"מערכת המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל אינה נרתעת מיישום חסר פניות של הדין… היא תמשיך במחויבותה חסרת הפשרות לשלטון החוק, לערכיה היהודיים והדמוקרטיים ולעקרונות היסוד של הדין הבין-לאומי". כך נכתב בהודעה שיצאה הבוקר מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לציון יום השואה ו-60 שנה למשפטו של הצורר הנאצי אדולף אייכמן.

מבלי להיכנס להשוואות מסוגן של אלה שנשמעות לעתים ביום השואה, ניתן לראות בהודעת היועמ"ש התייחסות עקיפה לאתגרים שמציב בפני מערכת אכיפת החוק משפטו של רה"מ, בנימין נתניהו.

בהודעת היועמ"ש, המבליטה את חלקו של היועמ"ש דאז, גדעון האוזר, במשפט אייכמן, נכתב כי: "לפני 60 שנה בדיוק נפתח בבית העם בירושלים משפטו של אדולף אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שהיה מהאחראים הראשיים להוצאתה לפועל של תכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה".

"המשפט נערך בפני הרכב מיוחד של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהובלת היועץ המשפטי לממשלה דאז, גדעון האוזנר, שדברי הפתיחה שלו בשמם של 'שישה מיליון קטגורים' הפכו לאחד מסמלי המשפט החקוקים ביותר בתודעת הציבור הישראלי".

"בית המשפט מצא כי אייכמן אשם בפשעים נגד העם היהודי, בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה על בסיס החוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, וגזר עליו עונש מוות. בסוף חודש מאי 1962 דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים את ערעורו של אייכמן, וזמן קצר לאחר מכן בוצע גזר הדין".

"השפעותיו של המשפט חצו את כתלי בית העם בירושלים והדהדו במדינת ישראל ובעולם כולו. ייחודיותו של משפט אייכמן בהשוואה למשפטים קודמים, לרבות אלו שנערכו בטריבונל הבין-לאומי בנירנברג, היא בכך שבמרכזו עמדה שואת העם היהודי, ובכך שהוא התקיים במדינה שבה נמצאו באותה עת רבים מקורבנות השואה".

"בישראל גם רוכזו ונשמרו רבים מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט במהלך ההליך. ניצולי השואה קיבלו במה פומבית להשמיע את עדויותיהם, באופן ששינה ללא היכר את עיצוב תפיסת הציבור הישראלי את אירוע השואה ואת היחס לשורדי השואה. לאור חשיבות המשפט, ובפרט נוכח התגברות שיח מכחישי השואה בעולם, משרד המשפטים פרסם בשנת 2009 באתר האינטרנט של המשרד את פרוטוקולי הדיונים מהמשפט וכן מסמכים נוספים, לרבות הודעת אייכמן המקורית בעת חקירתו בידי משטרת ישראל".

"משפט אייכמן הותיר חותם על השיטה המשפטית הנהוגה בישראל ומחוצה לה, ותרם תרומה חשובה להתפתחות המשפט הפלילי הבין-לאומי. קיום המשפט בישראל נתן ביטוי למחויבות של המדינה הצעירה לשלטון החוק".

"בנוסף, פסק הדין אישר את העיקרון העומד בבסיס המשפט הפלילי הבין-לאומי המודרני, לפיו ישנם מעשים שהם כה חמורים, שהאיסור עליהם הוא אוניברסלי, ושהאחראים עליהם צריכים לתת את הדין על מעשיהם באופן אישי".

"ההחלטה של מדינת ישראל הצעירה להביא את אחד מגדולי צוררי העם היהודי למשפט ולהעמידו לדין של צדק, היא ביטוי נוסף לניצחון הרוח היהודית ולעוצמה המוסרית של מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ששלטון החוק הוא אבן יסוד בקיומה".

"מדינת ישראל השכילה מראשית ימיה לבנות מערכת משפט מקצועית, עצמאית ואיתנה, שאינה נרתעת מיישום חסר פניות של הדין. עם ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה במדינת ישראל, ובמלאת 60 שנים לפתיחתו ההיסטורית של משפט אייכמן, נזכור ונבטיח: מערכת המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל תמשיך במחויבותה חסרת הפשרות לשלטון החוק, לערכיה היהודיים והדמוקרטיים ולעקרונות היסוד של הדין הבין-לאומי".