האקדמיה ללשון העברית אישרה השבוע מילון מונחים בתחום מדע המדינה ובריאות הציבור בהם כמה מילים המשמשות רבות בפוליטיקה, בזירה הציבורית ובשנות המגיפה. כך למשל המונח "פיליבסטר" אותו מהלך של חברי כנסת המעוניינים להשהות הצבעה ונואמים שעות ארוכות ללא הפסקה, זכה לצירוף "נאום התשה". במקביל, בתוכן הנאומים עצמם, "דמגוגיה" הינה מעתה "מלהיגות" ונפוטיזם הנו הצירוף "העדפת קרובים".

אחת המילים הנמצאות בשימוש תכוף בישראל, בתחום הצבאי-בטחוני היא הצנזורה. האקדמיה קבעה שתפקיד הצנזור הצבאי יקרא מעתה "גַּנְזָר", הצנזורה הצבאית תיקרא "גַּנְזָרוּת" ופעולת הצנזור תקרא "גִּנְזוּר".

בראיון שקיימנו בזמן ישראל לפני מספר שבועות עם יו"ר האקדמיה, פרופ' משה בר אשר הוא הודה שמילים רבות הזוכות לחידושים של האקדמיה, לא תופסות בקרב הציבור.

מעניין כמה מן המילים החדשות שמתפרסמות היום יהפכו ללא רלבנטיות ואיזה מן המילים יתפסו.

אחת המילים המעניינות ביותר החדשות היא תחום הנוגע להטלת אמברגו על פרסום ידיעות בעיתונות, פרקטיקה ידועה של דובר צה"ל וגופים אחרים, כמו גם הידיעה הזו בה הוטל "הֶחְסֵם", כלומר אמברגו עד ליום חמישי בשעה 07:00.
מליאת האקדמיה התכנסה ב 30 במאי ואישרה רשימות מונחים עליהן עבדו שתי ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות.

אחד התחומים הוא מדע המדינה, בו אושרו כ 250 מילים חדשות. התחום הנו עתיר במונחים לועזיים. מבין המילים שאושרו אפשר למצוא את המילים הבאות: אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות], אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing], דְּפוּסָה [פרדיגמה], הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם], הֶחְסֵם [אמברגו], כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם], כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה], לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם], מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם], מִסְכָּם [קונסנזוס], עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת], פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק], שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם].

בראש ועדת המקצוע לאישור מילים בתחום מדעי המדינה עמד ד"ר נדיר צור ז"ל עד לפטירתו. בועדה היו חברים גם פרופ' דן אבנון (יו"ר) פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל-נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר.

מילים חדשות בתחום בריאות הציבור

בענף בריאות הציבור שקדה ועדת לשון בראשות ד"ר מילכה דוחנין והם אישרו כ 300 מילים חדשות. התחום הלשוני הזה זכה לחשיפה גבוהה בשנתיים האחרונות בשל העיסוק הציבורי המוגבר במגיפות ומשמעותן עבור האנושות. בראיון עם בר-אשר הוא סיפר ל'זמן ישראל' שהיתה מחשבה להציג מילה עברית למגיפת הקורונה, כגון המילה 'פנמת' (על משקל צהבת, אדמת, שחפת) אך בסופו של דבר ההצעות נידחו. גם מגיפת האיידס בשעתה, לא קיבלה מילה בשפה העברית.
מבין המילים החדשות שאושרו על ידי האקדמיה בתחום הבריאות אפשר למצוא את:

תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity]
לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
חוֹנֵךְ [מנטור]

חברי וועדת המונחים בתחום הבריאות בנוסף לד"ר דונחין הם פרופ' רחלי דנקנר, ד"ר רז דקל, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה – חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין.

החלטת דקדוק של האקדמיה
בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולא לפי התיעוד בספרות חז"ל. לפי ההחלטה מילים כגון אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) ינוקדו בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס ישארו תקניות . עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס.

רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, ציינה שבשתי הוועדות הכוח המניע לקביעת חלופות עבריות למונחים הלועזיים היה של אנשי המקצוע. "משמח להיווכח ברצון של חוקרים וחוקרות הן במדע המדינה הן בבריאות הציבור להורות ולכתוב בעברית ולהנחיל מונחים עבריים לתלמידיהם" היא אמרה.