בימים האחרונים אתר הקרמלין מציג מדי יום אירוע מרכזי ארוך אחד שבו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עוסק בהיבטים השונים של משבר הקורונה. כל מפגש נועד להציג פנים שונים של המעורבות של פוטין במשבר, להעביר מסרים לקהלים שונים, וגם מאפשר זווית ראייה נוספת על התמודדות הרוסית עם המגפה העולמית.

פגישתו של הנשיא עם הרופאים-הווירולוגים ב-7 באפריל עמדה בסימן של ביטויי חנופה מוגזמים, אפילו בקנה מידה רוסי, שהושמעו על ידי אנדוקרינולוג (זה בכלל קשור לקורונה?) בכיר. הרופאים הסבירו לאזרח הרוסי את הצורך במהלכי ריחוק חברתי; סיווגו את רוסיה יחד עם סינגפור, כמי שנוקטת ב"גישה מקדימה" ביחס לקורונה, בניגוד לאיטליה, וטענו כי כבר חודשים ננקטים בה מהלכי מנע.

כמו כן הוצגו המהלכים להשגת ציוד רפואי, פיתוח יכולת עצמאית בתחום הבדיקות ואף מהלך מואץ לפיתוח החיסון במכון "וקטור" – המרכז הווירולוגי המוביל של רוסיה. הובהר, כי רוסיה נמצאת לפני השיא במגפה, ורק בעוד כשבוע אפשר יהיה לדעת, האם ניתן לצמצם את המגבלות על המשק.

בפגישה דובר בצורה חופשית על ניטור התחלואה בדלקת הריאות "הרגילה" (פנאומוניה) – שיכולה לשמש אינדיקטור להתפשטות המחלה גם בקרב אלה שלא זוהו כחולי קורונה. בשבועות האחרונים בערו הרשתות החברתיות ברוסיה, בטענה כי מקרים רבים נרשמים כדלקת ריאות כדי לא להירשם כקורונה.

שלשום, ב-9 באפריל, החליטו במשרד הבריאות הרוסי להפסיק להפריד בין מקרי התחלואה הקשים בקרב חולי הקורונה לבין חולי פנאומוניה. זאת, לאור הדיוק הלוקה בחסר של הבדיקות לקורונה (80-70%).

בפגישה עם כל המושלים (8 באפריל) הוצגו דווחים מתישים, עמוסים בפרטים ונתונים אודות התוכניות להתמודדות בעיר מוסקבה, במחוז מוסקבה, בעיר סנט-פטרבורג, במחוז קלינינגרד (המובלעת במערב), במחוז קרסנודאר (אזור נופש, ביחוד מסביב לסוצ'י), במחוז פרימורייה במזרח הרחוק (ולדיווסטוק) ובמספר מחוזות נוספים.

המושלים הציגו את המאמץ לייצר עתודות של מיטות לקליטת החולים הקשים והקלים, להשלים ציוד רפואי, להקים פסי ייצור לציוד מיגון, לאכיפה של הריחוק החברתי, לתמיכה בתושבים ובעסקים.

אף כי כולם הציגו אתגרים וקשיים, התמונה המשתקפת מהמפגש הייתה של פעילות שיטתית ורצינית. המושלים הציגו את האיזון שהם נוהגים בו, בין מהלכי הסגר לבין המשך הפעילות היצרנית. ראש עיריית מוסקבה סרגיי סוביאנין הדגיש, למשל, שאסור לעצור את ענף הבנייה בגלל תרומתו הגדולה לענפים האחרים במשק.

המפגש ביקש להציג לאזרח הרוסי תמונה של סנכרון בין הרשויות המחוזיות לבין הממשלה הפדרלית. כשמושל קרסנודאר התלונן, כי קיבל תמיכה פדרלית מזערית של 11 מיליון רובל (כ-140 אלף דולר), בעוד שמחוזות אחרים קיבלו סיוע של מיליארדי רובלים (עשרות מיליוני דולרים) – הוא זכה ל"נזיפה בשידור חי" מראש הממשלה מיכאיל מישוסטין, כי לא הגיש בקשה לתקציב בצורה אחראית ומסודרת.

אחד המושלים סיפר על יוזמה מקומית – מאות אלפי אנשים נעקבים אלקטרונית בכל הנוגע להקפדה על ההנחיות, אך הנתונים משמשים לא לענישה, אלא לצבירת נקודות חיוביות ("הרובלים של טוב הלב"), אותן יוכלו לנצל בעתיד במוסדות תרבות, ספורט ועוד. הדבר מזכיר התנסות רוסית מואצת בשיטת "הניקוד החברתי" הסינית.

המפגש נוצל על ידי פוטין כדי להציג לציבור שורה של הקלות נוספות ומהלכי תמיכה כלכלית לאוכלוסיות מוחלשות ולעסקים. פוטין קבע בצורה חדה, כי אסור לעצור את כל המשק בגין המגפה, וכי התעשייה נדרשת להוסיף ולייצר, תוך הקפדה על אמצעי הגנה היגייניים. הוא הבהיר למושלים, כי מוטלת עליהם אישית האחריות להתמודדות יעילה, כי עליהם לשלוט בכל גרוש ולוודא שהזמן מנוצל ביעילות.

