בנייר עבודה שהוציאו חוקרי קרן המטבע, ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, בשנת 2012 הם הציפו בעיה מבנית חמורה בתוך המערכת המוניטרית. לפי אותו נייר, רוב הכסף החדש במשק מיוצר על ידי הבנקים ומוזרם בצורת אשראי לעסקים ומשקי בית. פה מצאו החוקרים כי יש ניגוד אינטרסים ברור בין מטרות הבנק לבין האינטרס הציבורי.

ברגעי משבר, דווקא כשהמשק זקוק לכסף חדש כמו לחמצן, הבנקים סוגרים את ברז האשראי, ולמעשה מפסיקים להלוות לפירמות ולאנשים פרטיים מהחשש שאלה לא יצליחו להשיב להם את ההלוואה ויעמידו את יציבותם בסכנה. לעומת זאת, בתקופות של שגשוג, כשהשוק רווי בכסף, הבנקים מרגישים בנוח ומספיק בטוחים להזרים כסף חדש לעסקים ומשקי בית, מה שעלול לגרום לאינפלציה.

חוקרי הקרן מצאו בסימולציה שערכו כי אילו יצירת הכסף היתה בידיים של המדינה, מה שהיה מאפשר לה לייצר אותו לפי צורכי הציבור ולא לפי שיקולי רווח והפסד של הבנק, היו תקופות השפל והמיתון בכלכלה מצטמצמות דרמטית ביחס למצב היום.

קריאה נרגשת לבנקים

בשבוע שעבר יצא שר האוצר, משה כחלון, בקריאה נרגשת לבנקים להקל על הלקוחות ולסייע להם. "זה לא הזמן להתקטנן וזה לא הזמן להלחיץ אנשים" – נזף בהם כחלון במסיבת עתונאים שערך. קריאה זו היתה ניסיון נואש לעקוף את אותה בעיה מבנית, שהצביעו עליה קומהוף ובנס.

הבנקים, שרחוקים מלהיות ארגוני צדקה או עמותות ללא מטרות רווח, התעלמו מבקשה זו באלגנטיות. כמה ימים אחר כך החלו כבר לזרום תלונות מבעלי עסקים רבים על כך שהבנקים מערימים עליהם קשיים רבים בקבלת כספי קרן ההלוואות בערבות המדינה. מדובר באותה קרן "משופרת וידידותית" שכחלון הבטיח שניתן יהיה לקבל ממנה הלוואות בתהליך מהיר מהבנקים.

ד"ר חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

גם המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שיגרה מכתב משלה לבנקים, והצהירה בו כי "הציפייה הפיקוחית היא שהבנקים ימשיכו לספק בתקופה זו אשראי ללווים בכלל המגזרים במשק, בדגש על לווים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית".

רצה הגורל ומספר שעות אחרי שבר שיגרה את המכתב לבנקים, התקשר אלי בעל עסק בינוני משגשג בארץ. בקול רועד  הוא סיפר לי שבזה הרגע הבנק קיצץ מההלוואה, שכבר אושרה לחברה שבבעלותו, כרבע מיליון שקל. מדובר בהלוואה שהיה זקוק לה כאוויר לנשימה על מנת להמשיך ולקיים את העסק שלו על עשרות עובדיו במצב של סגר כמעט מוחלט. ניתן רק לדמיין כמה עסקים כמוהו נמצאים כיום בכזו חוסר ודאות איומה, תוך התעלמות מציפיות המפקחת.

הנגיד פרופ' אמיר ירון אף הגדיל לעשות ואיים ביום חמישי על הבנקים שאם יגלה שהריביות עלו מעבר למה שנובע כתוצאה מהתנודות הרגילות במשק, הוא יטפל בכך בחומרה. גם איום זה נשמע על פניו כאיום סרק. הרי ספק גדול אם לנגיד בנק ישראל יש כיום את הכלים לאמוד מהי רמת הריבית הנכונה שהבנקים אמורים לגבות במשק, שמתנהל עתה כמעט בכאוס מוחלט, מלווה בעיוורון מלא לגבי מה שצופן העתיד.

