בעקבות שתי רעידות האדמה העוצמתיות בוונצואלה, מבקר המדינה חוזר על שורת האזהרות שהעביר לרשויות בשנים האחרונות בנוגע לחוסר המוכנות של ישראל לרעידת אדמה שמומחים סבורים כי היא רק עניין של זמן.

אזורים במזרח ישראל ובגדה שוכנים לאורך השבר הסורי־אפריקאי הפעיל מבחינה סייסמית, שבו מתרחשת רעידת אדמה גדולה אחת ל־80 עד 100 שנים. רעידת האדמה הגדולה האחרונה באזור אירעה ב־1927 וגרמה למותם של 500 בני אדם.

רק החודש אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי לא מספיק מבנים מחוזקים מפני רעידות אדמה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית.

בערים המועדות לרעידות אדמה, כמו בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בצפון, רק 23 מבנים מאז 2017 יועדו לפרויקט פינוי־בינוי – שבמסגרתו מבנים ישנים נהרסים ומוחלפים במבנים חדשים ומחוזקים – ואף אחד מהם לא הגיע לשלב קבלת היתר בנייה.

בדוח מ־2024 קרא אנגלמן למדינה לבחון כיצד מדינות אחרות נערכו לרעידת אדמה והגנו על חיי אדם תוך צמצום נזקים פיזיים.

מאז 1980 נדרשים מבני מגורים חדשים בישראל לעמוד בתקן 413 לעמידות בפני רעידות אדמה. ואולם, כפי שהזהיר מבקר המדינה בקיץ שעבר, 80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה, שבהם יותר מ־810 אלף דירות, נבנו לפני מועד זה ונותרו ללא חיזוק.

רבים מהם נמצאים בערים במרכז הארץ, כגון תל אביב, חולון ובת ים. גם מבני ציבור רבים, ובהם בתי חולים, נקודות שירות של מגן דוד אדום ו־400 בתי ספר, אינם ניתנים לחיזוק ויש להרוס אותם ולבנותם מחדש.

למרות המאמצים לעודד חיזוק מבנים באמצעות תוכנית ההתחדשות העירונית תמ"א 38, רק 3,900 מבנים, כ־5% בלבד מהמבנים הזכאים – חוזקו במשך שני עשורים, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג לוועדת הפנים והגנת הסביבה בנובמבר. 14% נוספים ביקשו היתרי בנייה.