מלחמת לבנון תפסה את נתניהו כחודש לפני שהיה אמור לצאת לוושינגטון. ב-5 ביוני 1982 הוכרז על גיוס חירום, ונתניהו, כמו כל חבריו המילאומניקים בסיירת, התייצבו בבסיס היחידה במרכז הארץ. משם הועברו לנקודת הריכוז של הכוחות המיוחדים בשבי-ציון, ומשם למחניים, להמתנה שנמשכה כל ששת ימי הלחימה הראשונים, שבהם השתתפו בעיקר חילות השריון והאוויר. ביום השישי נתניהו עזב את חבריו והלך הביתה. הוא לא השתתף במלחמה.

מי שלקח את נתניהו לביתו בירושלים היה אלי גיל, לוחם ותיק בסיירת ובעלי הבית האדום במוצא. "אני לא יודע למה הוא עזב", אמר השבוע גיל, "אני רק יודע שאני הורדתי אותו הביתה ממחניים. אני ביקשתי להשתחרר כי היו לי דברים שהייתי חייב לעשות והמפקד אמר לי, 'או.קיי, אז תיקח איתך את ביבי'".

נתניהו הציג גירסאות שונות על התנהגותו בתקופת המלחמה. לרונית הורוביץ מ"חדשות" סיפר לפני ארבע שנים וחצי כי "אני לא זוכר אם גייסו אותי או לא. אני חושב שאפילו לא גויסתי. אמרתי שאני לא יוצא לוושינגטון לפני שאני מגיע לקו, ודובר צה"ל, אני חושב, אירגן לי סיור בביירות". זו תשובה של איש השיווק נתניהו במיטבו: הוא אמנם מודה שלא השתתף במלחמה, אבל באותה נשימה משחיל מידע לא רלוונטי היוצר את הרושם שהתנדב להיות בחזית.

בתשובה לשאלת עיתונאי לפני שלושה שבועות, מסר נתניהו גרסה שונה: "אני לא גויסתי, אני התנדבתי", אמר, "ומאחר שהאנשים שנלחמו נבחרו באופן סלקטיבי, אותי לא בחרו מפני שאני אח שכול".

"יש בתגובה הזו לא מעט התנשאות", אומר קצין בכיר מהסיירת, שפגש את נתניהו במחניים. "בפרוץ מלחמה אף אחד לא מקבל זימון אישי בדואר. כולם מגוייסים בנהלים קבועים. ביבי גויס כמו כל אחד אחר. מה זאת אומרת 'התנדבתי'? אז מה זה אומר, שהוא עשה טובה למדינה ואני באתי רק בגלל שקראו לי? גם ביבי וגם אני באנו לשם כי קראו לנו. ההבדל הוא שאני נשארתי כי לא היתה לי ברירה וביבי, מסיבותיו שלו, מצא דרך להשתמט מזה".

ובעניין האח השכול. השבוע הבהיר מפקד לשעבר של הסיירת חד משמעית: "אם ביבי היה מבקש לא להיות קרבי בגלל הטרגדיה שפקדה אותו, כולנו היינו מבינים ואף אחד לא היה שופט אותו על כך לחומרה. אבל לי לא ידוע שהוא הגיש בקשה כזאת, גם באופן לא פורמאלי, ואף אחד לא עשה לו הנחות בגלל זה".