כמו כן, פוטין חזר על מסריו, כי התמיכה בעסקים תתועדף לאלה שמשמרים תעסוקה. פוטין שאל את המושלים "שאלות של פרטים" (למשל, כמה מיטות בדיוק יוקמו במחוז?) וסירב לאשר שתקציבים פדרליים ינוצלו לטובת שיפוץ מהיר של מוסדות רפואה, מחשש שייגנבו. כדי לעודד את רוחם של האזרחים פוטין אמר, כי העם הרוסי עמד בעבר בפלישות של נוודים שונים, וינצח גם את הקורונה.

במפגש עם ראשי התעשיה הביטחונית ב-9 באפריל פוטין הבהיר, כי המשבר לא יעצור את פעילותם של הרכיבים "המערכתיים" של הכלכלה הרוסית, ובהם התעשייה הביטחונית.

בחלק הפתוח של המפגש דיבר ראש חברת ייצור המסוקים הלאומית ROSVERTOL, השייכת לתאגיד-העל ROSTEC, המרכז את רוב התעשייה הביטחונית. הוא הסביר, כי החברה מסוגלת חרף המשבר לעמוד בכל ההתחייבויות שלה מול משרד ההגנה הרוסי, וכן מול הלקוחות בחו"ל. בעוד שכעת מועסקים רק 30% מהעובדים, בשבוע הבא יחזרו לעבודה יותר מ-70%, כשהעובדים בני 65 ומעלה יישארו בבית.

מושל מחוז רוסטוב הסביר, כיצד מהלכי הריחוק החברתי נוהגים בתבונה במפעילים הגדולים ומאפשרים להם לפעול.

פוטין, מצדו, קבע כי המפגש נועד לוודא שרוסיה תשמר עמדה מובילה כיצואנית נשק, גם לאור הגברת המורכבות בשווקים בעקבות משבר הקורונה, וגם בנסיבות הדומות ל-2019, בה הוחרף הלחץ על רוסיה על ידי "תחרות בלתי הוגנת". לדבריו, חרף הלחץ, ב-2019 רוסיה עמדה בתוכניות היצוא הביטחוני, ואף יצאה ב-2% יותר משתכננה – יותר מ-15 מיליארד דולר ותיק הזמנות עתידיות של 55 מיליארד דולר.

פוטין הדגיש את הדינמיקה החיובית מול מדינות אפריקה שחתמו על חוזים חדשים בהיקף  מיליארד דולר והבהיר כי היכולת לשמר מעמד זה גם בעתיד תחייב גמישות ועבודה מסונכרנת של התעשיה והרשויות שעוטפות אותה.

בשונה משנה שעברה, פוטין לא אמר שרוסיה משמרת מקום שני בעולם כיצואנית נשק (והדו"ח השנתי של מכון SIPRI השבדי החוקר נתונים של יצוא נשק מאשש, כי סין דחקה את רוסיה למקום שלישי).

במקביל, כלי התקשורת האופוזיציוניים ברוסיה, ובפרט כאלה הפועלים בחו"ל מפרסמים ביקורת על התמודדות רוסית עם המגפה והחלטות הממשלה.

כשלים במערכת הרפואית הרוסית נחשפים, ביקורת נמתחת על המשך פעילות המשק, בייחוד בתחום התעשייה, על מתכונת הסיוע לעסקים ולאזרחים, וכן על כך שמשרד ההגנה הרוסי מרכז אלפי חיילים בחזרות לקראת מצעד ה-9 במאי, ללא כל אמצעי הגנה או ריחוק חברתי.

התבוננות בסיקור של הקרמלין מובילה למספר מסקנות:

• רוסיה בחרה בבירור בנתיב של ריחוק חברתי מוגבל והמשך עבודת החלקים היצרניים של המשק – בדגש על התעשייה והחקלאות. לבחירה זו, בסבירות גבוהה יהיה מחיר בהיקף המתים. סביר להניח, כי פוטין והממשל הפדרלי מודעים לכך, ונכונים לשלמו.
• פוטין אומנם מוצג כמוביל המאבק הלאומי ביד רמה (לרבות כמייקרו-מנג'ר – ברוסית הוא מתואר כ"נוהג בגיר ידני") – אך כבר הסביר, כי המושלים והפקידים הם שיישאו באחריות אישית לכישלון.
• לחיוב, יש לומר כי מסתמן שכל רשויות הממשל רתומות למאבק בקורונה, וברמות השונות מתנהלת עבודה רצינית כדי למצוא מענה לאתגרים השונים. עם זאת, לא די בהירתמות. התייעצויות הטלוויזיוניות של פוטין ממחישות את תופעת ה-POKAZUKHA – יפוי המציאות – שמסתירה את המצב המעשי הלא מזהיר של מערכת הבריאות, המשק והחברה ברוסיה.
• רוסיה אינה מתכוונת להתכנס פנימה: השיקולים של מדיניות החוץ מוסיפים לקבל בולטות כבעבר בסדר היום של מוסקבה. אומנם ניתן היה ללמוד זאת גם מהעיסוק הרוסי האינטנסיבי בהסדרת שוק הנפט ובמאמצי הסיוע של רוסיה למדינות העולם – אך אלה קשורים עמוקות למשבר הקורונה וליכולתה של הכלכלה הרוסית לצלוח אותו.
• ההקפדה של פוטין להשקיע דווקא כעת בתחזוקת דימוי אמינותה של רוסיה כספקית נשק – הינו הוכחה ניצחת לכך שמשבר הקורונה לא שינה את נטייתו להתבונן על העולם בראש ובראשונה דרך הפריזמה הגאופוליטית.

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.