בית המשפט העליון החליט ברוב של שניים מול אחד לדחות את העתירות שהוגשו נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ. זיני מכהן בתפקיד מאז תחילת אוקטובר, לאחר שבית המשפט לא נעתר לבקשות להקפיא את המינוי עד למתן פסק הדין.

המשנה לנשיא בית המשפט, נעם סולברג, שכתב את חוות דעת הרוב, ציין כי הוועדה המייעצת שדנה במינויו של זיני בחנה את מועמדותו וקבעה כי היא ראויה.

סולברג דחה גם את הטענות שלפיהן ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים בבחירת זיני לתפקיד, בשל תפקידו של השב"כ בחקירות הנוגעות ליועציו הקרובים בפרשות ה"בילד" וקטאר־גייט.

לדבריו, בהחלטה שקיבל בית המשפט ביולי השנה הותר לנתניהו לבחור מועמד, שיובא לאחר מכן לבחינת הוועדה המייעצת, ועל היועצת המשפטית לממשלה הוטל לגבש הסדר ניגוד עניינים עם ראש השב"כ החדש ביחס לשתי החקירות.

סולברג דחה גם טענות בדבר כשירותו של זיני והתנהלותו האתית, וכן את הטענה כי הוועדה המייעצת לא בחנה סוגיות אלה לעומקן לפני שאישרה את המינוי.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כתב דעת מיעוט. לדבריו, הוועדה המייעצת נדרשה לבחון את ההיבטים האתיים לא רק של זיני, אלא גם של נתניהו כגורם הממנה, אולם כשלה בכך שלא בחנה באופן רחב את התנהלותו האתית של נתניהו בבחירת זיני – ובפרט את האפשרות כי לראש הממשלה היו מניעים זרים בבחירה, ולא רק שיקולים מקצועיים.

עמית סבר כי יש להוציא צו על תנאי ולהחזיר את עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת ההנמקה.