תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, מתח ביקורת חריפה על חקיקת הקואליציה שנועדה להקפיא זמנית את מעצרם והעמדתם לדין פלילי של משתמטים חרדים. דבריו סותרים באופן ישיר את טענת הממשלה כי האכיפה פוגעת במוטיבציה של החרדים להתגייס.

"הוראת השעה, כשלעצמה, לא תעזור לי", אמר טייב. הוא טען כי הצעד "אינו משיג את מטרתו וגם מסכן חלק מההישגים שכבר השגנו".

גורמים בממשלה, בהם יו"ר הוועדה בועז ביסמוט ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, טענו כי המהלך נחוץ כדי להפיג את המתיחות מול הציבור החרדי. לשיטתם, מעצרים וצעדי אכיפה אחרים פוגעים במאמצי הגיוס.

הוועדה דנה כעת בהוראת שעה שתשהה ל-90 ימים מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה נוספים נגד תלמידי ישיבות במשרה מלאה החייבים בגיוס.

בהופעתו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמר טייב לחברי הכנסת כי צעדי האכיפה, "לרבות מעצרים", הם "חלק מהיכולת שלנו ליישם את חוק שירות ביטחון". לדבריו, צעדים אלה תרמו לעלייה עקבית בשיעור הגיוס במגזר החרדי מאז פרוץ המלחמה.

על פי הנתונים שהציג טייב, מספר המתגייסים החרדים זינק מכ-1,800 בשנת 2024 להערכה של כ-3,500 בשנה החולפת. הוא ייחס את העלייה, בין היתר, למסלולי שירות מותאמים המאפשרים לחיילים חרדים "לשמור על אורח חיים חרדי", דוגמת חטיבת חשמונאים. עם זאת, הוא הדגיש כי גם צעדי האכיפה שיחקו תפקיד משמעותי במגמה.

בהסתמך על מחקר שערך צה"ל, ציין טייב כי כ-60% מהעצורים מתייצבים בסופו של דבר לשירות צבאי. במקביל, עצם האיום באכיפה גרם לרבים אחרים להסדיר את מעמדם מרצון בטרם יוטלו עליהם סנקציות.

"היקף ההשתמטות וחוסר שיתוף הפעולה הוא חסר תקדים", הזהיר טייב. לדבריו, "המספרים עולים בצורה דרמטית, ואנחנו בדרך להגיע ל-90 אלף משתמטים".

בצה"ל שבו והבהירו לאחרונה כי קיים צורך דחוף ב-12 אלף מתגייסים נוספים. במקביל, ההערכה היא כי ישנם כ-80 אלף צעירים חרדים בגילי 18 עד 24 שחייבים בגיוס – אך מעולם לא התייצבו לשירות.