מבחינה פוליטית הרבה-הרבה יותר קל לעשות דווקא הפוך – 0 ח"כים בקואליציה, 120 באופוזיציה. הסבר פרטני כאן: https://jokopost.com/politics/58259/
אותה התוצאה הסופית – אין משמעת קואליציונית וכל מפלגה מצביעה לפי מצפונה, ויש פיקוח על הממשלה (ללא שום משאלי עם, מפלגות מפקחות אחת על השנייה וכולן ביחד מפקחות על הממשלה). אבל גם לא צריך להתפשר על כלום, לא צריך לשבת בממשלה עם אף אחד ולא צריך להתווכח מי יהיה רה"מ.
הכי חשוב – אפשר לעשות את זה ממש היום, לא צריך לשנות חוקי יסוד או את שיטת הממשל.
אם איזנקוט מודיע שהוא יהיה ראש ממשלה ביצועית בלבד, ללא קואליציה (אפילו מפלגתו תהיה באופוזיציה), לא יתווכח עם הכנסת אלא יעשה את מה שהיא תחליט, וימנה שרים מבחוץ, אז הוא יכול לקבל אמון, אם רק זמני, של כל מפלגות "גוש השינוי" וערבים ואולי אפילו חרדים, למה לא.