ספק גדול אם לנגיד בנק ישראל יש את הכלים לאמוד כיום מהי רמת הריבית הנכונה, שמשקפת את הסיכון במשק שמתנהל כמעט בכאוס מוחלט, מלווה בעיוורון מלא לגבי מה שצופן העתיד

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית. הרי אם בנק ישראל יציב ריבית גג נמוכה לבנקים, הבנקים במקרה זה עלולים לעצור את זרם ההלוואות לחלוטין, כי הסיכון העסקי עלול לא להצדיק במקרה זה את מתן ההלוואה.

לעומת זאת, אם ינסה בנק ישראל לנקוט בצעד קיצוני במיוחד, וינחית הוראה גורפת לבנקים המחייבת אותם במתן הלוואות תחת תנאים מקלים, הרי שפה הוא עלול לגרום לכאוס בתוך המערכת הבנקאית, ולמתן הלוואות מופקרות.

מנסים להנשים את סקטור האשראי

סכנת "מחנק אשראי" מצד הבנקים בעת משבר היא לא תופעה ייחודית לישראל. במצב דומה נמצא כיום רוב העולם. הבנקים המרכזיים מנסים להנשים את סקטור האשראי על ידי הורדות ריבית (כלי שדי מוצה בעשור האחרון), הזרמות כספים לתוך המערכת הבנקאית, הקלות רגולטוריות והדפסות כסף (הרחבה כמותית).

הבעיה היא שבמקום להעביר את רוב הכסף שהודפס ישירות לעסקים ולמשקי בית שנפגעו, הבנקים המרכזיים מזרימים אותו למערכות הפיננסיות, בעיקר לצורך רכישות אג"חים. ב-2008 הכלי הזה אמנם ייצב את המערכת הפיננסית וגרם להעשרתם של המשקיעים העשירים ממילא, אבל רק מעט מהכסף הזה הגיע לעסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית.

גם בנק ישראל החל בצעדים דומים כעת, כולל הרחבה כמותית של 50 מיליארד שקל לרכישת אג"ח ממשלתי. מדובר במהלך שרחוק עדיין מלעזור למובטל שנותר ללא פרנסה ולעסקים שמתנדנדים בין חיים למוות כלכלי. גם ההקלות הרגולטוריות שנקט בהן עד כה טרם ידועה השפעתן.

אם המשבר ימשך והבנקים אכן יסגרו את ברז האשראי, הרי שאז ייתכן שבנק ישראל יבקש לשלוף את נשק יום הדין עליו דיברו קומהוף ובנס. במקרה כזה עשוי בנק ישראל להזרים את הכסף המודפס ישירות לחילוץ הכלכלה האמיתית דרך הממשלה, או ישירות לחשבונות האזרחים.

נכון לרגע זה בבנק ישראל לא מתלהבים במיוחד ממהלך כזה. הם חוששים מיצירת תקדים, שבו יועבר כסף מודפס ישירות למימון פעילות הממשלה גם בזמני שגרה. דבר זה עלול לגרום, לדברי בכירים בבנק, ל"מדרון חלקלק" שיגרום לאינפלציה בעתיד, כפי שהיתה פה בשנות ה-80 טרם העברת חוק "אי ההדפסה".

נראה שלמרות ההתנגדות, אם לא תהיה ברירה ולא יהיה פתרון למצב הקיצוני שנוצר לכלכלה בטווח הקרוב, בנק ישראל יאלץ גם הוא לנקוט במהלכים קיצוניים לפתרון המשבר. הנגיד ירון הבטיח כי בנק ישראל לא יהסס להפעיל כל כלי במסגרת סמכותו ככל שידרש כדי להוסיף ולתמוך בפעילות הכלכלית. כל שנותר הוא רק להמתין ולבחון האם אחד הכלים שיתווספו לסט הכלים שיעמדו לרשות ירון תהיה גם מדפסת הכסף בשירות הממשלה.