המדינה הגישה לבג"ץ תצהיר תשובה לעתירה שהוגשה נגד עצירת הסיוע לרצועת עזה והרעבת האוכלוסייה האזרחית, בו טענה כי מאז חודש מאי חולקו יותר מ־1.3 מיליון חבילות סיוע ברצועה וביקשה לקבוע דיון עדכון נוסף בעוד שלושה שבועות.
המדינה הסבירה בתגובתה שבעקבות החלטות שהתקבלו לאחרונה בקבינט המדיני־ביטחוני, "חלה התפתחות מהותית בשטח מאז הגשת העתירה" במצב הסיוע ההומניטרי ברצועה. בנוסף, האשימה את האו"ם באי-איסוף משאיות הסיוע שממתינות במעברים לרצועה.
מגורמי הצבא נמסר כי החל מה-19 במאי ועד אתמול חולקו כ-1,378,811 חבילות סיוע במתחמי החלוקה (כ-1,775 משאיות). עוד נמסר כי במעבר כרם שלום, נפרקו 4,242 משאיות, ובמעבר זיקים נפרקו 346 משאיות, אך לא כולן נאספו על ידי ארגוני הסיוע.
![חייל צה"ל עומד לצד חבילות סיוע הומניטרי הממתינות לאיסוף בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום ברצועת עזה, במהלך סיור לתקשורת שאורגן על ידי צה"ל, 24 ביולי 2025 (צילום: AP/Ohad Zwigenberg)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/07/AP25205611770753.jpg "חייל צה"ל עומד לצד חבילות סיוע הומניטרי הממתינות לאיסוף בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום ברצועת עזה, במהלך סיור לתקשורת שאורגן על ידי צה"ל, 24 ביולי 2025 (צילום: AP/Ohad Zwigenberg)")
על הדיווחים על מאות הרוגים מירי סמוך לנקודות חלוקת הסיוע נמסר כי "למען הסר ספק יובהר, כי ככלל הוראות הפתיחה באש אינן מאפשרות ירי בקרבת מתחמי חלוקה או שיירות סיוע, אלא בסיטואציה של סכנת חיים לכוחות":
"באשר למתחמי החלוקה – הדיווחים והטענות באשר לנפגעים עזתים במתחמי החלוקה הועברו לבחינה של הגורמים המוסמכים בצה"ל, וכל טענה לחריגה מהדין ומהפקודות תיבחן ביסודיות, לרבות נקיטת צעדים ככל שיידרש אם יתברר כי הייתה חריגה.
"למען הסר ספק יובהר, כי ככלל הוראות הפתיחה באש אינן מאפשרות ירי בקרבת מתחמי חלוקה או שיירות סיוע, אלא בסיטואציה של סכנת חיים לכוחות. בנוסף, כחלק מתהליך הלמידה המבצעי, האירועים תוחקרו והוצגו בפני מפקדים בכירים בצה"ל, במטרה למצוא פתרונות לשיפור המענה המבצעי, וכדי לצמצם ככל הניתן את החיכוך בין כוחות צה"ל לאוכלוסייה האזרחית.
"בהמשך לתהליכי הפקת הלקחים, כוחות צה"ל פעלו על מנת לסייע בארגון
המרחב מחדש באמצעות גידור, שילוט, ופריצת צירים נוספים. תהליכי הלמידה נמשכים כל העת, וצה"ל ממשיך לנקוט במאמצים על מנת לאפשר את המשך חלוקת הסיוע גם במתחמי החלוקה על ידי קרן ה-GHF".
לסיכום ביקשה המדינה לקיים דיון נוסף בסוגיה בעוד כשלושה שבועות, עקב השינויים המהירים בשטח:
"מאז הגשת העתירה חלו שינויים עובדתיים משמעותיים רבים, ומדובר בסוגייה דינאמית הנבחנת באופן תכוף ותדיר על ידי הדרג המדיני והצבאי, בשים לב להתפתחויות השונות, ובהתאם התקבלו החלטות חדשות כמפורט לעיל.
"במסגרת התוכנית ההומניטרית כפי שאושרה על ידי הדרג המדיני, מתאפשרת הכנסה של סיוע שמיועד למתן מענה הומניטרי לאוכלוסייה. לצד זאת, בעת הנוכחית קיימים פערים, ובראשם איסוף חלקי בלבד על-ידי האו"ם של תכולת המשאיות שנפרקו בצידו העזתי של המעבר.
