הקואליציה צפויה להעביר בשבוע הקרוב שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת בקריאה שנייה ושלישית. זהו שבוע החקיקה האחרון לפני שהכנסת תפוזר לקראת הבחירות שייערכו ב-20 או ב-27 באוקטובר.

בכוונת הממשלה לאשר חוק יסוד המעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד" של העם היהודי ומדינת ישראל. המפלגות החרדיות דחפו לאישור החוק כחלק ממאבקן המתמשך להבטיח שגברים חרדים ימשיכו לקבל פטור גורף מגיוס לצה"ל.

הנוסח העדכני של החוק, שאושר ביום חמישי בוועדת הכנסת, כבר אינו משווה במפורש את לימוד התורה לשירות צבאי. עם זאת, חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד טען כי הסרת הסעיף המרכזי "אינה משנה את מהות החוק".

אילוז הזהיר כי עיגון לימוד התורה כערך מעין-חוקתי בלי לציין במפורש כי לא ניתן להשתמש בו להצדקת פטור מגיוס, עדיין "ישמש בפועל להכשרת השתמטות ולהמשך תקצוב והטבות" לתלמידי ישיבות. במקביל, הודיע הערב אילוז כי לא ישתתף בפריימריז בליכוד ויפרוש מהמפלגה.

חברי כנסת באופוזיציה טענו כי מאחר שהחוק יהפוך את לימוד התורה לערך היחיד שמעוגן במפורש בחוק יסוד – להבדיל משירות צבאי, טיפול בלוחמים נפגעי פוסט-טראומה או ערכים לאומיים אחרים – הדבר מעלה בפועל את מעמדו של לימוד התורה מעל לכל שאר הערכים.

הממשלה גם שואפת להעביר חקיקה האוסרת על מעצר והעמדה לדין של צעירים חרדים המשתמטים משירות בצה"ל. על פי נוסח הצעת החוק שפרסמה ועדת החוץ והביטחון, הוראת השעה תקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד תלמידי ישיבות למשך 90 יום, אך בפועל האיסור יהיה תקף לשישה חודשים.

בצה"ל, וכן היועצת המשפטית של הוועדה, מתנגדים לחקיקה. גם האופוזיציה מנסה לבלום אותה בדרכים מנהליות בטענה שהיא מקודמת באופן פסול כ"נושא חדש", שנוסף להצעת חוק אחרת ללא דיון מספק.

במקביל למניעת מעצר עריקים, הממשלה מתכוונת לאשר חוק המאריך את שירות החובה למשרתים מ-30 ל-32 חודשים. מהלכים קודמים להארכת שירות החובה ל-36 חודשים נדחו בינתיים.

הצעת חוק נוספת שאמורה לעלות לקריאה סופית מחלישה את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וממסדת הליך שיאפשר לממשלה להדיח את מי שעומד בראשו.

בשל קוצר הזמן, הצעת החוק המקודמת כעת כבר לא תפצל את התפקיד לשניים – יועץ משפטי ותובע כללי – כפי ששאפה הקואליציה לאורך הליך החקיקה. במקום זאת, סמכויות התביעה הפלילית יישארו בינתיים בידי היועץ המשפטי לממשלה. הקואליציה, ככל הנראה, מתכוונת לנסח בעתיד הצעת חוק נפרדת לפיצול התפקיד.

בנוסף, הקואליציה מקווה לאשר את חוק התקשורת שניסח השר שלמה קרעי. החוק יעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת אחרים, והוא כולל סעיפים שנועדו להיטיב עם ערוץ 14, המזוהה עם הקואליציה.

הייעוץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתחו ביקורת על הצעת החוק, והזהירו כי היא פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.

קידום החוק נתקל בקשיים עקב סעיף שהמפלגות החרדיות מתנגדות לו, הנוגע לאפליקציית שידורים ממשלתית שתפעל גם בשבת.

כחלק מהסכם קואליציוני עם מפלגת ש"ס, חוק הכשרות צפוי גם הוא לעבור, מה שיחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מערך הכשרות בישראל.

הצעת החוק השנויה מאוד במחלוקת להקמת ועדת חקירה פוליטית באשר למחדל ה-7 באוקטובר – במקום ועדת חקירה ממלכתית – עברה בקריאה ראשונה ביום שני. עם זאת, לא ברור אם יוותר מספיק זמן כדי להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית לפני מועד פיזור הכנסת המתוכנן.