לאור הפרסומים בימים האחרונים על מגעים בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבין חבר הכנסת בנימין נתניהו להגעה להסדר טיעון בתיקיו הפליליים, ניכר כי השאיפות הפוליטיות של ראש האופוזיציה להישאר בלב העשייה הפוליטית הן המוקש העיקרי להסכמה בין הצדדים.

המשמעות של הגעה לעסקת טיעון הנה הרשעה בפלילים בעתיד הנראה לעין, לעומת הרשעה עתידית כאשר המשפט עשוי להתארך כמה שנים.

באופן מעניין בחוקת הליכוד קיים סעיף 20 הקובע שאם "הורשע חבר ליכוד בפסק דין סופי, ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, הוא לא יהיה מועמד לתפקיד בתנועה או לתפקיד מטעמה, אלא אם קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בליכוד כי אין עם העבירה שבה הורשע, משום קלון".

סעיף 20 בחוקת הליכוד

הרשעה לשלושה חודשים, כוללת גם עונש שהומר בעבודות שירות למשך שלושה חודשים, כפי שנמצא כיום במו"מ בין נתניהו למנדלבליט.

שאלת הקלון היא האלמנט המכריע בוויכוח בין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה. לפי פרסומים בערוצים 12 ו-13, מנדלבליט עומד על כך שיירשם לנתניהו קלון בעבירות הפרת האמונים, במקביל להקלה במחיקת עבירת השוחד. אך נתניהו לא מסכים להתפשר בנקודה זו, שכן קביעת הקלון מחייבת אותו להיעדר מן הזירה הפוליטית למשך שבע שנים.

ההכרעה בתוך הליכוד בנושא הזה מסורה בידי יושב ראש ועדת הבחירות בליכוד. בשנים האחרונות כיהן בתפקיד זה השופט בדימוס מנחם נאמן, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.

נתניהו נושא דברים בישיבת הסיעה של הליכוד בכנסת בנובמבר האחרון (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

בסעיף נוסף בחוקת הליכוד נקבע שבית הדין של הליכוד מוסמך להפסיק חברות של חבר בתנועה אם הוא הורשע על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון.