לדעתי, יש פתרון מעולה. אמנם הוא ידרוש מכל השותפים להתפשר, אבל הוא, קרוב לוודאי, דווקא יצליח. להלן התהליך:
א. לא מקימים ממשלה, אלא משתלטים על הכנסת, ומייד מעבירים חוק יסוד: ח"כ שכיהן מעל שתי קדנציות כראש ממשלה, אינו יכול לכהן עוד כראש ממשלה. חוק אפשרי אחר: אדם המנהל את משפטו אינו יכול לכהן כראש ממשלה. החוק יעבור בתמיכה (נלהבת) של הערבים, וייתכן שבהימנעות החרדים.
ב. עתירה מייד תוגש לבג"ץ, והוא, קרוב לוודאי, יקבע שהחוק פרסונלי ולכן יחול רק מהכנסת הבאה. רצוי לדבר עם בג"ץ כבר עכשיו, ולעדכן אותו באופן לא רשמי בחוק המוצע.
ג. מקימים ממשלה בראשות אייזנקוט. ובהימנעות הערבים. כלומר, ממשלת מיעוט. וההחלטה הראשונה של הממשלה תהיה: חוק פירוק הכנסת ויוצאים לבחירות. הממשלה הופכת לממשלת מעבר, ואייזנקוט – לראש ממשלת מעבר.
ד. יוצאים לבחירות. לא משנה מה יהיו התוצאות, סביר להניח שגוש ביבי לא יקבל 61 מנדטים. והנה נכנס לתוקף החוק שמונע מביבי להיות ראש ממשלה. ניצחון. מט סנדלרים. ביבי מחוץ למשחק.
ה. אייזנקוט מצהיר שישמח לשבת בממשלה תחת רה"מ אחר מהליכוד. מהר מאוד קמה ממשלת אחדות ציונית רחבה, שבה – סביר להניח – אייזנקוט לא יוכל להיות ראש ממשלה (תלוי בתוצאות הבחירות). מכל מקום זו תהיה ממשלה אפקטיבית ויציבה, ללא חרדים וללא ערבים, והיא תקים ועדת חקירה ממלכתית, תתקן את היחס לחרדים, תסיים את המלחמה, תשנה נושאי דת ומדינה, ואפילו אולי תקבע חוקה רזה לישראל. אפשר לקוות שהיא תחזיק מעל שלוש שנים, וביבי כבר לא יחזור אחרי כן למשחק הפוליטי.
ו. הדבר החשוב ביותר הוא המהירות. אם אייזנקוט ימרח זמן, כי יתקשה לוותר על מנעמי השלטון כראש ממשלה, הוא יזוהה עם הערבים – וכל המנדטים שלו ייעלמו. הרציונאל הוא להגיע בערך לאותה נקודה שאנחנו נמצאים בה כעת; אבל ללא ביבי. ובשביל זה צריך לפעול במהירות רבה.
ז. בעיניי, החשש הגדול ביותר הוא שאייזנקוט ירצה להקים ממשלה אמיתית. לא ממשלת מעבר. ולכן הוא יקים ממשלת מיעוט שנשענת על הערבים. אבל ממשלה כזו מעצם הגדרתה מאוד לא יציבה, ותקרוס עוד שנה מקסימום. ואז נצא לבחירות אחרי שאייזנקוט יזוהה עם הערבים, וכאן ביבי כבר עלול לקבל 61 מנדטים. כלומר גם נאכל את הדגים וגם נגורש מהעיר. המטרה היא להקים ממשלה פיקטיבית שכולם יבינו היטב שהיא פיקטיבית, ונועדה רק להפוך את אייזנקוט לראש ממשלת מעבר. זה הכל.
זו הצעתי לפתרון המשבר הפוליטי בישראל.
