המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל – יקרה בחיים, ברכוש ובכסף – מתקרבת ליום השנה השלישי. סמי פרץ מפרסם הבוקר ב"דה מרקר" כתבה ראשונה בסדרת כתבות שבודקת את המשמעות הכלכלית של המלחמה ששינתה את פניה של ישראל ותעצב פה את חיינו בשנים וכנראה גם בעשורים הבאים.

קשה מאוד לחשב את העלות הכלכלית המדויקת של אירוע מורכב ועצום כזה. "לפי אחד האומדנים", כותב פרץ, "עלויותיה הכספיות (של המלחמה) מסתכמות עד כה בכ-420 מיליארד שקל, ויגיעו בקרוב לחצי טריליון שקלים".

טנקים וכלי רכב צבאיים בצפון ישראל, 14 במרץ 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

מדובר בסכום כל כך גדול, שבן אנוש לא מסוגל בכלל לדמיין. מיליארד זה כידוע אלף פעמים מיליון. כדי להבין את סדר גודל של הסכום הדמיוני 420 מיליארד דמיינו את הדבר הבא: דוד המלך חי בסביבות שנת 1000 לפנה"ס. חלפו מאז כ-3,026 שנים. אם אדם היה מרוויח כ-380 אלף שקלים ליום, כל יום, מימי דוד המלך ועד הבוקר – הוא היה מרוויח כ-420 מיליארד שקלים.

זה סדר הגודל.

"המספרים הדמיוניים האלה מעוררים שאלות רבות ומטרידות", כותב פרץ. "האם קיבלנו מספיק ביטחון ולמספיק זמן עבור הכסף? האם ניתן היה להשיג את אותם הישגים בעלות נמוכה יותר? והשאלה שתעסיק אותנו במיוחד בקרוב: מי ישלם את הוצאות המלחמה?"

התשובה הקצרה על השאלה הקשה היא "כולנו". התשובה המדויקת יותר היא "חלקנו". כי הרי לא כולם בישראל נושאים בעול הכלכלי הזה.

התשובה המקיפה והמטרידה יותר: לא רק אנחנו, גם ילדינו ואולי אפילו נכדינו. מלחמת יום כיפור התרחשה ב-1973. עשר שנים מאוחר יותר, ישראל כמעט התמוטטה כלכלית. אירועים עצומים כאלה משפיעים הרבה שנים קדימה.

לצערנו אנחנו יודעים שהמחיר הכלכלי המטורף של השנים האחרונות לא יככב במערכת הבחירות. הוא גם בקושי עלה על סדר היום הלאומי במהלך המלחמה. "איש לא ניסה לעשות חשבון כלכלי", מזכיר פרץ, "לאורך כל המלחמה – כסף לא היה שיקול. צווי 8 נשלחו ללא חשבון. אלפי חיילי מילואים גויסו ושירתו תקופות ארוכות גם כשלא היה בכך צורך, או כשאפשר היה לבחור בפתרונות זולים יותר. גם בתחום החימוש היד על ההדק מעולם לא הייתה קלה יותר".

האווירה הבזבזנית חסרת התקדים הזו התבססה על הנחיה ברורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב-2 בנובמבר 2023, פחות מחודש אחרי טבח השבעה באוקטובר, נתניהו כינס מסיבת עיתונאים בחברת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והצהיר: "ההנחיה שלי היא ברורה – לפתוח את הברזים. להזרים כסף לכל מי שזקוק לו".

יידרשו עוד שנים להבין לאן בדיוק זרמו סכומי העתק האלה כשנפתחו הברזים. מי שוקם ומי לא. מי נהנה מתוספות ומי מתקשה להתאושש. מי ישלם את המחיר ולמי לא יהיה אכפת.

מכלית של האו"ם עוזבת את הבית הנצור בקוסרה. 16 באוגוסט 2026

בשעות האחרונות חיילים שהוצבו מדרום לשכם, מחוץ לבתים הנצורים כבר שבוע ביישוב הפלסטיני קוסרה, מונעים מהמתנחלים לחזור ולחסום אותם.

יוסף חסן, תושב אחד הבתים הנצורים, אומר הבוקר לנורית יוחנן בזמן ישראל שהחיילים אוסרים עליו לצאת מביתו בשל צו שטח צבאי סגור שהוחל על האזור. חסן חושש כי ברגע שהחיילים יקבלו משימה אחרת ויעזבו את המקום, המתנחלים יחזרו לחסום את ביתו.

בגלי צה"ל דווח הבוקר כי בצה"ל נאלצו לשנות תוכניות בשל הסטת הכוחות הדרושים להתמודדות עם הטרור היהודי ההולך וגובר בגדה המערבית. מצה"ל נמסר בתגובה כי הצבא "פועל בהתאם להערכת המצב ולשיקולים המבצעיים המשתנים, ובהתאם לכך מתעדף ומקצה את כוחותיו למשימות השונות".

נראה כי פועלים בישראל כוחות החותרים להבעיר את השטח, אולי כדי להשפיע על הלך הרוח לפני הבחירות. הבוקר נודע כי מתפללים יהודים עלו הבוקר להר הבית עם סידורי תפילה, בניגוד לכללי הסטטוס קוו שהיו נהוגים באתר, לפיהם ההר משמש מקום פולחן למוסלמים, כאשר ללא מוסלמים מותר רק לבקר במקום.

לדברי המתפללים, המשטרה התירה להם להכניס את סידורי התפילה, ומהמשטרה נמסר כי היא פועלת "בהתאם להנחיות הדרג המדיני".

לא קשה לנחש מי יהנה פוליטית מעימותים אלימים שיפרצו בהר הבית ואולי יתפשטו גם למקומות נוספים.

ליאל ומלי יהלומי (צילום: באדיבות המשפחה)

מדינת ישראל – זו שלא מצליחה לפנות מתנחלים אלימים שצרים על בתים פרטיים בקוסרה וגם לא מצליחה למנוע או לפענח עשרות מעשי רצח בחברה הערבית – גייסה יותר מ-300 חוקרים, הקימה צוותים בינלאומיים והשתמשה ביכולות של המוסד על מנת לאתר אמא ובת, שככל הנראה החליטו להשתחרר מחייהן הקודמים – ואולי גם מחוב כלכלי שהעיק עליהן – ולהיעלם.

מלי וליאל יהלומי נפטרו מהטלפונים הניידים שלהן ורכשו טלפונים חלופיים. הן עזבו את אוסטריה בדרך היבשה בתקווה לא להשאיר עקבות ומשם המשיכו לארגנטינה, בדרכן ליעד נוסף, שבו קיוו להיעלם לתמיד. ואז הן נמצאו על אוטובוס בדרום אמריקה, וגילו שקשה ואולי בלתי אפשרי להיעלם היום בעולם.

אחרי שנמצאו בידי נציג משטרת ישראל – שתיעדה את הרגע הזה ופרסמה אותו לצרכי יחסי ציבור ובלי כל התחשבות בזכותן של השתיים לפרטיות – התברר שהן בריאות ושלמות, שאיש לא איים ולא מאיים עליהן ושאין חשד לפלילים במעשיהן. לפיכך הן שוחררו לדרכן.

מדינה שלמה שנכנסה לטרלול של שמועות וספקולציות בנוגע לסיבת ההיעלמות – עברה לסיפור הבא.

אילוסטרציה: מתקפת סייבר של איראן (צילום: Hakan Gider / Alamy Stock Photo)

שב"כ ומערך הסייבר הלאומי מפרסמים הבוקר הודעה חריגה, לפיה המודיעין האיראני הגביר לאחרונה את המאמצים להשתלט על טלפונים של עיתונאים ישראלים ועל חשבונותיהם בגוגל וברשתות החברתיות.

על פי האזהרה, האיראנים פונים בשמות בדויים ובאופן ממוקד לעיתונאים ישראלים דרך ווטסאפ או טלגרם, ומנסים להוביל אותם לדפים שדורשים מהם כביכול פרטי התחברות ולמעשה מאפשרים בהמשך להשתלט מרחוק על הטלפון הנייד ועל החשבונות השונים של העיתונאי.

על פי ההודעה, במקרים רבים ההתחזות היא לעיתונאי אחר שמבקש סיוע, או מציע סיפור מעניין.

סביר להניח כי האיראנים מתמקדים דווקא בעיתונאים בהנחה שבאמצעות גישה לווטסאפ שלהם או להתכתבויות הנסתרות ברשת, הם ייחשפו לחומר בעל ערך מודיעיני. זאת מעבר לעובדה שעיתונאים נמצאים בקשרים רבים עם גורמים בכירים בממשל ובמערכת הביטחון.

יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תשומת הלב הלאומית תתמקד מחר ובימים הבאים בפריימריז שייערכו בליכוד, על מנת לקבוע את סדר המקומות ברשימת המפלגה לכנסת הבאה.

יו"ר הקואליציה, הכץ הלא משוריין – ח"כ אופיר כץ – אמר הבוקר ל-ynet בהתייחסו לשריונים הרבים שדרש וקיבל ראש הממשלה נתניהו: "עם כל הכבוד לח"כים שרוצים דברים אחרים – בואו, אם לא נתניהו אתם לא חברי כנסת. לא אתם ולא אני. הוא מביא את הקולות"

* * *

בכתבה של אילן לוקאץ' ששודרה ב"אולפן שישי" סופר על כך שרוב המצביעים שנטשו את הליכוד – והכניסו את התנועה לקדחת הפריימריז הנוכחית – נטשו בגלל ההפיכה המשטרית ולא בגלל השבעה באוקטובר.

ח"כ אופיר כץ מבטיח הבוקר: "היינו עדינים מדי ורכים מדי בכך שלא הלכנו עד הסוף" (עם צעדי הרפורמה/הפיכה). והוא מתחייב: "אנחנו הולכים להמשיך את כל מה שהפסקנו והפעם לא נעצור. אנחנו צריכים ללכת עד הסוף".

* * *

ח"כ אלעזר שטרן שפרש מ"יש עתיד" אחרי 11 שנים, אמר אתמול בריאיון ל"פגוש את העתונות" בחדשות 12 כי אם יחליט להישאר בפוליטיקה, הוא יצטרף למפגלת ישר! בראשות גדי איזנקוט.

שטרן גם לא פוסל על הסף שיתוף פעולה פוליטי עם מפלגת רע"ם של מנסור עבאס בתנאי שתכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותתמוך בשירות לאומי לערבים (שתי דרישות שכבר נענו למעשה).

* * *

יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג מצטרף למפלגה היהודית-ערבית "מקום לכולנו" ויתמודד מטעמה לכנסת. בורג היה במשך שנים חבר מפלגת העבודה וכיהן גם כיו"ר הסוכנות היהודית. הוא התמודד על ראשות מפלגת העבודה אחרי התפטרותו של אהוד ברק ב-2001 והפסיד לבנימין בן אליעזר. ב-2004 פרש מהפוליטיקה.

"מקום לכולנו", שהוקמה על ידי רולא דאוד ואלון לי-גרין, מגששת כעת את דרכה לשיתוף פעולה פוליטי לקראת הבחירות. בשמאל חוששים שריצה עצמאית שלה תגרום לבזבוז קולות חיוניים.

בנימין נתניהו, מאי 2008