שופטי בג"ץ הדנים בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר הביעו ספקות בנוגע לעמדת המדינה, שלפיה סמכות הממשלה לפי החוק מאפשרת לה לפטר את ראש השירות בכל נסיבות שהן. בחלק הראשון של הדיון הבוקר העלו השופטים שורת כשלים בהליך הפיטורים.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את ראש הממשלה ואת הממשלה, טען כי "לממשלה יש סמכות מלאה" למנות ולפטר את ראש השב"כ, אולם השופטים נעם סולברג (הנחשב לשמרן) ודפנה ברק־ארז (מהאגף הליברלי) הבהירו כי גם על החלטות כאלה חלים כללי המשפט המנהלי.

"בית משפט זה קבע כבר בשנות השישים שאין אף גוף עם שיקול דעת מוחלט", אמרה ברק־ארז לאמיר.

סולברג וברק־ארז גם הצביעו על כך שבר לא קיבל זמן מספק להיערך לשימוע בפני הממשלה, ושלא הוצגה לו רשימה קונקרטית של טענות כלפיו.

נשיא העליון, יצחק עמית, העיר כי "מעולם לא פוטר על ידי הממשלה בעל תפקיד ציבורי בכיר ברמת ראש השב"כ", ואילו עו"ד אמיר השיב כי "המצב הביטחוני לאחר 7 באוקטובר הוא חסר תקדים".

עמית הוסיף כי הוא סבור שחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה ההחלטה צריכה הייתה לעבור דרך הוועדה המייעצת למינויים בכירים – הייתה נכונה, דבר שהוסיף לתחושת הליקוי הפרוצדורלי סביב הפיטורים.

השופט סולברג אמר בדיון כי היה מעוניין לשמוע את בר עצמו כדי להבהיר נקודות מסוימות, שכן "אף אחד משמונת העותרים לא הציג תשתית עובדתית שאני יכול להסתמך עליה כשופט".

בתגובה לכך מסר עו"ד עינר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה, כי בר יכול להתייצב בתוך חצי שעה ולדבר בפני השופטים בדלתיים סגורות – אם ירצו בכך.