בג"ץ דחה עתירה שדרשה ממשרד ירושלים ומורשת להקצות תקציבים לשימור ושיקום אתרים גם ללא יהודים.

המשרד פרסם ב-2016 קול קורא לשימור מורשת לאומית וציונית בתקציב של 400 מיליון שקל וב-2021 פרסם קול קורא נוסף למיזמי מורשת לאומית.

העותרים, עמותת 'עמק שווה' ו'האגודה לתרבות ערבית' באמצעות עו"ד איתי מק, דרשו לתקן את הקריטריונים כך שיוקצו כספים גם לאתרי מורשת מיעוטים. הם נדחו על ידי המשרד שתכליתו המוצהרת היא שימור מורשת לאומית וציונית. לאחר מכן הוגשה העתירה בטענה לאפליה וחוסר שוויוניות.

בפסק הדין שניתן ביום שישי האחרון, כתב השופט יצחק עמית כי למדינה מותר לבחור באילו תחומים תשקיע משאבים וכי בית המשפט לא יורה לה כיצד להקצות אותם. "ענייננו אינו נכנס כלל ל"משבצת" של דיני השוויון וההפליה בחלוקת תקצבים ותמיכות, אלא בסמכותה של הממשלה ושיקול דעתה בהקמת משרדים ובקביעת שטחי פעילותם", כתב השופט.

הוא הוסיף כי הממשלה קבעה גבול גזרה למשרד, שבראשו עומד כיום זאב אלקין, וכי אין עליו חובה להקצות משאבים למיעוטים ושעבור שימור מורשתם הממשלה פועלת באמצעות משרדים אחרים. "לעותרים אין זכות קנויה לקבל את תרופתם דווקא ממשרד ירושלים ומורשת … ומכאן שעומדים לעותרים ערוצים אחרים להשגת הסעד המבוקש", כתב עוד השופט עמית.

השופט עמית כתב כי הממשלה קבעה גבול גזרה למשרד ירושלים ומורשת ואין עליו חובה להקצות משאבים למיעוטים, שעבור מורשתם הממשלה פועלת באמצעות משרדים אחרים

ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, שר ירושלים ומורשת זאב אלקין ושר התיירות יריב לוין חונכים שמורת טבע בגוש עציון, 12 בדצמבר 2017 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

"משרדים ליהודים בלבד"

בתגובה לפסק הדין הדגישו העותרים כי למעשה בג"ץ קבע שהממשלה רשאית לקבוע גבולות גזרה של משרדי ממשלה לפי דת ולאום, כך שמשרד ירושלים ומורשת מצטרף למשרד הקליטה ששניהם משרתים אזרחים יהודים בלבד.

לטענתם, קביעת המדינה כי היא משקיעה באתרי מורשת מיעוטים, היתה לא מבוססת והפנתה להחלטות ממשלה בדבר מורשת קרב בדואית, לימוד השפה הערבית, מרכזי תעסוקה, אכיפת בנייה וכיו"ב.

'עמק שווה' ו'האגודה לתרבות ערבית' מסרו בתגובה: "פסק הדין של בג"ץ הוא מדרון חלקלק שמשמעותו רחבה בהרבה מאתרי מורשת. לפי ההיגיון שקבע בג"ץ בפסיקתו תוכל הממשלה להקים משרדים או לשנות את ייעודם של משרדים קיימים כך שישרתו יהודים בלבד.

"פסק הדין הוא מדרון חלקלק. לפי ההיגיון שקבע בג"צ בפסיקתו תוכל הממשלה להקים משרדים או לשנות את ייעודם של משרדים קיימים כך שישרתו יהודים בלבד"

"כך למשל תוכל המדינה להקים את המשרד לחיזוק ערכי הקהילה ובו תתקצב תוכניות להעמקת הזהות היהודית. המדינה תוכל לטעון שהיא אינה פוגעת בילדים ובני נוער שאינם יהודים שמקבלים חינוך בהתאם לזהותם התרבותית והדתית בבית הספר והדבר יעמוד בתנאים שהעמיד בג"ץ.

"בכל הנוגע למשרד מורשת, החלטת בג"ץ חורצת את דינם של מאות אתרים ומבנים שמספרים את סיפורה של הארץ ואף משרד אינו אמון על שימורם. כבר היום נמצאים מאות אתרים שאינם מספרים סיפור יהודי במצב פיזי חמור המחייב שימור ותחזוקה שוטפת, ואם מדינת ישראל לא תפעל, הם ייעלמו בקרוב מהנוף לעד.

"לכולנו מגיע להכיר את העבר של הארץ ושל העמים שחיו וחיים בה, והזנחתם היא פגיעה במדינה ובתושבי הארץ כולה."