פרסום ראשון: פורום קהלת הפסיד בפעם השנייה בתביעה משפטית ענקית שהגיש נגד דמי החבר שגובה הסתדרות העובדים הכללית מהעובדים החברים בה.
בית המשפט העליון דחה בפעם השנייה תביעה שפורום קהלת הגיש נגד דמי החבר ודמי הטיפול שגובה הסתדרות העובדים הכללית. היקף התביעה (בפעם השנייה שהוגשה) היה 1.35 מיליארד שקל.
ההסתדרות גובה דמי טיפול ודמי טיפול של 0.8% משכר העובדים במקומות עבודה שבהם היא משמשת ארגון יציג, גם אם העובדים אינם חברים בה בעצמם, או, לפי התביעה, "גם אם ההתאגדות נכפתה עליהם".
בתביעה, שהוגשה במקור כתביעה ייצוגית בשמם של עובדי ההסתדרות ואחר כך כערעור לביהמ"ש עליון, ביקשו התובעים מההסתדרות להחזיר את דמי הטיפול ודמי החבר.
את התביעה, שהוגשה בפעם השנייה ב-2021, הגישו גל פשס, מהנדס בתעשייה האווירית, שלומית קפלן, מתמחה לשעבר בפרקליטות המדינה, ויצחק לוי, שעבד בעבר במשרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים – כלומר שלושתם מיוצגים או יוצגו בעבר בידי ההסתדרות. את שלושת העובדים ייצגו בתביעה עו"ד מאיר בוחניק מפורום קהלת, במימון הארגון.
פסק הדין בתיק התקבל בהרכב של שלושה שופטים: ענת ברון, דוד מינץ וח'אלד כבוב.
בפסק הדין ביהמ"ש העליון קיבל את טענות ההסתדרות, לפיהן, תכלית דמי החבר והטיפול הנגבים, הם לטובת חברי ההסתדרות והעובדים, מסייעים למימוש זכות ההתאגדות, צמצום פערים, ייצוג אל מול המעסיקים, חתימה על הסכמים קיבוציים ומאבקים ארגוניים המתקיימים לטובת העובדים. בית המשפט קיבל את טענת ההסתדרות כי ההסתדרות הינה תאגיד עצמאי ואינה רשות, ודחה את הטענה ההפוכה של התובעים.
את ההסתדרות ייצג היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר, אשר מסר בתגובה להחלטת העליון: "אני מברך על פסק הדין. טוב שבית המשפט מנע מפורום קהלת לעשות שימוש פסול בכלי של תביעה ייצוגית שנועד לסייע לחברי הקבוצה ולא לפגוע בהם".
בעתירה נכתב כי "סכומים אלו נגבים בכפייה, ללא סמכות, בניגוד לדין וללא שקיפות… ההסתדרות מאוגדת כאגודה עות'מאנית – פריבילגיה המאפשרת לה לנהל את הכספים שהיא גובה, יחד עם שאר ענייניה, הרחק מעין הציבור".
בעתירה נטען כי " לפי החוק, ההסתדרות אינה מורשית לגבות מעובדיה מיסי חבר בסכום העולה על 24 לירות בשנה, ובמונחים עכשוויים מדובר בפחות מאלף שקל בשנה, אך בפועל היא גובה ברוב המקרים סכומים גבוהים בהרבה מכך". אך כל טענות התביעה נדחו.
פורום קהלת הגיש לראשונה את התביעה ב-2018, והיא נדחתה גם בבית המשפט המחוזי וגם בבית המשפט העליון, כיוון שבתי המשפט קבעו כי היחסים בין ההסתדרות לחבריה אינם יחסי עוסק-לקוח.
העליון אמר לתובעים בפעם הקודמת כי יוכלו להגיש את התביעה שנית נגד ההסתדרות כ"רשות", וכך הם עשו. התביעה הוגשה בפעם השנייה לביהמ"ש לעניינים מנהליים והגיעה לבסוף שוב לעליון.
בית המשפט אישרר את החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה על הסף את התביעה הקודמת, שהוגשה על סך 4.7 מיליארד שקל.
בפסק הדין הקודם נקבע כי היחסים בין עובד לבין ארגון עובדים הם יחסים מיוחדים מכוח חקיקת העבודה, שתכליתם להגשים את זכות ההתאגדות ולצמצם פערים מול המעסיקים. כמו כן, נקבע בזמנו כי לא מדובר ביחסים "צרכניים" כפי שפורום קהלת ביקש לטעון.
עם זאת, העליון העיר בתשובה לתביעה הקודמת כי "אי אפשר להשלים עם מצב שבו אין לחברי ההסתדרות אפשרות להגיש נגדה תובענה ייצוגית, ושנכון יהיה להגיש את התובענה כתובענה ייצוגית נגד רשות". בהתאם לכך הגיש הפורום את התובענה מחדש ב-2021 נגד ההסתדרות במעמדה כרשות – ושוב הפסיד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו