בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פתח בדיון חריג ביותר בעתירות נגד חקיקה שטרם אושרה בכנסת – חוק התקשורת השנוי במחלוקת של הממשלה שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי, הכולל רפורמות מרחיקות לכת בעלות השפעה ניכרת על חופש העיתונות.

בית המשפט כמעט אינו דן בעתירות בנושאים שבהם טרם התקבלה החלטה סופית, ולרוב מגדיר מקרים אלו כ"מקדימים את זמנם". מסיבה זו, הדיון בטענות פרוצדורליות נגד חקיקה שטרם עברה קריאה סופית נחשב ליוצא דופן.

העתירות הוגשו באוקטובר ובדצמבר 2025 נגד הליכי חקיקה שתוארו כפגומים ופסולים, במיוחד בתחילת התהליך. נטען כי הליכים אלו הפרו את תקנון הכנסת, הנוהג המקובל והייעוץ המשפטי, ולכן יש לבטל את החקיקה עוד לפני שתאושר סופית.

העתירות הוגשו על ידי מועצת העיתונות בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת".

מועצת העיתונות טענה בעתירתה כי יש לבטל את החקיקה משום שהיא הוגשה כהצעת חוק ממשלתית, הפטורה מקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה. כל הצעת חוק ממשלתית מחויבת באישור היועצת המשפטית בטרם קידום תהליך החקיקה, אולם בהצעת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי צוין במפורש כי לא התקבל אישור כזה.

עוד נטען בעתירה כי החלטת ועדת הכנסת להקים ועדה מיוחדת להכנת חוק התקשורת הייתה פסולה. זאת משום שהיועצת המשפטית לכנסת קבעה במפורש שאין להקים ועדה כזו, וכן מכיוון שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שבוועדתו הייתה אמורה החקיקה להיות נידונה, התנגד להעברתה לוועדה אחרת.

טענות נוספות הועלו אמש על ידי האופוזיציה נגד הליך החקיקה, לאחר שברגע האחרון הוכנסו שינויים בהצעת החוק בטרם תעלה להצבעה לאישור סופי במליאת הכנסת.

חוק התקשורת הוא המקרה השני בחודשיים האחרונים שבו בג"ץ דן בעתירות הנוגעות להתנהלות הכנסת, תחום שבית המשפט ממעט בדרך כלל להתערב בו. מוקדם יותר החודש קבע בג"ץ כי הליך בחירתו של מבקר המדינה החדש בכנסת היה פסול, והורה על קיום הבחירות מחדש.