בית המשפט העליון החליט לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בעתירות נגד החלטת הממשלה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות מועמד יחיד לתפקיד נציב שירות המדינה, מבלי לקיים מכרז פומבי עם מספר מועמדים.

השופט דוד מינץ הכריע נגד עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שהתנגדה לקיום דיון נוסף. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הוא שיקבע את הרכב השופטים, כלומר, חמישה השופטים הוותיקים ביותר בבית המשפט.

על פי ההרכב הצפוי, שלושה מהשופטים נחשבים לשמרנים (עמית, מינץ ואלרון) ושניים לליברלים (ברק־ארז ועמית עצמו). מינץ כתב בהחלטתו כי "נוכח דחיפות העניין", הדיון חייב להתקיים עד סוף שנת תשפ"ד, כלומר, לא יאוחר מ־21 בספטמבר.

מדינת ישראל נמצאת ללא נציב קבוע לשירות המדינה מאז שפרופ' דניאל הרשקוביץ פרש מהתפקיד בדצמבר 2024, אם כי הוא ממשיך לכהן כממלא מקום.

במאי האחרון פסק בג"ץ, ברוב של שניים מול אחד, כי שיטת המינוי הנוכחית של הממשלה אינה מבטיחה את עצמאות, ניטרליות ואי-פוליטיזציה של תפקיד נציב שירות המדינה. ההחלטה עוררה מחלוקת, בין היתר משום שחוק שירות המדינה קובע במפורש שאין חובה לערוך מכרז פומבי לתפקיד זה.

מבקרי הפסיקה טענו כי החוק מאפשר לראש הממשלה להציע מועמד יחיד גם לתפקידים בכירים אחרים, כמו ראש השב"כ.

באותה פסיקה, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק־ארז גיבשו את דעת הרוב מול דעת מיעוט של השופט השמרן נעם סולברג. בדיון הנוסף יצטרפו להרכב גם השופטים השמרנים מינץ ויוסף אלרון.