היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החלטת הממשלה שעניינה הקמת "המשמר הלאומי". לגישתה, יש לאפשר קודם כל גיבוש המלצות בשאלת הצורך בהקמת גוף חדש, ורק לאחר מכן להחליט על הקמתו, על תפקידיו וסמכויותיו ועל מקורות מימונו.

בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, "הצעת ההחלטה מבקשת להקים גוף שיטורי-ביטחוני, שלשם ביצוע תפקידו יידרשו לו סמכויות ייחודיות ונרחבות הכרוכות בהפעלת כוח כלפי הפרט והגבלת זכויות יסוד. הממשלה מוסמכת לפעול להקמת גוף כאמור, ומדובר בהחלטת מדיניות המסורה לדרג המדיני.

"אולם, הצעת המחליטים לוקה בכך שמבחינה תהליכית היא מגלמת היפוך בסדר הפעולות ועבודת המטה הרגילים הדרושים לשם קבלת החלטת מדיניות חדשה, קל וחומר לגבי הקמת גוף ביטחון ואכיפת חוק חדש. על פי ההצעה, הממשלה מחליטה כבר עתה על הקמת גוף חדש ואף קובעת את ייעודו ותפקידיו, כאשר תפקיד הוועדה הבין-משרדית הוא יישום החלטת הממשלה.

"זאת, עוד בטרם נערכה עבודת מטה שתגדיר את הצורך בגוף החדש, את ייעודו, את תפקידיו ומשימותיו, את שיוכו הארגוני, את דפוסי פעולתו ומקורות מימונו. בכך נראה כי החלטת הממשלה על הקמה של גוף מורכב שכזה ועל קביעת ייעודו ותפקידיו, לוקה בהיעדר תשתית עובדתית ומקצועית נחוצה, ומגבילה מראש את שיקול דעתה של הוועדה.

"לפיכך, על מנת לקדם את בחינת הקמת המשמר הלאומי כמבוקש נדרש כי מוקד ההחלטה יהיה בהנעת עבודת המטה הממשלתית הנחוצה לבחינת הנושא, לרבות לעניין עצם הצורך בהקמת משמר לאומי כגוף הפועל מחוץ למשטרה, ככל שזו הכוונה. דיון תפישתי-עקרוני שכזה, בשיתוף ובתיאום כלל הגורמים והגופים הרלוונטיים ועל בסיס תשתית עובדתית ומקצועית נאותה, לא נערך עד היום למיטב ידיעתנו."