ראש הממשלה, נפתלי בנט, נשא הערב דברים בכנס הבינלאומי השנתי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב.

עיקרי הדברים –

ביחסי החוץ – חיממנו יחסים שהתקררו, במיוחד עם ארצות הברית, ופתחנו דף חדש ורענן בין ישראל לעולם.

בביטחון השוטף – הרגענו לעת עתה את השטח בדרום ואנחנו פועלים לבלום הידרדרות ביהודה ושומרון.

בתוך ישראל – עצרנו את המערבולת הפוליטית. הזירה הציבורית כעת עוסקת יותר באזרחים ופחות במנהיג. אפילו מהדורות החדשות התקצרו.

ארצות הברית הייתה ותישאר חברתנו הטובה ביותר, אבל לוושינגטון יש מערך אינטרסים משל עצמה, שצריך להודות בכנות, לא תמיד חופף את זה שלנו. העניין שלה באזור הולך ופוחת, עיניה כרגע מתמקדות בגבול רוסיה אוקראינה והיא מצויה בקונפליקט אסטרטגי מול סין.

בזירה הגאופוליטית אין ואקום, מקום שמתפנה מיד נתפס. את מקומה של ארצות הברית באיזור יכולים למלא, חלילה, כוחות של טרור ושנאה, ויכולה למלא ישראל.

את תפיסתי לגבי איראן כראשית הצירים של האיומים עלינו, כ"ראש התמנון", הצגתי כאן לפני ארבע שנים. מאז, גם בהיותי שר בטחון ועכשיו כראש ממשלה, התפיסה הזאת השתכללה, הותאמה לנסיבות והיא הופכת למציאות.

המערכה להחלשת איראן החלה. המערכה הזאת מתנהלת בכל המימדים: גרעין, כלכלה, סייבר, פעולות גלויות וחשאיות, לבד ובשיתוף פעולה עם אחרים.

ככל שטהראן חלשה יותר – שלוחותיה חלשות יותר. ככל שראש התמנון רעב – זרועותיו מצומקות יותר.

הסרת סנקציות והיצף של מיליארדי דולרים למשטר הזה, משמעותם עוד רקטות, עוד כטב"מים, עוד חוליות טרור, עוד תקיפות סייבר ומבצעי תודעה.

אנחנו עוקבים אחרי שיחות הגרעין בווינה, ומקווים שהן יגמרו בלי הסכם.

בזמן שאנשי משרד החוץ האיראני יושבים בווינה עם המעצמות, משמרות המהפכה מתנהגים כמו הבריון השכונתי ותוקפים באמירויות ובמקומות אחרים – זו ההגדרה של משא ומתן תחת אש.

נמשיך לעמוד מולם בכל דרך, שום הסכם לא יקשור את ידינו מלפעול למען הגנתנו.

האסטרטגיה הישראלית עומדת בעינה במקרה של הסכם, שבכל מקרה קונה זמן קצר מאוד, או במקרה שאין הסכם. בשני המקרים המערכה שלנו נמשכת.

על מערכת היירוט באמצעות לייזר:

היום, למשל, יושב לו אחמד בחאן יונס, מעמיס על המשגר רקטה בייצור עצמי שעלותה כמה מאות דולרים, ומשגר אותה לעבר ישראל. המיירט של כיפת ברזל, לעומת זאת, עולה כמה עשרות אלפי דולרים.

זאת משוואה לא הגיונית, שמאפשרת לאחמד לשגר עוד ועוד קסאמים, ולנו להקיז מיליונים רבים על כל "מכת ברק" כזאת ומיליארדים בזמן מערכה. אנחנו החלטנו לשבור את המשוואה הזאת, והיא תשבר, תוך כמה שנים בלבד.

כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר, בהתחלה באופן ניסיוני ולאחר זמן באופן מבצעי. בתחילה בדרום ואז במקומות אחרים.

זה יאפשר לנו, בטווח הבינוני-ארוך, להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים ואיומים אחרים ולמעשה תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו.

המשוואה תתהפך – הם ישקיעו הרבה ואנחנו מעט. אם אפשר ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו.

הדור החדש הזה של הגנה אווירית ישראלית יוכל גם לשמש את ידידותינו במרחב, שגם הן חשופות לאיומים קשים מאיראן ושלוחיה.