"לצד זאת, כפי שצוין לעיל, גורמי מתפ"ש ממשיכים לנטר באופן יומי את המצב ההומניטרי באזורים המאוכלסים השונים, וצה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם הארגונים הבינלאומיים על מנת לאפשר ולהקל על הכנסת הסיוע ליעדו, תוך מציאת פתרונות נוספים לאיסוף, חלוקה ותנועה ברצועה.
"על כן, ובשים לב לדינאמיות של המצב וההתפתחויות, יציעו המשיבים לשוב ולעדכן את בית המשפט הנכבד בעוד שלושה שבועות או במועד אחר שייקבע".
העותרים בתגובה: "דורשים פתיחה מלאה של המעברים"
הארגונים העותרים ציינו כי תשובת המדינה לבג"ץ "מציגה תיאורים חלקיים של המציאות תוך ניסיון להסתיר את מדיניותה ולטייח את כישלונה החריף".
העותרים הדגישו כי "התוצאות הישירות של התנהלות המדינה ובית המשפט, שמאפשר לה להתחמק מכל אחריות, הן אסון הומניטרי ברצועת עזה. אנו שבים ודורשים כי בג"ץ יורה על פתיחה מלאה של המעברים לעזה".
"היום בצהריים, באיחור של חודשיים, הגישה המדינה תגובה ראשונה לעתירה שהגישו "גישה" וארגוני זכויות אדם נוספים לבג"ץ, במטרה לעצור את הרעבת האוכלסיה האזרחית ברצועת עזה.
"בתגובתה, המדינה ממשיכה שלא להשיב עניינית לטענות העותרים. במקום זאת, היא מציגה תיאורים חלקיים של המציאות תוך ניסיון להסתיר את מדיניותה להגביל ולסכל את מערך הסיוע ההומניטרי הבינלאומי שפועל עם האו"ם, ולטייח את כישלונה החריף של "הקרן לסיוע" – מנגנון פרטי שהיא הקימה אשר מנוגד לעקרונות ההומניטריים הבסיסיים ביותר, מונע גישה בטוחה של סיוע לאוכלוסייה אזרחית, ואף גורם למקרי מוות ולירי על אזרחים.
"בנוסף, המדינה מטילה בתגובתה את האחריות למצב הקטסטרופלי ברצועת עזה על הארגונים הבינלאומיים, ומתנערת ממחויבותה על פי הדין הבינלאומי לספק תנאים בטוחים לחלוקת הסיוע לאוכלוסייה. בזמן שמספר המורעבים למוות נמצא במגמת עלייה מחרידה, המדינה מבקשת מבית המשפט "לעדכן" עוד שלושה שבועות ומעדכנת כי "גורמי מתפ"ש ממשיכים לנטר" את המצב ההומניטרי ברצועה.
"המדינה אף רומזת שוב שהנושא כלל אינו שפיט בניסיון להמשיך בפשעים החמורים שהיא מבצעת ברצועת עזה, ללא כל ביקורת ע"פ דין, ואחריותיות מול גורם כלשהו.
"התוצאות הישירות של התנהלות המדינה ובית המשפט, שמאפשר לה להתחמק מכל אחריות, הן אסון הומניטרי ברצועת עזה. אנו שבים ודורשים כי בג"ץ יורה על פתיחה מלאה של המעברים, וכי ישראל תאפשר ותבטיח את פעילותם של ארגוני הסיוע של האו"ם בשטח רצועת עזה כולו".
יש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.
דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.
קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהכותרות הראשיות עכשיו
הרצפה ליד הפיצרייה עוד לא הספיקה להתקרר. ריח של בצק ושמן נחתך בחדות מתכתית. צעיר שעמד שם רגע קודם, עם חברים ועם צחוק של סוף יום, הפך לגוף דומם.
לא גבול, לא אויב, אלא סכין בידיים של נערים אחרים. זו אינה רק פרשה פלילית, אלא רגע שבו החברה נאלצת להביט בצל של עצמה, קרוב מדי, מוחשי מדי.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
דבריו של עו"ד חליל נעמה, אביו של הפרקליט שהוכה בבאר שבע הציגו את חלום הבלהות של הממשלה – ערביי ישראל כשותפים בקביעת הזהות הישראלית.
* * *
ההתקפה הברוטלית על הפרקליט סלאח נעמה עשויה להתברר כנקודת מפנה ביחסי יהודים-ערבים בישראל. לא רק בגלל האירוע עצמו, אלא בגלל דבריו של אביו, עו"ד חליל נעמה, שאמר בריאיון לרשת ב':
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו