא שוויון. המחנה המבקש להכפיף את שלטון החוק לפוליטיקאים עדיין לא גבר, ואם בסופו של דבר תצליח כחול-לבן לתפוס את ראשות הכנסת, ואפילו באיחור, יהיה ניתן להתחיל בתיקון. אחד הצעדים הדחופים ביותר הוא גיבוש מהיר של חוק יסוד חקיקה, המסדיר את היחסים בין הרשויות, ומוגן בפני שינויים על ידי דרישה לרוב מיוחס.

למרבה הדאגה, כחול-לבן לא מפגינה את הנחישות והחזון הדרושים למהלך ההיסטורי של חיסון הדמוקרטיה הישראלית מפני ריקבון פנימי. וגם אם יוקם המבנה הפורמלי הדרוש להגנת הדמוקרטיה הישראלית לעשורים קדימה, השנאה של המוני ישראלים, המגיעה לשטנה של ממש לבית המשפט העליון ולרעיון שלטון החוק, תמשיך ללוות אותנו לא מעט שנים. זוהי מורשת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 936 מילים ו-1 תגובות
סגירה