הנשיא הרצוג המסיים היום את ביקורו בטורקיה אמר היום בתדרוך כתבים כי ביקורו בטורקיה באירוח הנשיא ארדואן היה ביקור חשוב "בעל מטענים סמליים ורגשיים חשובים להיסטוריה של המדינות ושל העמים".

טקס קבלת הפנים לנשיא המדינה יצחק הרצוג בטורקיה, 9 במרץ 2022 (צילום: חיים צח / לע"מ)

הרצוג ציין כי נכנס לתהליך מול ארדואן בעינים פקוחות ובתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה וגורמים נוספים. "התהליך הזה נבחן לאורך כמה חודשים כולל בפרשת אוקנין. המארח היה פתוח לדיאלוג אמיתי בנושאים רבים ומגוונים וירדנו לפרטים בנושאים החשובים לשני הצדדים. הרבה מן הנושאים בעלי משמעות אופרטיביות יועברו לממשלת ישראל. והתהליך יבחן במציאות ומעשים בשטח ובהתנהגות של כבוד הדדי."

עוד ציין הרצוג כי הוא שוחח עם ארדואן על כינון מנגנון למניעת משברים שיכולים לקרות. "כל התהליך הוא נטול אשליות אך הוא משקף מתאם אינטרסים בילטרליים. הסכמי אברהם והשותפות ההלנית (בין ישראל ליוון וקפריסין) פתחו לישראל אפשרויות יוצאות דופן".

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בהצהרה משותפת בארמון באנקרה, 9 במרץ 2022 (צילום: טל שניידר)

הרצוג ציין כי טורקיה תמיד הוכרה כמדינה חשובה, "היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל ב 1949. סיפרתי לארדואן על כך שבן גוריון ובן צבי היו בוגרי אוניברסיטה באיסטנבול." סיפר הרצוג.

לדבריו יש המון נושאים בשטח שאינם בעלי מטען פוליטי כמו הסחר ההדדי, הסכמים בתחום האנרגיה ונושא אוקראינה-רוסיה "אירוע שבו ישראל וטורקיה שתיהן מנסות לסייע ולתווך בין הצדדים".

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בטקס קבלת הפנים בארמונו, 9 במרץ 2022 (צילום: חיים צח / לע"מ)

עוד אמר הרצוג שהוא מקווה אני מקווה שהונחה תשתית לפיתוח יחסים "יש לי תפיסת עולם בה אני חושב על ילד בן 10 שפותח אתרי אינטרנט ורואה תמונה של נשיא מדינת ישראל עם מנהיג של מדינה מוסלמית או מנהיג עם כאפייה כמו באמירויות וזה נועד לשדר מסר של תקווה וחלופה לכל מי שחושב שעימות ואלימות יביאו תוצאות". אנחנו כמובן לא שוכחים את העבר, אבל חושבים על העתיד.

גורם בפמליית הנשיא הוסיף שנושאים רבים ונוספים, כגון נוכחות החמאס בטורקיה, יחסים עם הרשות הפלסטינית, עניינים פוליטיים בשתי המדינות – עלו במהלך הפגישה.

באשר לתיאום ביקור שר החוץ הטורקי גורם בפמלייה ציין כי הנושא יתואם מול משרדי הממשלה בישראל.

הגורם הפנה ללוח הזמנים המלא של ארדואן בזמן הקרוב, כולל שיחה עם הנשיא ביידן היום (חמישי) ופגישה עם מנהיגי יוון וגרמניה בימים הקרובים, שמעידים על המגמה שלו לשנות את המדיניות חוץ הטורקית ולהתקרב לקבוצת המדינות המערביות.

עוד אמר גורם בפמליית הנשיא כי יש שתי גישות לנושא הקשרים בין המדינות: לא לדבר ולנתק אחרי כל מה שארדואן אמר ועשה או לראות את השינוי של הנסיבות ושל האינטרסים ואת שינויי כיוון. הגורם ציין כי הערכות המודיעין בעבר טעו לא אחת באשר לכוונות סאדאת ואחרים. לדבריו, במקרה הזה לישראל כבר משנת 49 יש מערכת יחסים עניפה עם הטורקים וארדואן מגיע מרקע איסלמיסטי יותר אבל אם יש הזדמנות במזרח התיכון צריך לנצל אותה.

"טבעי שבמערכות מדינתיות יש לבטים כיצד להתייחס להזדמנות הזאת שנוצרה" אמר הגורם "השאלה האם להפנות עורף או לעשות את המירב ולנצל את זה לטובת שני העמים".

באשר לנושא המנגנונים שאמורים לקום אחרי הביקור כדי לפתור משברים בעתיד הרעיון הוא לבחון כיצד נפתר המשבר במקרה של הזוג אקונין כאשר נפתחו ערוצים ישירים בין אישים משני הצדדים וכולם גילו רצון שהנושא לא ינופח כתוצאה מ"מיס-קלקולציות" שהצדדים לעיתים עושים בלהט רגע. דוגמא שלילית לכך ניתן היה לראות בתגובות הנזעמות רק לאחרונה של ממשלת ישראל, כולל בית הנשיא על ההתקפה הרוסית על באבי יאר, שבדיעבד התברר שלא היתה פגיעה ישירה באנדרטאות הזכרון. ביחסים בין טורקיה לישראל מצפים שיוקם מנגנון ישיר שיאפשר בדיקת אירועים, ברגעי אמת לפני שהנרטיב בתקשורת מעצים אותם.