סוריה של הרבעון הראשון בשנת 2026 אינה עוד אותה סוריה של בשאר אל־אסד, גם אם השיח הציבורי והפוליטי כלפי ישראל נותר חשדני ועוין. ניתוח ההנהגה הסורית מצביע על שינוי עומק: דמשק מבקשת לעצב את עצמה מחדש כמדינה ריבונית, מתפקדת, ממלכתית ולגיטימית, בתוך הבית ומחוץ לו.

זהו שינוי שאינו רק סמנטי. הוא נוגע למבנה הכוח הפנימי, לבריתות האזוריות, ליחס לאיראן, למעמד הסוגייה הפלסטינית – ולבסוף גם לאופן שבו סוריה תופסת את ישראל.

ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וחוקרת בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

הרבעון הראשון של שנת 2026 עמד בסימן טלטלות אזוריות עזות, כאשר במוקד ניצבה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן בחודש מרץ.

אך בעוד תשומת הלב הישראלית והאמריקאית הופנתה מזרחה לעבר מאות הטילים והכטב"מים של הרפובליקה האסלאמית, סקירת המגמות ביחסה של ירדן לישראל, שנערכה בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה", חושפת אמת מטרידה: ישראל נקלעת למשבר עם השכנה החשובה ביותר שלה.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

המאבק האחרון סביב מינוין של שלוש נשים מהציונות הדתית לתפקידים בכירים במערך הרבנות אינו עוד סיפור על תקרת זכוכית דתית שנסדקה, ובוודאי שאינו מסתכם בשאלת "הלכה מול פמיניזם".

מי שמתבונן באירועים הללו כעל סוגיה פנים-מגזרית של הזרם הליברלי מול הזרם החרד"לי, מחמיץ את התמונה הגדולה והמסוכנת הרבה יותר.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".